|
אין לי מושג אם וועדת דוברת חזתה ש-200000 תלמידים יקומו יום אחד במצוות הקפטיין התורן שלהם ויחליטו לא להגיע לבית הספר על מנת לדחות על הסף את הדו"ח הנידון.
קם לו הבחור כתום השיער והחליט בהחלטה נכונה יותר או פחות שהוא לא מקבל את הדברים. גייס לעזרתו את חבריו ואת פלאי הטכנולוגיה הביתית, רתם לעצמו תוכנות מסרים פשוטות והציף את בתי התלמידים בהוראה ברורה לקיים שביתה כנגד הדו"ח.
קמו התלמידים ראו כי טוב. הבינו שיש כאן שביתה והחליטו לשתף פעולה עם הבחור.
במייל שלהם הם קראו שהבוקר לא צריך להתייצב למבחן החשבון, והמורה לאנגלית תוכל להמשיך לשתות קפה בחדר המורים ולכולם נהיה טוב על הלב.
חשבתי אולי להתקשר ל"מור נאמן" תלמידה בדיונית שהזיתי במוחי הקודח ולשאול אותה מהי עבורה ועדת דוברת, וחשבתי שהדבר יביך אותה ביותר. הנחתי לה להתהפך על משכבה החורפי לאחר ליל גלישות הלום קפה מאשר להתנצח איתי בראיון חסר שחר על השלכותיו של הדו"ח על חייה וחיי משפחתה.
למחרת השביתה חגגו העיתונים הרימו על הכתפיים את כתום השער הנחוש, והחלו במסע שידולים אל פתחו לראיון, או לסיעור מוחין קטן לאזכורה של אותה ועדה מדוברת, להזכירכם אם שכחתם - דברת.
לא יכולת לפתוח תחנת רדיו ללא אזכור שמו של הבחור. נחישותו ראויה לציון במיוחד אל מול גדודי העיתונאים המייחלים לראיין את ה"עניין הבא" באג'נדה החינוכית הלא גמורה של ועדת החינוך, וצוות התלמידים מארגני השביתה.
חשבתי לעצמי שאולי היה כדאי לרתום את כתום השיער בנחישותו העצומה לארגן איזה מבצע חסד אחר כמו לדוגמא שיעורי עזר לתלמידים ממשפחות ללא הורה תומך, או אולי לארגן באופן גורף התרמה ארצית למען בתי יתומים הסובלים מחוסר מדריכים מיומנים, או אולי להירתם לשנה של פרוייקט העוסק בשיחזור מימצאים ארכיאולוגים המאפשר לנו להוכיח את זכותנו על הארץ הזאת לאלה שאינם בטוחים שארצנו אכן שייכת לנו, או ליזום באותה נחישות של השבתה תיקון מכשירי בית לזקנים ערירים בשכונות השונות.
כל זה נעשה בעבור חזרה הביתה בשעה מוקדמת יותר? ישאלו בוודאי התלמידים...
אז תחזרו בשעה 4, מה יקרה? מקסימום תגלשו פחות שעות ותארגנו שביתות לצהלת ליבם של שוכני המיטות המאחרים לקום.
פורסם בתאריך:
13/3/2005
|