ברוכים הבאים ל Aish.co.il
ז' אלול תשס"ח    7.9.2008      פרשת השבוע: כי תצא
הניוזלטר השבועי – 22,000 מנויים
שלום בית, חיי פנימייה, והחובות ה'קטנים' של החיים
שלום בית, חיי פנימייה, והחובות ה'קטנים' של החיים

היה זה בעת שיעור אינטנסיבי (אולי לא כל כך) שמסרתי בסמינר לבנות, כאן בירושלים עיר הקודש. הבנות בגיל 18-19, והשיחה נסבה (איכשהו...) לעניין שידוכין, נישואין, בניית בית בישראל. וגם, כיצד שומרים על 'שלום בית'.

'כיצד באמת שומרים על שלום בית?' עלה הנושא לדיון. והלאה, 'האם יש דרך לעבוד על זה כבר מעכשיו, בסמינר, במצב של רווקות, עוד לפני שנכנסים לתוך העניין עצמו'?

'האם יש דרך לדעת מעכשיו מי "מועדת לבעיות", כזאת שאפשר להצביע עליה כאחת ש - למרות איחולינו הלבביים שיהיה לה תמיד אך ורק כל טוב - ייתכן והיא מועדת לבעיות בשלום בית'?

לשאלה אחרונה זו התייחסתי, ואמרתי שאכן יש דרך די פשוטה. נתבונן, מה קורה בפנימייה - איך היחס שלה לחברות בחדר? אם הכל שם זורם חלק, חזקה שכך זה יימשך גם לאחר הנישואין, ואת ביתם ימלאו תמיד השלוה והשלום.

ואם בפנימייה יש בעיות... את משמעות ה'שלוש נקודות' הללו תוכלו להשלים לבד.

הבנות לא ציפו לתשובה זו (האומנם היא כה מפתיעה?), ובפרט השואלת - שציינה בתגובה, שהבעיות שאכן יש לה עם חברות החדר הן רק בעיות עם חברות החדר, ולא יותר.

'מה פירוש ולא יותר?', כך שאלתי אותה. מה רצונך לבטא בזה?

'אה', היא מסבירה לי, שהרי אני אחד שבאמת לא מבין בדברים כאלה. 'היא בסך הכל חברה לחדר, אז מה אם לא מסתדרים באי-אלו פרטים. זה לא נישואין. בסוף השנה נפרדים, כל אחת הולכת לדרכה, כל הסיפור לא רציני. אי אפשר בכלל להשוות את זה לנישואין, שכולם יודעים שזה רציני ממש, זה 'על אמת', ושם כבר מקפידים יותר שלא להעכיר את היחסים על שטויות'. כך היא טרחה לבאר היטב.

הבנתי. כשמסבירים לי לאט וברור, אני סוף סוף מבין.

אבל, למרות זאת, חרף הבנתי המלאה בעומק כוונתה, אני פשוט לא מסכים.

וכי מה, האם כל הזוגות בעולם שמתגרשים לא מבינים את הדבר הפשוט הזה, שכאן זה 'רציני' וזה 'על אמת'? ואם כך, למה הם רבים על שטויות, ובסוף מגיעים לכאלה בעיות חמורות? למה דבר כה בסיסי ופשוט נעלם מהם ונסתר מבינתם?

מי שלא איכפת לו מהדברים שאינם 'גורליים', עתיד להיכשל גם בדברים שהם כן 'גורליים'!

סוד הדבר נגלה לי באותה שיחה, וזה מה שאני מגיש בפניכם כעת במאמר זה, והוא:

נכון שיש מצבים חמורים יותר וחמורים פחות. אמת שיחסים עם חברה לחדר, הם פחות משמעותיים מאשר יחסים עם בן זוג. אבל זה בכלל לא משנה, מפני שבסופו של דבר, גם ליחסים עם חברת חדר יש חשיבות מרובה, אף שהיא אכן פחות גורלית.

והיסוד הוא, שמי שאיכפת לו מהדברים הקטנים, יהיה (כמובן) איכפת לו גם מהדברים הגדולים. ומאידך גיסא (וזהו החידוש כאן), מי שלא איכפת לו מהדברים שאינם 'גורליים', עתיד להיכשל גם בדברים שהם כן 'גורליים'! למה? כי שניהם חשובים. כי מי שאיכפת לו מממון חברו, איכפת לו גם מפרוטה. וממילא, המזלזל בממון חברו, אפילו שזו 'רק פרוטה' - גם בממון רב יזלזל.

וזה עיקר הנקודה - גם דברים לא גורליים הם חשובים! מי שלא יודע 'חשיבות' מהי, הוא זה שעתיד להיכשל, גם במה ש'גורלי' בעיניו.

כל קשר עם כל אדם הוא חשוב, אל תשלו את עצמכם. הרבו שלום עם כל אדם עמו אתם באים במגע, וזו תהיה הדרך המובחרת לעבוד על ההכנות לשלום הגורלי ביותר שיש בחיים, שלום עם בן/בת הזוג.


פורסם בתאריך: 11/6/2006

אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע
הצטרפו למעל ל-22,000 מנוי הניוזלטר שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. צפו בגיליון השבועי לדוגמא.

הרב הדר מרגולין מתגורר בירושלים עם רעייתו ועשרת ילדיו, עוסק בהוראה במגוון רחב של נושאים, אשר הציר המרכזי בהם הוא הדגשת פן השמחה הפנימית המפעמת בכל פינה בתורה. הרב מרגולין חיבר עד כה שבעה ספרים בעברית.
תגובות למאמר: 4

(4) יורם בינדר 12/6/2006
בעיות בשלום בית
הדברים שנכתבו נכונים ועמוקים . יחד עם זאת , נישואים הינם קשר מיוחד במינו בין בעל ואישה , קשר שונה במהותו מכל קשר אחר בין שני אנשים , ועל כן אני מציע לכל אחד ואחת לא לסמוך על האינטואיציה האישית כמספיקה לשלום בית , אלא לראות בנישואין פרוייקט חיים , וככזה , הוא ראוי לתחזוקה שוטפת בהקפדה ראויה , למידת זהירות וללמידה . בהצלחה .


(3) שירה 11/6/2006
החיים לימדו אותי שזה לא בדיוק כך.
הכרתי הרבה נערות צעירות בסימינר.
היו את הבנות ה"מוצלחות" והיו את ה"פחות מוצלחות".
הקריטריונים למוצלחת או לא לנישואים , מוטעים .
הבחורה השקדנית והרצינית,הבחורה הפעילה ,זאת שמתפללת ואורך החצאית שלה נכון והציונים גבוהים ,היא שידוך טוב. אז מה שההיפך הוא לא.
אבל מה שחשוב באמת , זה איך הבחורה תתמודד עם מציאות החיים.
האם היא מתמודדת עם משברים? האם כל "רוח" מטלטלת אותה כעלה נידף?
ראיתי כאלה שלא נחשבו לרציניות שקולות מתמידות , שהתחתנו והקימו משפחות לתפארת , שהיתה להן התבונה להסתדר עם בעל ילדים משפחתיות. וראיתי כאלה שהיו מוכשרות ו"מבטיחות" שלבסוף נפלו ובגדול ה' ישמור.
מה שבטוח שאין ערובה לשום דבר.
והכי חשוב להתפלל ולהתפלל , כבר מתחת לחופה , להתפלל שנזכה ללדת ילדים בריאים בגופם ובנפשם ושיזכו לשידוך טוב בריא בגופו ובנפשו.
והערה חשובה נוספת:הבנות בסימינר עדיין בגיל ההתבגרות. גיל שבו יש נטיה לשינה מרובה , ולפעמים אנו שופטים את אותה אחת לעצלנות , ויש כאלה עם נטיה למרץ ולחוסר מנוחה ואותן אנו שופטים כקלות דעת.
חשוב לזכור שזאת תקופה שעוברת והיא חלק מההתפתחות התקינה של הנערות הצעירות.
ולכל אותם הורים שמגדלים כרגע מתבגרים בבית , שיהיה לכם בהצלחה.


(2) צביקה 11/6/2006
חזק מאד!



(1) יעל 11/6/2006
מסכימה עם כל מילה!



מאמרים נוספים: