ברוכים הבאים ל Aish.co.il
ג' תמוז תשס"ח    6.7.2008      פרשת השבוע: בלק
הניוזלטר השבועי – 22,000 מנויים
מונדיאל – האם זה טוב ליהודים?
מונדיאל – האם זה טוב ליהודים?

מונדיאל!

גביע העולם!!

כל העולם מתרגש לנוכח המאורע הכביר והמיוחד. וכי קטן הוא בעיניך, תחרות זו על גביע עולמי? כל האומות מתאחדות יחד, למען מטרה משותפת אחת!

היו שהצביעו על האחדות הבאה לידי ביטוי בתחרות זו. אמנם היא 'תחרות', מה שאומר שכולם נגד כולם. אבל מאידך גיסא, הכל ברוח טובה וספורטיבית. ואפילו ארצות שנלחמות ממש זו בזו בחיים ה'אמיתיים', נפגשות כשוות על מגרש הכדורגל, ממש בדומה לאומות שהן חברות וידידות.

ומהשחקנים לצופים... כולם מרותקים לאותם משחקים, דנים באותם נושאים, מתרגשים לנוכח אותן תוצאות. נדמה שסוף סוף, מתקדמים לקראת אחדות עולמית. טוב, לא ממש, אבל לפחות קצת; 'שלב התחלתי' נקרא לזה. אילו רק היתה קיימת איזו דרך להמשיך את האחדות הזו למשך כל השנה, לכל שאר התחומים!

כל זה ציטוט של מקצת מן הדברים שנכתבו בימים אלו. ואני מרגיש כמו עוף מוזר, כי כל זה לא מדבר אלי בכלל.

קודם כל, אני לא מבין בכדורגל, ולא תופס בכלל למה זה יותר טוב אם קבוצה זו או אחרת מצליחה להכניס את הכדור לרשת יותר פעמים. כמו סבתא של חבר שלי, שהיתה גרה באמריקה לפני כשני דורות. ובא הבן שלה וסיפר בהתרגשות מרובה על בייב רות' (שחקן בייסבול נודע) שהצליח לרשום לזכותו כך וכך נקודות במשחק. האמא, היתה סך הכל מהגרת אירופאית שלא הבינה בענייני בייסבול מאומה, ושאלה את השאלה היחידה שהיתה רלוונטית לנושא: 'תגיד לי, האם זה טוב ליהודים?'. אבל, נניח את הנקודה הזו בצד, ונתקדם לעיקר העניין.

האם זו אחדות? האם יש כאן אפילו צעד קטנטן לקראת שיתוף אמיתי?

'שבת אחים גם יחד' הוא מושג ששייך כאשר לשני הצדדים יש איזו הערכה מסוימת אחד לשני. כאשר רואים את הזולת כמסייע לקראת מטרה משותפת. כאשר השני הוא באותה קבוצה - במשחק של החיים האמיתיים, בדברים שיש להם משמעות.

אני מצטער, אבל כדורגל לא מצליח להבקיע את השערים של הגדרת דברים "חשובים ובעלי משמעות".

הצופים, כלום נוצרה אחדות ביניהם? באמת שלא. הם רק נהנים מאותם דברים, כל אחד בפינה שלו. זה לא שיתוף פעולה. זה לא מוסיף להיטיב את המבט של האחד על השני בשום תחום אחר.

וממילא, אין זו אחדות.

לא שיש לי משהו נגד המונדיאל, או נגד כדורגל בכלל. באמת שלא. אני חושב שיש בזה הרבה דברים חיוביים. אבל הבה נזכור שהאחדות שאנחנו מחפשים היא בדברים משמעותיים, דברים שלא הולכים ברגל.

שם נחפש את הנקודות שלנו.

וכשנשיג את האחדות הזו - זה יהיה גול אמיתי!


פורסם בתאריך: 2/7/2006

אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע
הצטרפו למעל ל-22,000 מנוי הניוזלטר שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. צפו בגיליון השבועי לדוגמא.

הרב הדר מרגולין מתגורר בירושלים עם רעייתו ועשרת ילדיו, עוסק בהוראה במגוון רחב של נושאים, אשר הציר המרכזי בהם הוא הדגשת פן השמחה הפנימית המפעמת בכל פינה בתורה. הרב מרגולין חיבר עד כה שבעה ספרים בעברית.

ספרו האחרון, "ברכת מועדיך" מאיר את חודש תשרי באור חדש. מגלים בו מבט של שמחה קורנת – לא רק על חג הסוכות, שהוא "זמן שמחתנו", כי אם על חודש תשרי כולו. ראש השנה, יום הכיפורים, ותהליך התשובה, שבדרך כלל נראים יותר רציניים ו"כבדים", מוארים בספר זה באור של שמחה, רעננות ורוממות. הספר שואב את מקורותיו מכל ספרות חז"ל, וממפרשים מכל גווני הקשת, שפתו קלה וזורמת והוא כתוב בסגנונו הייחודי של המחבר.

הקליקו כאן לרכישת הספר.

תגובות למאמר: 1

(1) דוד 3/7/2006
לאלוהים יש דרכים שונות לקרב בין אנשים וכדורגל..
זה אחד מהם,עצם העובדה שמיליוני אנשים בעולם צופים במונדיאל אומרת משהו, כדורגל זה לא ערך עליון אבל גם בו מסתתר האלוהים ואם תרצה תוכל למצוא במשחק מעט רוחניות שהרי ידוע-"אין אתר פנוי ממנו"


מאמרים נוספים: