המצווה הנעלמה ביותר בתורה היא, ללא ספק, מצות 'פרה אדומה'. המצווה היא - לפזר אפר של פרה אדומה על מי שנטמא בטומאת מת, כדי לטהרו.

את המצווה הזאת פותחת התורה במילים "זאת חוקת התורה". המילה 'חוקה' משמעה דבר שאין לו הבנה, ומה שנאמר חוקת 'התורה' (ולא חוקת 'הפרה') הוא מפני שמכאן למדנו לכל שאר מצוות התורה, שהכל הוא מעבר להבנתנו, בבחינת 'חוקה'. ואכן, ישנן תמיהות מיוחדות במצווה זו שהן תעלומה, אינן מובנות להגיון האנושי שלנו. איך יתכן, לדוגמא, שאפר הפרה, בעל כח טהרה כה ייחודי שרק הוא יכול לטהר מטומאת מת, ואף על פי כן - אדם טהור המתעסק באפר זה נהיה טמא? -הוא אשר אמרנו, יש כאן 'חוק', ואין מוחנו המוגבל יורד לעומקו. אמרו רבותינו, שאפילו שלמה המלך החכם מכל אדם, כשהגיע למצווה זו הכריז ואמר: "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני".

שאלה אחת תעסיק אותנו פה: מדוע המצווה משוללת ההבנה היא פרה אדומה? יכול היה לקח זה להופיע בכל אחת משאר מצוות התורה, ומדוע דווקא באה המצווה זו כדוגמא המגלה את ה'חוקיות' של התורה?

נראה להסביר, שאכן דווקא כאן זה נאמר, כי עצם הטהרה ממת הוא מפני שהמצווה של פרה אדומה אינה מובנת. אסביר את כוונתי.

העולם שלנו הוא תעלומה, דילֶמה. שאלות רבות יכול אדם לשאול על הנהגת העולם, ואכן נשאלו שאלות כאלה מימי עולם ומשנים קדמוניות.

העולם שלנו הוא תעלומה, דילֶמה. שאלות רבות יכול אדם לשאול על הנהגת העולם, ואכן נשאלו שאלות כאלה מימי עולם ומשנים קדמוניות. הגמרא מספרת שאף משה רבנו שאל מדוע רואים אנו צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו? אילו היה תלוי בנו, כך ההיגיון שלנו טוען, כבר היינו מסדרים את העולם בצורה שונה...

[ואגב, בדיחה. שמעתי על אדם שבא לחייט ושאל כמה זמן ייקח לתפור חליפה. ענה החייט: "שלשה שבועות". תמה הקונה - הרי כל העולם כולו נברא בששה ימים, ולתפור חליפה אצלך לוקח שלשה שבועות? ענהו החייט: "מה אתה משווה? תראה את העולם, איזה בלגן. אצלי החליפה מתאימה בדיוק!...]

שאלה זו, היכן היא מופיעה במלוא עוצמתה? אין ספק, שהתשובה היא - במוות. המוות הוא החידלון הגדול ביותר, הטרגדיה הנוראה מכל, וממילא - ה'קושיא' החמורה מכולם. בתחום זה מגיעות השאלות לרמה הגבוהה והאינטנסיבית ביותר.

ומה באמת התשובה לשאלה זו?

אך תשובה אחת קיימת, היא ורק היא הנכונה והאמיתית. התשובה היא, שאנחנו לא יודעים תשובה. הנהגת העולם היא לא בתחום של אנוש ואינה מסורה לבשר ודם, והדברים הם פשוט מעבר להבנתנו. וזהו.

המסר של פרה אדומה, דהיינו שיש הבנה שגבוהה מאתנו; זו התשובה לקושיא שהמוות מציג ומציע בפנינו.

ולכן, 'חוקת התורה', המצווה הממחישה ביותר את הבנתנו המוגבלת, היא דווקא בפרה אדומה הבאה לטהר ממוות, מהקושיא הגדולה ביותר, שזו התשובה היחידה שיש לשאלה גדולה זו. ומיושבת השאלה בה פתחנו, מדוע דווקא במצווה זו נתייסד עניין זה של 'חוק' התורה, הפן הבלתי מובן לנו, המבט על כך שהעניינים נשגבים מבינתנו.

לא כל תשובה היא בנתינת מלוא ההבנה. יש לפעמים תשובה שאומרת שבלתי אפשרי לנו להבין. גם זו תשובה - זו האמת לאמיתה.

וזוהי המצווה של טהרת פרה אדומה.