אפשר להציע לך סיגריה?

להצעה זו יהיו כנראה רק שני סוגי תגובות בין הקוראים, ויהיה מעניין להשוות ביניהם.

"אִאִאיִכככססס", יגיבו רבים בסלידה, ואילו חלק יחייכו חיוך ביישני, ויאמרו: "תודה רבה".

מה שאותי מאד מעניין הוא הקיצוניות המבדלת בין שתי הקבוצות, כאילו היתה מלחמה נטושה ביניהן. הלא על אותו מעשה ממש מדובר, והכל ביחס לאותה סיגריה תמימה, קטנה ועלובה.

אין כוונתו של מאמר זה לצאת בהתקפה מוחצת נגד העישון. כלומר, אין פה משהו אישי. אני יכול להצהיר במצפון שקט: חלק מהחברים הטובים ביותר שלי מעשנים, ולמען האמת, אין לי בעיה בכלל עם אלה שמעשנים (חוץ, כמובן, מ... זה שהם מעשנים). כל כוונת מאמר זה הוא לנתח איך יתכן שינוי כה דרסטי של תגובה בין קבוצה אחת לשנייה. נוכל להגדיר זאת, 'מסע לעומק האנליטי של הפסיכולוגיה' (או משהו מפוצץ כזה).

והתשובה היא ברורה, והיא גם מלמדת משהו על המבנה הפנימי של כולנו, כל בני האדם (בין אלה שמעשנים ובין אלה שעדיין לא זכו), שראוי מאד שנדע על עצמנו.

התשובה היא, שהעישון הוא אכן דבר שלילי מאד. גם מבחינה רפואית, גם מבחינת השחתת הממון, וגם (נקודה זו נשכחת על ידי מעשנים, והרגישים שבהם - מן הראוי שיזכרו אותה ויתנו אותה אל לבם) כי זה מפריע לאנשים שסובבים אותם.

שהעישון הוא דבר שלילי, כבר יסכימו על זאת כולם. כי, למרבה האירוניה, גם המעשנים - לא טוב בעיניהם ה'אקט' של העישון, קצים הם בזה, ומוכנים לשלם תשלום הוגן למי שיגמול אותם מזה. אך הם 'מכורים', ההרגל עשה את שלו, וכבר אי אפשר להם לחיות בלי.

משתתף אני ברגשי רחמים עמוקים לנוכח מציאות עגומה זו. אך זו המציאות העגומה. וכאן בא עיקר ענינו של מאמר זה. למה? למה? למה? למה בכל אופן מעשנים? למה לא מגייסים את כח הרצון ועוצרים, חד וחלק? מדוע נותנים להרגל כה מזיק להמשיך ולהשתלט על החיים?

ברגע שכבר הכנסת את עצמך למערבולת, ההיגיון הקר נעשה חם, ואתה כבר לא בשליטה.

זו הנקודה המרכזית שלנו כאן.

הסיבה היא, שכאשר אתה מונח במשהו - אתה כבר מתרגל אליו. הגישה של ההיגיון הקר היא תמיד הצודקת, ואותה אפשר להשיג רק למי שאינו מעורב בצורה רגשית או חווייתית. ברגע שכבר הכנסת את עצמך למערבולת, ההיגיון הקר נעשה חם, ואתה כבר לא בשליטה.

גם בדברים שאתה בעצמך היית חושב שלא נכון לעשות, אבל... כבר הורגלת, וכך תמשיך לנהוג. גם נגד ההיגיון. ואפילו שזה מזיק.

תופעה אנושית זו, היא שעומדת במרכז חקירתנו כאן. העישון הוא רק דוגמא אחת. מי יודע כמה 'סיגריות' יש לנו - לכולנו - בחיים? כמה דברים יש שהם לא מה שאנחנו רוצים, אבל כבר התרגלנו וקשה לצאת מהם?

כמה נושאים יש שלפי ההיגיון (שלנו עצמנו) הם מזיקים, אף מגעילים, אבל קשה להשתחרר מהם? כל מיני תאוות, כל מיני דפוסי התנהגות רעים, כל מיני דברים שהם תוצאה של כעסים או עצלות או נהִיה אחר תענוגות (מדומות או אמיתיות).

אני לא בן אדם פסימי, ולא בא בנימה של תלונה או טרוניא. להיפך, אני חותר לסייע ולתת תגבורת של כוחות. כי ראוי שתדע, שבכוחך להתגבר על זה. אל תיתן לשלילי להשתלט. ברגע שיודעים אודות מציאות התופעה הזו, אפשר להשקיע מאמצים כדי להלחם נגדה.

זה לא קל. צריך להתבונן ולחשוב. כלשון ה'מסילת ישרים': "ירגיל את עצמו ויתמיד בעיונו על האמת הזאת".

וכך אכן הוא כותב (בספר מסילת ישרים פרק טו - בדרכי קנית הפרישות):

"...ושאר כל ההנאות שבעולם כמו כן, אילו יתבונן בהם יראה שאפילו הטוב המדומה שבהם איננו אלא לזמן מועט והרע שיכול להיוולד מהם קשה וארוך, עד שלא יאות לשום בעל שכל לשום עצמו בסכנות הרעות על רווח הטוב המועט ההוא. וזה פשוט. וכשירגיל את עצמו ויתמיד בעיונו על האמת הזאת, הנה מעט מעט יצא חפשי ממאסר הסכלות אשר החומר אוסר אותו בו ולא יתפתה מפתויי ההנאות הכוזבות כלל".

וזהו המסר אותו רציתי להציג בפניך. הרי זה בסופו של דבר לטובתך. דע לך נאמנה, שבכוחך הדבר, ובאמת באמת זה כדאי.

המאמר הזה בהחלט יצא ארוך יותר מהתכנון המקורי. ואחרי כתיבה ארוכה שכזו, אני צריך קצת לנוח ולהירגע.

אולי יש לכם איזו סיגריה בשבילי?