ברוכים הבאים ל Aish.co.il
ט"ו אייר תשס"ח    20.5.2008      פרשת השבוע: בחוקתי
הניוזלטר השבועי – 22,000 מנויים
"רועי אחסר" – הספד מצמרר על רועי רוט הי"ד

מאמרים נוספים:

חכמת חיים בכוס קפה
מאת ליבנת כהן
לפני כשמונה חודשים התחלתי לעבוד בתור מלצרית. בהתחלה הכל היה נהדר ואפילו קיבלתי כמה תובנות לחיים, עד שפתאום, למרות שהנסיבות לא השתנו, הכל השתנה.

כשהברור מאליו כבר לא ברור מאליו
מאת יורם בינדר
לפני שבוע ומשהו, שברתי את רגלי השמאלית בעת רכיבה על אופניים, ומאז הטריוויאלי כבר לא טריוויאלי והברור מאליו כבר לא ברור מאליו.

לצמוח מעל הכאב
מאת שמעון
"נולדתי מחדש מתוך הכאב העמוק, כאדם טוב יותר" – שמעון, אב לילד אוטיסט בן 6, כותב על הכאב ועל הצמיחה.

יש לי ילד מדהים ביופיו וכל "חטאו" הוא עולמו
מאת שמעון
יש לי ילד מקסים באופיו. ילד שזקוק להכוונה וליד מושטת. ילד שחי בריצה. ילד ששינה את חיינו. יש לי ילד אוטיסט.

סימנים משמיים ובחירה חופשית
מאת מיכל עמנואל
ייחלתי מאוד לסימנים ואיתותים שיעזרו לי להכריע לאיזה כיוון לפנות, אך כשהם הגיעו (בצרורות), עדיין מצאתי את עצמי מתלבטת.

גשם גשם, בוא!
מאת מרדכי מירון
במקומות אחרים גשם הוא מטרד, אבל כאן בישראל אנחנו אוהבים לשמוח עם הגשם. מה מיוחד כל כך בגשם שלנו?

מבחן חג הסוכות
מאת אליסף בן שמואל
האם הקשר שלנו לביתנו עמוק כל כך עד שבהעדרו אין חיינו חיים? האם נָתַנּוּ לביתנו להשתלט על חיינו ולהפוך אותם לכלי שרת בידו או שהותרנו אותו במקומו הטבעי – כלי שרת בידינו?

על קול שופר ועל אמנות ההקשבה
מאת איתמר ליברמן
פעם בשנה נשמעות דפיקות חודש אלול ומגישות בידינו הצעה מוזרה – לעצור את מרוץ החיים, לחדד את חוש השמיעה ולהקשיב.

מכתב מאמא, לנווט ה-F15, אורי מנור ז"ל
מאת כרמלה מנור
אורי שלי, יש מלחמה בלבנון ואני לא צריכה לדאוג לך יותר, רק להמשיך ולטפח את קברך. האזעקה מיללת ברקע ואני בהרהורי, לא רוצה לזוז מהמקום הזה.

כוחה החזק של מדינת ישראל
מאת שירי הררי
לאחר שיחה עם שכנה שלי על המלחמה בצפון וחומרת המצב, הופתעתי לגלות שהרגש שמציף אותי הוא לא פחד אלא דווקא גאווה.

מעשה ב-20 שקלים
מאת לינוי יחזקאל
מקרה שהייתי עדה לו, גרם לי להיזכר שיש עדיין אנשים טובים והגונים בעולם...

תחרות האזהרות המטופשות ביותר
מאת חנן ראובני
כולנו מכירים את האזהרות האמריקאיות הכתובות על כל מוצר אפשרי, כולל שקיות ניילון. מסתבר שיש להם גם תחרות בנושא...

צמידים צמידים נקבצו עלינו
מאת אסי פרידמן
באיחור אופנתי, הרהורים על אפנת צמידי לאנס ארמסטרונג.

באמת ארץ נהדרת
מאת חנן ראובני
אני רוצה לצאת חוצץ ולהתריע כנגד תופעת הציניזאציה ההולכת ומתפשטת בצורה מדאיגה במדינתנו.

יציבות מנטלית
מאת אבשלום מישייב
כיצד ניתן לשמור על יציבות מנטלית ואיזון בתנאי החיים של היום?

בית קברות וירטואלי - אתר השמות החדש של "יד ושם"
מאת נעמי שוורץ
אתמול ביקרתי בבית קברות מסוג חדש, וירטואלי למהדרין, ו"מצאתי" שם את סבא שלי.

הדברים הקטנים והדברים הגדולים
מאת יוני לביא
"הנגן הרים את עיניו והתבונן בגלי בהשתאות: "איך את יודעת שקוראים לי בוריס?", שאל במבטא הכבד". כמה מילים על הדברים הקטנים… והדברים הגדולים.

משלוח שנות טובות – להחזיר עטרה ליושנה
מאת שושנה ויג
מדוע חנויות לממכר גלויות ברכה הלכו ונעלמו מן הנוף החברתי שלנו? האם איבדנו את חוויית ה"ביחד" ועמה גם את חוויית החלפת אגרות הברכה?

אני כאן, בזכות קריאת שמע שעל המיטה
מאת דוד מונקוטוביץ
על ילדה קטנה אשר מוסתרת בזמן השואה במנזר, ועל קריאת שמע שהחזירה אותה אל חיק העם היהודי.

נס! נס!
מאת יערה הולצמן-ביסמוט
אם פוקחים את העיניים מגלים כי המציאות היומיומית שלנו מקיפה אותנו בניסים.

מי רוצה לזכות ב-50 מיליון? – באמת איזה שיגעון!
מאת נתן רוזנברג
לכיף האדיר של תכניות ה'מה-נעשה-אם-נזכה-בפרס-הראשון' יש מחיר כבד בחיי היומיום.

העץ של סבא
מאת דוד מונקוטוביץ
בני, תראה את הציור הזה. סבא שלך צייר אותו לפני שהוא ברח מהעיירה שלו שבפולניה – ליער. לחיות. להילחם. לנקום. ולשרוד. עד יעבור זעם.

עשיתי את זה – אמרתי לבעלי שהוא ביקורתי בצורה בלתי נסבלת
מאת שירי הררי
תמיד ידעתי שאני נשואה לאדם נהדר אבל ביקורתי. הפעם החלטתי להפוך את זה לנושא שלא יורד מסדר היום.

על פקקי תנועה והסתכלות חיובית
מאת מיכל כהן
חשבתם פעם שפקקי תנועה יכולים להיות דבר נפלא? שאפשר להפיק איזשהו דבר טוב מהמטרד הזה?

להתמודד עם הפחד
מאת מירה קלדרון
מי לא מכיר את הפחד משינויים? כמה מאתנו עדיין דבקים בישן והמוכר וקשה להם להיפרד מהרגלים ישנים? ניתן לומר די לפחדים!!!

ואולי בכלל לא צריך את יום כיפור?
מאת עמית חן
אולי יש אנשים מסוימים אשר במשך כל השנה, אף פעם לא בחרו ברע. למה לכפות עליהם יום של סליחה וכפרה?

הקלות הבלתי נסבלת של השפיטה
מאת נתן רוזנברג
ההוא לא נורמלי, וההיא קמצנית, וההוא אבא גרוע, ואין סוף לרשימה... כמה קל לנו לגזור את גזר דינם של אחרים – אך יש דבר אחד שאנו לא לוקחים בחשבון.