אקדים ואומר שהמאמר מיועד לאנשים עם ניצוץ מיסטי, ולא לאותם חדי שכל ומציאותי-עין שכל דבר הקשור בעל טבעי או בניסים זר להם.

אני, כמובן, לגמרי שייכת למפלגת המאמינים בניסים ונפלאות. עד כדי כך שאני חיה זאת יום יום, רואה מקרים יוצאי דופן כמעין "סימנים" ואיתותי שלום מהבורא. אינני מתייחסת כרגע לניסים גדולים, אלא רק לאותם צירופי מקרים מוזרים שקורים מדי פעם - למשל כשחושבים על מכר ולפתע הוא יוצר קשר, כשמדברים עם חבר על בעיה מטרידה ופתאום יש בעיתון כתבה בדיוק על זה וכ'ו. בספרו "האלכימאי" מספר פאולו קואלו על התופעה ואומר, שזו דרכו של העולם לשוחח איתנו, לרמוז לנו על כיוונים נכונים (ולעיתים גם לא נכונים).

היום היה לי יום עמוס סימנים ואיתותים, ובסופו - תובנה מעניינת.

כבר זמן מה שאני מתלבטת לגבי המשך דרכי - נרשמתי ללימודי הוראה אך לא הרגשתי שלמה עם הצעד, חיפשתי עבודה אבל העבודות שהוצעו לי נדמו כרחוקות ממני.

ביום הראשון ללימודיי התפללתי: "אנא ה', שלח לי סימן האם זה הדבר הנכון לעשות!" וכבר באותו יום קיבלתי בדואר מכתב המבשר לי על השלמת תואר במכללה אחרת, תוכנית שיכלה אולי לחסוך לי מאמץ. טוב, הסימן לא היה ברור לי מספיק אז התחלתי ללמוד. אף על פי כן הספקות המשיכו לנקר בי - האם זה הדבר הנכון לעשות?

בדרכי ללימודים היום, הפכתי שוב ושוב בשאלה האם ראוי ומתאים שאלמד השנה. פניתי לא-ל בתפילה ואמרתי: "אנא, שלח לי סימן מה עלי לעשות!" לאחר מספר צעדים נכנסתי למכללה, ומיד פגשתי ידידה מהתיכון. למראה פניי המיוסרות אמרה - אל תלמדי פה. לא כדאי לך...

סימן משמיים? ודאי שכן. אבל החלטתי שהסימן לא היה ברור וגם לא ממש התאים לכיוון שלי, אז המשכתי הלאה במסדרון. מחוץ לכיתה חיכתה המרצה, ידיה שלובות בעצבנות וכולה מביעה תסכול: "אני מצטערת", אמרה, "חשבתי שסידרתי את החלפת הכיתה ואני רואה שלמרות כל המאמצים שלי העניין עדיין לא סודר. יש כאן כזה בלאגן בניהול". או.קי, חיפשת סימן? קיבלת. האם נפתרה ההתלבטות? לא ממש. משהו בי סירב להקשיב לסימנים.

שאלתי את עצמי, מה קרה לך? ביקשת סימנים וקיבלת, מה את צריכה יותר מזה? בורא עולם בכבודו ובעצמו מנהל את העניינים, אבל בכל זאת - הסימנים לא הכריעו את הכף. הם היו אנקדוטה מעניינת, משהו לשים לב אליו לאחר הבחירה, אבל לא כלי ממשי להכרעה.

הרי איזו מן החלטה תהיה זו אם היא תתממש בזכות חסדי שמיים בלבד? איפה הבחירה שלי בסיפור הזה?

הבנתי שהבחירה היא שלי, ושום סימן מבחוץ לא יעזור לי למצוא את דרכי בשביל חיי, פשוט מהסיבה שאם הבחירה לא נעשית מתוכי - היא לא תחזיק מעמד ולא תהיה בחירה אמיתית.

וכמו עצתו של מלכיצדק בספר האלכימאי, אומר רק זאת: ישנם סימנים, ישנן הדרכות, ישנם איתותים קוסמיים שמרמזים לנו על העתיד או על ההווה, אבל הבחירה תמיד תישאר בידינו בלבד.