כולנו רוצים שהחיים שלנו יהיו נינוחים - שייט בספינה מפוארת, משחק טניס יומי, שיזוף ומשקה קר... ואז, כאשר החיים מעלים כמה אדוות על המים, אנחנו מתקוממים מול חוסר ההגינות. אנחנו מתמלאים בתסכול. "למה זה קורה דווקא לי?"

אם אתם חושבים שהחיים אמורים לזרום על מי מנוחות, אני יכולה להבטיח לכם חיים מלאי תסכול. הקיום היומיומי שלכם לעולם לא יענה על הציפיות, לא משנה מה אתם עושים ולא משנה כמה כסף יש לכם.

משום שלא כך החיים אמורים להיות. זה עולם של אתגרים, כי רק על ידי אתגרים אנחנו צומחים באמת.

כאשר אנחנו מתחתנים ומקימים משפחה, כבר יש לנו בראש תמונות אידיאליות של איך אמורה המשפחה הזאת להיראות. ובכל זאת, המשפחה שלנו לעולם לא תיראה כמו הדמיונות, היא לעולם לא תעמוד בציפיות האלה, כי החיים שלנו לא דמיוניים - הם נכתבים על ידי אנשים אמיתיים. זה עולם אמיתי, עם מגבלות אמיתיות. אם אתם מצפים שהמשפחה שלכם תהיה הפלגה נעימה וחלקה, מצפה לכם זעזוע.

פעם יעצתי לגבר שציפה מחמשת ילדיו ה(מאוד)קטנים לשבת בדממה מוחלטת בזמן הארוחה. הוא היה עייף והיה זקוק לזמן הירגעות. מובן מאליו שהשיבוש המתמיד של ציפיותיו היווה מקור רציני לחיכוכים בביתם.

לא רק שאנחנו לא צריכים להיבהל מאי הסדר, אנחנו צריכים לקדם אותו בברכה.

חיי משפחה הם בלגן - נישואין וגידול ילדים לא ניתן למיין ולאחסן במגירות מסודרות ובעלות קודים צבעוניים. אנחנו צריכים ללמוד ליפול על הרגליים.

אחד הרווחים הגדולים של חיי משפחה הוא התלות ההדדית וחוזק האישיות שאין כמותם, אשר מתפתחים כתוצאה מעמידה משותפת באתגרים. לא רק שאנחנו לא צריכים להיבהל מאי הסדר, אנחנו צריכים לקדם אותו בברכה. רק בכור ההיתוך של הקשיים האלה נהפוך להיות בני אדם ונגיע למימוש עצמי אמיתי.

לעתים קרובות כאשר הילדים שלנו עדיין קטנים (בעצם גם כשהם קצת יותר מבוגרים), אנחנו חולמים על הרגע שבו כולם יצאו מהבית. אנחנו מפנטזים איזה שקט ושלווה יהיו לנו. אבל שמעתי (עדיין לא זכיתי להתנסות!) שכאשר זה קורה למעשה, מתגעגעים לרעש. לבלגן. לכאוס. לחיים.

לא משנה איך זה נראה מבחוץ, לאף-אחד אין חיים נטולי אתגרים. גם בלי הלוגו של המעצב, ההתמודדויות שלנו הן עדיין חליפה שנתפרה עלינו, ורק באמצעותן נוכל לממש את הפוטנציאל שלנו.

לאברהם אבינו היו עשרה ניסיונות, כל אחד כדי להוציא לפועל כוח אחר שהיה חבוי בו. למרות שככל הנראה היה לו קשה, הוא לא אמר: "היה לי מספיק, צמחתי מספיק. מה דעתך להפסיק במספר תשע?" הוא לא חיפש את הדרך הקלה.

אנחנו נמצאים בסכנה להתפתות לעולם שבו נוחות היא המטרה. אנחנו בסכנה להקריב את תפקידנו האמיתי בחיים. אם אנחנו חושבים שזה צריך להיות קל, אנחנו נכנסים לסכנה שלעולם לא נשיג את החירות האמיתית.

יהי רצון שהקב"ה ייתן לנו כוח לעבור בבטחה את האתגרים שבפנינו ולקצור את פירות החיים בעולם נקי מאשליות.