ברוכים הבאים ל Aish.co.il
ב' תמוז תשס"ח    5.7.2008      פרשת השבוע: חקת
הניוזלטר השבועי – 22,000 מנויים
העיניים שלי רואות רק אותך
העיניים שלי רואות רק אותך

שַׂמֵחַ תְּשַׂמַח רֵעִים אהובים כְּשַׂמֵחֲךָ יצירך בגן עדן מִקֶדֶם. ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה.

אלו המילים של הברכה השישית מתוך שבע הברכות שנאמרות מתחת לחופה בחתונה היהודית. אנו מברכים ומתפללים, שהזוג הנשוי יהיה כמו אדם וחוה בגן עדן.

מה ייחד את הזוג ההוא? הם היו הזוג היחיד עלי אדמות, אז הם שמרו את העיניים שלהם רק זה לזו, וזו לזה.

הם לא הוטרדו על ידי גברים או נשים מחוץ לנישואים שלהם. הם לא חשבו שאולי יש מישהו יפה יותר או חכם יותר או מצליח יותר. הוא ידע שהיא האחת והיחידה בשבילו בכל העולם, וכך גם היא. אף אחד מהם לא התייסר במחשבות של "אילו היו הדברים מתנהלים אחרת..."

אנחנו חיים בעולם שבו אנשים מחליפים את בני זוגם כשמגיע "דגם מוצלח יותר" לשוק.

מזלנו לא שיחק לנו כמזלם. אנחנו חיים בעולם שבו כל מה שחדש יותר - שווה יותר. עולם שבו אנשים מחליפים את בני זוגם כשמגיע "דגם מוצלח יותר" לשוק, ומותירים אחריהם חורבן רגשי.

מכיוון שאנחנו לא יכולים להיות אדם וחוה בגן העדן, מציעה לנו היהדות כמה כלים שיסייעו לנו לשמור על הקשר הזוגי הטהור; כלים שיעזרו לנו לשַמֵר את הרגע שבו עמדנו תחת החופה והרגשנו שאנחנו כמו אדם וחוה, הרגע שבו לא היה קיים בעולם אף אחד חוץ משנינו, מחוץ ליחידה הזוגית החדשה שלנו.

לא לגעת

אחד מכלי עזר אלה הוא האיסור על מגע פיזי עם בני המין השני - להוציא כמובן את בן/בת הזוג שלך (וקרובי משפחה בדרגה ראשונה).

באופן טבעי, ברגע שאנחנו שומעים (או קוראים) את המילה "אסור", מתעוררת ברבים מאיתנו התנגדות פנימית. אבל בואו ננסה לבדוק קודם את הנושא.

אם יש לכם חפץ יקר ערך, סביר להניח שתנסו לגדור אותו בדרך כלשהי,

א. כדי להפגין עד כמה הוא יקר ערך.

ב. כדי להבהיר שהוא אך ורק שלכם, ואינו שייך לאף אחד אחר בעולם (כמו אותם תמרורי "אין כניסה" חמודים, שהילדים שלי מצמידים תמיד לדלתות שלהם!).

אתם רוצים ליידע את העולם, ולהזכיר לעצמכם, שהקרבה הפיסית והרגשית של הנישואין אינה מיועדת לשימוש הציבור. אתם לא רוצים להחליש את עוצמתה או להשאיר פרצה פתוחה לגנב.

לרוע המזל, המושג הזה זר לאנשים רבים. קירבה פיסית הפכה להיות דבר טריוויאלי. נשיקה הפכה לחלק אינטגראלי מכל ברכת שלום, עד שכוחה נשחק.

נשיקות שכן נחשבות

בעולם היהודי אנחנו לא רוצים שהנשיקות שלנו יאבדו מכוחן. אז אנחנו מתקמצנים בהן. קשר פיסי עם חברים, מכרים ורוב קרובי המשפחה מהמין השני, נמצא מחוץ לתחום, ויש לכך השפעה רבת עוצמה.

אם זה הופך להיות "בסך הכל נשיקה", סימן שאיבדנו אחת מההזדמנויות החיים הגדולות והמהנות ביותר.

האם אתם רוצים שרגע הקרבה ביניכם לבין בני זוגכם יהיה עז ומרגש במיוחד? האם אתם רוצים שהוא יהיה מחשמל ומשלהב? אם אתם אומרים לעצמכם, "על מה היא מדברת? זאת בסך הכל נשיקה", אז המאמר הזה מיועד דווקא לכם. משום שזאת לא צריכה להיות בסך הכל נשיקה. זה צריך להיות זמן, קצר ככל שיהיה, של התקשרות, של התקרבות, של אחדות אמיתית. והוא צריך להיות מרגש.

אם זה הופך להיות "בסך הכל נשיקה", סימן שאיבדנו אחת מההזדמנויות החיים הגדולות והמהנות ביותר. אם זאת "בסך הכל נשיקה", אז הנישואין שלנו כבר פחות עשירים.

שטח פרטי

לכל אחד יש מספיק ניסיון עם 'מסיגי גבול' למיניהם, כדי להבין את החוכמה שבאסטרטגיה הזאת.

נעה ויאיר יצאו למסיבה. יאיר הכיר את נעה לחבר לעבודה, והם לחצו ידיים. אותו ידיד ליטף בהזדמנות זאת את זרועה של נעה.

כשהם פנו ללכת אמרה נעה לבעלה: "מה זה היה???"

מה זה היה באמת? לכל הפחות היה כאן ביזיון, הייתה כאן רמיסה של הגבולות היקרים שהקימו נעה ויאיר כדי להפוך את נישואיהם למיוחדים.

ליעל ורמי היה מקרה דומה בחוסר נעימותו. בסעודת חתונה, התיישבה אישה מבוגרת יותר ומבוסמת קמעא לצדו של רמי ותוך כדי שיחה חיככה רגלה ברגלו. רמי לא הכיר סוגים כאלה של מחוות חברתיות, והוא לא היה בטוח כיצד הוא אמור להגיב. אבל דבר אחד הוא כן ידע. זה היה בלתי ראוי ולא נעים. ולמרות שבאופן רגיל יש לרמי כושר ביטוי עשיר, כל מה שהוא היה מסוגל להגיד אחר כך היה: "גועל נפש!!!"

אלה דוגמאות ברורות במיוחד של הסגת גבול. בכל אופן, בכל פעם שאדם יוצר קשר פיסי עם מישהו מהמין השני מחוץ לנישואין, נבקע סדק בחומה.

"אבל זה ייצוֹר ריחוק ביני לבין האחרים." נכון, זה יוצר ריחוק. זה בדיוק מה שזה אמור לעשות. זאת ההוכחה ליעילותה של הגדר.

האם לא הייתם בוחרים לסרב לעשן, ולהסתכן בבידוד חברתי בקהילת מעשנים?

האם דרך ההתנהגות הזאת הופכת אותנו לשונים בחברה? אין ספק. אבל, האם לא הייתם בוחרים לסרב לעשן, ולהסתכן בבידוד חברתי בקהילת מעשנים? סביר מאוד שכן, משום שאתם מודעים לסיכון.

אנחנו מודעים לסיכון של הנישואין שלנו, אם נאפשר קיומם של סדקים בשריון המגן עליהם, ואם לא נקים סביבם חומה בלתי חדירה. זה לא רק שאנחנו עלולים להתפתות למערכות יחסים בלתי-הגונות: זה שגם לפני אותו פיתוי, מערכת היחסים הזוגית שלנו תאבד משהו מכוחה, עוצמתה וייחודיותה.

האם זה שווה את המחיר? שמרו את הידיים (והשפתיים) שלכם לעצמכם, וגם לכם יהיו חיי נישואין כמו לזוג הראשון בעולם. גם אתם יכולים להיות מאושרים, ומקושרים; גם אתם יכולים לחוות את אחדותם של אדם וחוה בגן העדן.


פורסם בתאריך: 7/10/2007

אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע
הצטרפו למעל ל-22,000 מנוי הניוזלטר שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. צפו בגיליון השבועי לדוגמא.

אמונה ברוורמן היא בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת טורונטו, ותואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת פפרדין. היא גרה בלוס-אנג'לס עם בעלה ותשעת ילדיה. היא ובעלה עובדים באש-התורה. חוץ מכתיבה לאינטרנט ודאגה למשפחתה, אמונה מעבירה שיעורים בנושאי יהדות, מארגנת קבוצת בישול של מאכלי גורמה כשרים, ומארחת אורחים רבים בשבתות.
תגובות למאמר: 6

(6) ללא שם 25/2/2008
מאמר ממש יפה ונכון.!
מאמר זה כתוב ממש בטעם,וכל משפט נכון ואמיתי..מומלץ לכל אחד!


(5) ללא שם 15/10/2007
מאמר מדהים ואמיתי!
כל ההקפדות על השמירה כל ההרחקה בין המינים, מחזירה בוודאות את האיש ואשה למצב של "גן עדן מקדם" והם ממש מגלים את הגן עדן הפרטי שלהם בביתם, בחדרי חדרים, כאשר הם שומרים אחד על השני וכל אחד על השני בכזה יוקר, בכזו חשיבות. ממש מתנהגים כיהלום אחד לשני והם מחשיבים את עצמם כיהלום, כסוד נסתר וגלוי רק להם ואז הסביבה והמשפחה מבינה ולומדת על הגבולות שלהם!!
לזוגות המאורסים והנשואים: מיד לאחר החתונה, כאשר מתרחשים מיקרים כגון הדוגמאות אשר נכתבו במאמר, מיד יש צורך לספר על כך לבן/בת הזוג, ובנוסף לא פחות חשוב: להציב למשפחה/לסביבה/לחברים שהם הסיגו גבול ולכם יש אמות-מידה ודבר כזה לא יחזור ולא יקרה! והם ילמדו בסוף! כי אתם תציבו את זה בעוצמה ובחוזק של אחדות יחד, כולם יראו את זה, ויבינו שאיתכם לא מתעסקים! במובן הכי חיובי שיש.
כמו שהכותבת כתבה, זה יגרום לריחוק: כגון בין האשה לבני משפחה/חברים מהצד הגברי, או בין הבעל לבין בנות משפחה/חברות של אישתו. אבל זה בדיוק מה שאבד בעולמנו: כיום כולם זורמים כי "אחרת מה יגידו עלינו". תעזבו מה שיגידו עליכם, מה שחשוב הוא מה יגיד ויחשוב עליכם בן/בת הזוג שלכם שה' זיכה אתכם בו/בה, זה מה שחשוב, כמה כבוד, ערך, יוקרה, משיכה, אהבה אחווה שלום ורעות תהיו בעיניי בני זוגכם כאשר אתם שומרים את האינטימיות הקירבה הנפשית והגופנית שלכם רק איתם! אין דבר שעולה על זה, זה הכי גבוה! זה "הרעים האהובים", זה ה"חיבור בין קודשא בריך הוא לכנסת ישראל ממש", ממש דרך החיבור הפילאי השמור הנסתר בין האיש ואישתו.
בנוסף עוד פרט שאני רוצה להוסיף כהמשך לכתבה: הקשר האינטימי יהיה גם ביניכם, אבל בנוסף לכך גם חשוב לא להציג ולהראות לסביבה שלכם את הקשר הזה! לשמור על צניעות בזמן שאתם עם משפחה וקרובים, לא חושׂפים יהלום נוצץ ובוהק מלוטש מטוהר לעיניי אנשים אחרים. זה כ"כ לא מגיע להם, הם לא ראויים לזה, זה רק ביניכם, "שלושה שותפים באדם"- הקב"ה, האיש והאשה. רק הקב"ה נמצא שם איתכם ברגעים האלו ואז זה מתברך בקדושה טהרה וצניעות, לעומת זוגות המציגים לראווה את כל הנעשה בהם וזה מעיד כי הם לא חושבים שהדבר הזה כ"כ יקר ומדהים ולכן מראים זאת לכולם בלי חשבון.


(4) איש ואשה 15/10/2007
וואו איזה מאמר מדהים ומרתק!



(3) אליהו 10/10/2007
יישר כוח
מדהים כל הכבוד שמירת ניגעה שומרת לנו על היהלום שבכתר הנשואין שלנו יישר כוח על המאמר


מאמרים נוספים: