המאבק הפמיניסטי האמיתי מתרחש ברחובות הראשיים בכל סופשבוע, ואם ההתנסות שלי בשבוע האחרון אומרת משהו, אז כבר הפסדנו בקרב הזה.

על אף שכיום יש לנשים אפשרויות רבות מאי פעם לרכוש השכלה, הן נהנות מאפשרויות לקידום רב יותר בקריירה, וקיימת אכיפה חוקית נרחבת על הטרדה - נראה שיותר מדי נשים צעירות איבדו את ההזדמנות החיונית ביותר: האפשרות להביע את נשיותן בצורה מכובדת וגאה.

לאחר כמה מעידות התחלתיות, מייסדות התנועה הפמיניסטית הבינו לבסוף שמטרתן העיקרית היא להגיע להכרה חברתית בתכונות הנעלות שמאפיינות בעיקר נשים, כמו היכולת לגדל ילדים והשאיפה לבנות בית בטוח וערכי.

אספקט מרכזי בחלום הפמיניסטי היה שנשים יזכו להערכה על פי אישיותן ורמת האינטליגנציה שלהן, ולא על בסיס הפוטנציאל הגופני שלהן. השאיפה היתה שנשים יראו מושכות אבל לא פרובוקטיביות. הן טענו שלבוש חושפני מערפל את היכולת לראות את האדם שנמצא תחתיו.

נראה שהמסר הזה לא נקלט, או פשוט אבד.

נראה שנשים רבות כלל לא מודעות למה שהן משדרות בדרך בה הן מתלבשות (או יותר נכון, לא מתלבשות).

במקום חגיגה של נשיות, אנחנו רואים הילולה של הפקרות, ואולי העיוות האירוני והכואב ביותר הוא שכנראה רבות מאותן בנות אפילו לא חשות בכך. נראה שהן בכלל לא מודעות להצהרה שהן משדרות בדרך בה הן מתלבשות (או יותר נכון, לא מתלבשות).

אולי יש ביניהן נשים מוצלחות ומצליחות שמשתמשות בכישוריהן ובמיומנויות שלהן כדי ליצור שינוי בעולם, אבל קשה להבחין בהן מתחת לחולצות הבטן וחצאיות המיני.

אני חושבת שהן לא מודעות למה שהן עושות, משום שאני לא יכולה להאמין שהן היו בוחרות במודע בסגנון לבוש הרסני שכזה. אני חושבת שהן לא מודעות למה שהן עושות, משום שגם במישור האישי זה כל כך מזיק ובסופו של דבר - דוחה.

ובכל זאת, חוסר המודעות הזה הוא אולי הכישלון הגדול מכולם. איך יכולות הנשים הצעירות האלה לא להיות מודעות לרושם שהן יוצרות? לדרך בה הן מפחיתות מעצמן ומטשטשות את הייחודיות והצדדים החזקים האמיתיים שלהן? אני חושבת שהן לא מודעות למה שהן עושות, משום שלא ניתן להאמין באפשרות אחרת.

בעיני רוב העולם הבוגר, פריז הילטון ובריטני ספירס הן קריקטורות, דמויות ראויות לרחמים. אבל בעיני צעירות רבות הן מודלים לחיקוי.

נערות מסורתיות צעירות לומדות ש'כל כבודה [של] בת מלך, פנימה'. יופיה של האישה הוא דבר פנימי, יופי שאינו מוצג לראווה בציבור, יופי שמשמש את משפחתה וקהילתה באופן דיסקרטי ומכובד. יופיה של הנשמה.

כאשר מדגישים את החיצוניות, מראה העיניים מסיח את דעתנו עד שאין באפשרותנו להתייחס לפנימיות, ולסבל העצמי הפנימי הנובע מהעדר תשומת לב.

מוכרחים לפתוח במאבק פמיניסטי חדש. זהו קמפיין קטן ושקט שצריך לעלות בכל בית, בכל בית ספר ובכל קהילה. קמפיין שיעזור לבנותינו להבין כמה הרבה הן יכולות לתרום, לזהות את תכונות האופי הנהדרות שבעזרתן הן מעצבות את עצמן ואת עולמן; קמפיין שילמד על הערך הרב וההנאה המצויים בשמירת הצד הגופני מכוסה ומרוסן יותר.

נשים יכולות לשנות את העולם. הן יכולות לרומם מחדש את ערכי הנשיות, הצניעות ותחושת המיקוד הפנימי, בעולם שהפך מוחצן כמעט לחלוטין. נשים יכולות ללמד את הגברים כיצד היו רוצות שיעריכו אותן, כיצד צריכים להעריך אותן באמת.

הנשים הצעירות שראיתי בליל שבת שעבר בדרכן לבלות בעיר הגדולה, בהחלט הצהירו משהו לגבי הדרך שבה הן רוצות שיתנהגו אליהן ויעריכו אותן. אני מקווה שעם מעט "פמיניזם" אמיתי, הן יקבלו את הדחיפה לשדר את האפשרות האלטרנטיבית: כבודה של האישה היהודית.

וזאת תהיה הצלחה פמיניסטית אמיתית.