רוזי ושרי היקרות,

אני רווקה יהודיה בסוף שנות העשרים לחיי. למרות שאני לא מחשיבה את עצמי כדתייה, ברור לי לחלוטין שאני רוצה לגדל את ילדיי, אם יהיו לי כאלה, כיהודים. הוריי עומדים על כך שאנשא ליהודי ואינם מוכנים להתפשר על כך בשום אופן. למעשה, כשיצאתי בעבר עם גברים לא יהודים, הם הביעו בגלוי את חוסר שביעות רצונם ואיימו שיחסינו ייקלעו למשבר חמור, אם אנשא לגבר לא יהודי.

לאור דברים אלה, לפני מספר שנים סיימתי מערכת יחסים רצינית ביותר עם בחור לא יהודי, כיוון שהוא רצה להתחתן. זו הייתה אחת החוויות המכאיבות ביותר בחיי. התגברתי עליה, ומאז ניסיתי לצאת רק עם יהודים, כדי להימנע משברון לב וייסורים דומים. עם זאת, בחיים אלה קורים דברים עליהם אין לנו שליטה. לאחרונה התחלתי לצאת עם בחור לא יהודי אחר. נמשכנו זה לזה כבר זמן מה, אך מעולם לא עשינו דבר בנדון, כיוון שהוא היה מודע לקושי שלי בנוגע להיכרות עם לא יהודים. לבסוף, כשלא יכולנו לשאת זאת יותר, החיזור בינינו החל ללבלב.

חיזור זה הפך במהרה לחוויה היפה ביותר בחיי. הגבר הזה מדהים. הוא מישהו שאני בקלות יכולה לבלות עמו את חיי, אלמלא הבעיה של הבדלי הדת בינינו. הוא כל מה שאי פעם רציתי בבן זוג, פרט לדבר אחד (הדת שלו). וגם על הדת שלו אין לנו שליטה.

הדילמה שלי היא זו: אינני מאמינה שמשפחתי אי פעם תקבל אותו בזרועות פתוחות. למען האמת, הם אפילו לא יודעים על הקשר בינינו, כיוון שאני פוחדת לספר להם. אני יודעת שהם יסתייגו מאוד ושהם ינסו לעשות כל שביכולתם, כדי למנוע ממני להמשיך להתראות עמו.

אני יכולה להבין את המניעים שלהם, כיוון שגם אני רוצה לגדל את ילדיי בדרך מסוימת. ואינני חושבת שאהיה מסוגלת להרגיש בנוח עם העובדה שילדיי יחגגו גם חגים נוצריים. דיברתי על כל הקשיים האלה עם בן הזוג שלי ונראה שהוא מוכן להתפשר, אך לא להתגייר.

שאלתי היא זו: האם אתן סבורות שכדאי לי לצאת כנגד רצון בני משפחתי ולהמשיך להיפגש עם גבר זה? או שעליי לסיים את הקשר עכשיו, לפני ששנינו נשקע עמוק מדי? יש לי טיעונים בעד כל אחת מנקודות המבט. אני חושבת שאני פשוט צריכה לשמוע את דעתם של אנשים ניטרליים לחלוטין (ולא חברים או בני משפחה) בעניין זה.

האם אהבה מספיקה לגשר על הפערים בין אנשים בעלי אמונות שונות? אני במצוקה גדולה. המחשבה שאצטרך להיפרד מגבר זה הורגת אותי, ואני פוחדת שזה בדיוק מה שיהיה עליי לעשות.

ג.

ג. היקרה,

בכוונתנו להיות כנות עמך, וחלק מכנות זו היא לגרום לך להבין שאיננו אובייקטיביות לגבי עניין זה כפי שהיית רוצה שנהיה. זאת, כיוון שאנו איתנות בדעתנו שיהודים צריכים להינשא ליהודים. לפי ההלכה, אסור ליהודי להתחתן עם לא יהודי, כפי שכתוב בתנ"ך, דברים ז:ג. לא בגלל שהיהדות היא גזענית (ברור שלא, כיוון שכל אדם יכול להתגייר ולהפוך ליהודי), אלא כיוון שאנו מאמינות שהעם היהודי הוא זן יקר ומיוחד במינו, ובלהיות יהודי יש גמול מיוחד. הערכים שהעולם כיום רואה כמובנים מאליהם - אמונה בא-ל אחד, ואהבת לרעך כמוך, שלום עלי אדמות, צדק לכל, חינוך לכל, הרעיון שכל בני האדם נוצרו שווים, כבוד האדם וקדושת החיים - כל אלה נובעים מהתורה. זוהי השפעה אדירה והשגנו אותה למרות התנגדות עזה וקשיים רבים.

אין פירוש הדבר שאנו פחות אמפתיות למצוקתך. למעשה, אנו מאמינות שהדבר אפילו מאפשר לנו להיות יותר אמפתיות, כיוון שאנו מבינות בדיוק עד כמה את קרועה בין רצונך להקים משפחה יהודית, לבין משיכתך לגבר לא יהודי.

אף אחת מאתנו אינה מאמינה ש"האהבה תנצח". שנות הניסיון שלנו, בתור פסיכותרפיסטית ועו"ד לענייני גירושין, מחזקות אמונה זו.

אף אחת מאתנו אינה מאמינה ש"האהבה תנצח". שנות הניסיון שלנו, בתור פסיכותרפיסטית ועו"ד לענייני גירושין, מחזקות אמונה זו. פעם אחר פעם, נוכחנו לדעת כי אחד הכוחות המאחדים את בני הזוג בחיי הנישואין הוא המטרות המשותפות שבני הזוג חולקים זה עם זו. זוגות שאין להם מטרות משותפות מתחילים מעמדת מוצא בעייתית יותר ובמשך הזמן, ההבדלים ביניהם לרוב מעמיקים והופכים להיות בולטים יותר.

את רוצה לגדל את ילדייך כיהודים. הגבר שאת אוהבת אינו שותף למטרה זו ולמרות שהוא מוכן למספר ויתורים, המרחק ביניכם עדיין גדול מאוד.

אנו דוגלות במשא ומתן ובפשרה כדרך לפתרון רוב הבעיות העומדות בפני זוגות. זאת, כיוון שרוב הבעיות לגביהן ניתן להגיע לפשרה הן בעיות שוליות, או בעיות גדולות יותר, שלגביהן לאחד מבני הזוג אין עמדה איתנה בעניין כמו לבן הזוג השני, כך שהוא יכול לוותר מעט, מבלי להרגיש שבגד בערכיו. לחילופין, במקרה של בני זוג שהיו נשואים מזה זמן מה, המשא ומתן המתנהל ביניהם בנושא חשוב יכול להיות הדרך בה הם אומרים זה לזה שהנישואין נמצאים אצלם בעדיפות גבוהה.

עם זאת, איננו מעודדות אדם ששוקל להינשא להתחיל את החיים המשותפים על ידי ויתור על אחד או יותר מערכיו הבסיסיים ביותר - לדוגמה, מטרה חשובה ומרכזית לאדם כגון דתו והדרך בה הוא רוצה לגדל את ילדיו. אדם כזה לעולם לא יהיה שלם עם החלטה וברוב המקרים, ויתור בנושא זה יכרסם בתחושת היושר האישי שלו ויפגע במערכת היחסים שלו עם בן הזוג.

אסתר פרל, מטפלת המייעצת לזוגות בני דתות שונות, כותבת ב'ניו יורק מגזין': "ההבדל הוא לא רק ההבדל בין משה לישו. מדובר בהתמודדות עם נושאים של כסף, מין, חינוך, צורת גידול הילדים, אוכל, יחסי משפחה, סגנון ביטוי רגשי, עצמאות - כל הנושאים האלה הם בלתי נפרדים מהבדלי התרבות".

מתח זה גם אינו הוגן כלפי ילדייך העתידיים, כפי שאת חשה בעצמך. פסיכולוגים מדווחים שילדים רבים בעלי דת "כפולה" מבטאים כעס רב על הוריהם, שהשליכו אותם לתוך מערבולת שההורים עצמם לא יכלו להתגבר עליה. כשהילדים גדלים וצריכים לבחור בין דת אחת לאחרת, תמיד יש להם תחושה לא מודעת שעליהם לבחור בין הורה אחד לשני.

אנא האמינו לנו, כשאנו אומרות שראינו שוב ושוב שכשאנשים מנסים לעשות זאת, בטווח הארוך זה פשוט לא עובד.

נראה לנו שמסיבה זו, את ובן זוגך נמצאים במבוי סתום. אף אחד מכם אינו מוכן להתפשר על ערכיו הבסיסיים. ואף אחד מכם אינו צריך לעשות זאת. אנא האמינו לנו, כשאנו אומרות שראינו שוב ושוב שכשאנשים מנסים לעשות זאת, בטווח הארוך זה פשוט לא עובד.

ככלל, איננו אוהבות לומר לקוראינו מה לעשות. הם מבקשים עצה ואנו מנסות לתת להם את המידע והתמיכה להם הם זקוקים, כדי להגיע להחלטות בכוחות עצמם. אנו סבורות שעלייך להתמודד עם כאב הפרידה עכשיו, לפני שתשקיעי יותר במערכת היחסים הזאת. איננו אומרות זאת רק בגלל שאיננו רוצות לראות אותך מתחתנת עם גבר לא יהודי. אנו אומרות זאת בהתבסס על ניסיוננו המקצועי בתחום הנישואין והגירושין, מהסיבות שכבר ציינו.

אם תחליטי להפסיק להתראות עמו, אנו יודעות שהדבר יהיה לך קשה ומכאיב ביותר, ושיידרש לך זמן להתגבר עליו. זה נשמע נדוש לומר שהחיים הם לא פיקניק. אנו מקוות שבטווח הארוך, תהיי שלמה עם ההחלטה ותהיי מסוגלת להמשיך הלאה ולהינשא לגבר יהודי, עמו תקימי משפחה.

לפני שנסיים, ברצוננו לומר דבר אחד נוסף, ואנו מקוות שלא תפרשי זאת בצורה הלא נכונה. בתחילת מכתבך דיברת על כך שאינך מסוגלת לשלוט בהיבטים מסוימים בחייך. קרוב לוודאי שהמשיכה הראשונית שהרגשת כלפי גבר זה אכן הייתה מעבר לשליטתך. עם זאת, בחרת לפעול בהתאם לרגשותייך ולהתחיל במערכת יחסים עמו. אנו מבינות כמה קשה היה לך להגיע להחלטה זו, אולם העובדה היא שלא משנה עד כמה קרועה היית בין משיכתך אליו לבין הקושי שלך לצאת עם גבר לא יהודי, מדובר בהחלטה מודעת. לרוע המזל, כיוון שרגשותייך העמיקו עם הזמן, ללא ספק את חשה כעת קרועה אף יותר ממה שהרגשת לפני ששניכם נכנעתם לרגשותיכם.

איננו אומרות זאת כדי לגרום לך להרגיש רע, או להאשים אותך על מצבך. עם זאת, אנו מאמינות שחשוב להכיר בכך שהבעיה לא "קרתה מעצמה". ברגע שתכירי בכך, תרגישי טוב יותר ותהיי מסוגלת לקבל החלטות ביתר שיקול דעת בעתיד.

רוזי ושרי