רוזי ושרי היקרות,

אני בת 24, מצליחה ועצמאית. לפני שלוש שנים, הכרתי גבר דרך האינטרנט. כשנפגשנו ובירכנו זה את זו לשלום, שמעתי קול קטן לוחש לי: "זה יהיה הגבר לו תינשאי".

הקשר בינינו נמשך כשנה ולצערי, זמן קצר אח"כ נפרדנו. זה פגע בי מאד ולקחתי את זה קשה. באותה תקופה למדתי להתבונן בכנות במגרעות שלי ולהפסיק להאשים אחרים בכל דבר.

לאחר מכן שבנו להיפגש כשנה ובילינו באופן מהנה ביותר, ללא מריבות, פשוט נסענו יחד למקומות מהנים. עד שערב אחד הוא בא אליי בדמעות ובישר לי שהוריו מתגרשים. הוא לא ידע איך להתמודד עם זה, אז ניסיתי לעזור לו להתמודד, כיוון שהוריי התגרשו כשהייתי צעירה יותר והבנתי אותו.

ואז במפתיע, גיליתי שהוא התחיל לצאת עם מישהי מאחורי גבי. הייתי המומה לחלוטין. לא יכולתי להבין איך הוא מסוגל לזרוק משהו, ששנינו עבדנו עליו כל כך קשה. עזבתי אותו מיידית וביקשתי ממנו שלא יצור עמי קשר שוב לעולם, כיוון שלא יכולתי להשלים עם יחס שכזה, ממישהו שפתחתי אליו את לבי ונשמתי.

שנה לאחר מכן... התחלנו שוב לצאת ואותם שבועות ספורים היו מדהימים - בילינו נפלא יחד והזמן המשותף שלנו היה טוב מאי פעם. ערב אחד, בדרך הביתה, הוא שאל אותי בטון עצבני, "איך את מרגישה לגביי?" אמרתי, "תראה, נדרשה לי שנה להתגבר עליך ועכשיו אתה פה. אבל מה שהיה היה, התחלנו דף חדש וברור שאכפת לי ממך".

בחודש האחרון פשוט לא יכולתי להאמין עד כמה אנחנו נהנים מכך שאנו לומדים שוב להכיר זה את זו. זה היה החלק הטוב ביותר בכל העניין - שהחבר שלי חזר, אבל בדרך בוגרת יותר, כיוון שהיינו מסוגלים לדבר ולייעץ זה לזה. הרגשתי ששנינו התבגרנו מאוד בשנה האחרונה והדבר השפיע בצורה מאוד חיובית על ההתחלה החדשה הזאת. הוא התחיל לומר שהוא רוצה לבלות אתי יותר זמן.

יום הולדתו התקרב וערכתי תוכניות נהדרות, אך אז קיבלתי שיחת טלפון קרירה: "אני מצטער, אני יודע שהשקעת המון מאמץ ביום ההולדת שלי, אבל משהו קרה". הוא אמר שהוא לא יכול לדבר, שהוא חייב ללכת - "ביי!". הייתי המומה.

כמה ימים לאחר מכן, הוא בא לדירה שלי ואמר שהוא מתנצל שהוא עשה לי את זה, שאני אדם טוב והוא לא רוצה לנצל אותי, אבל הוא פשוט לא מוכן לנישואין. את הסיבה שהוא חידש את הקשר עמי, הוא תירץ בכך שאני פשוט מהווה נחמה עבורו וכן, אכפת לו ממני, אבל הוא לא רואה עתיד משותף עבורנו.

אני לא מבינה למה, אם שנינו מרגישים כל כך בנוח זה עם זה ונהנים, הוא לא רוצה את זה? אם הוא פשוט צריך להתאוורר ולהשתחרר קצת, אין בעיה, אבל לא חנקתי אותו בשום דרך, כיוון שידעתי שזה רק ירחיק אותו. אבל המקרה אחרון ממש תפס אותי לא מוכנה ועכשיו אני תוהה מה קרה.

אני לא יודעת מה לעשות. אני יודעת שהקשר בינינו מאוד מיוחד ואני פשוט לא יכולה לקבל את זה שהוא לא מרגיש זאת. אני מרגישה כאילו מאז ששמעתי את אותה לחישה, ידעתי שהוא החצי השני של נשמתי. בלעדיו אני רק חצי אדם. הצילו!

מ.

מ. היקרה,

האהבה לא תמיד מנצחת. לבחור הזה יש הרבה יותר בעיות ממה שיש לך, אבל אם תמשיכי להשאיר אותו בחייך, ייתכן שבסופו של דבר קשייך יהיו רבים משלו.

ראינו נישואים רבים מדי, שהתחילו בצורה דומה למערכת היחסים שלכם ובסופו של דבר נכשלו.

אף אחת מאתנו אינה מאמינה שאפשר פשוט "למצוא" את ידיד הנפש. ראינו נישואים רבים מדי, שהתחילו בצורה דומה למערכת היחסים שלכם ובסופו של דבר נכשלו. הקול הפנימי שאנשים רבים שומעים, לא תמיד צודק. במקום זאת, שתינו מאמינות בכנות, שכל אדם עוזר ליצור את ידיד הנפש שלו במהלך מערכת היחסים.

גבר ואישה נבנים יחד בתקופת החיזור ובעיקר במהלך הנישואים, על ידי כך שהם עובדים בהרמוניה ומשלימים זה עם זו - רבים ופותרים סכסוכים, שורדים משברים ומעניקים זה לזו תמיכה רגשית, לפעמים מאכזבים זה את זו ולומדים כיצד לכפר על מעשיהם.

נוסף על כך אנו מאמינות, שה"אהבה" שאנשים עשויים להרגיש לפני החתונה אינה ערובה לכך שהם יחזקו את הרגש הזה במהלך הנישואים. למעשה, עורכי דין רבים לענייני גירושין מספרים, שאותם זוגות שהיו מאוהבים "מעל לראש" לפני הנישואים, מהווים אחוז נכבד מהזוגות המתגרשים. ייתכן שהדבר נובע מכך, שאנשים שמאוהבים כל כך זה בזו, פשוט עיוורים לבעיות פוטנציאליות ואינם מפתחים את המיומנויות הדרושות להם, כדי להתמודד עם הבעיות כשהן מתעוררות.

לחילופין, ייתכן שהם מתאהבים זה בזו רק כשהם מכירים זה את זו בצורה שטחית ולעולם אינם מפתחים מספיק עומק ביחסים. הם כל כך מאוהבים, שאינם לומדים להכיר זה את זו מספיק טוב, כדי להבין שמטרותיהם וערכיהם נמצאים על מסלול בטוח להתנגשות, או שהם סבורים, כי גם אם זה המצב, אהבתם יכולה להתגבר על הבעיה.

הסיבה האחרונה לכישלון הנישואים, עשויה לנבוע מכך, שאחד מבני הזוג אינו יודע (מבחינה רגשית) כיצד לבנות או לשמור על מערכת יחסים בריאה, אולם הצד השני לא יכול או לא מוכן לראות זאת.

נראה שההסבר האחרון מתאים למקרה שלך. בחור זה זקוק לטיפול נפשי משמעותי, אולם מחויבותו האישית לטיפול כזה מוטלת בספק. לא תוכלי להחדיר בו את התשוקה לקבל עזרה ולהמשיך בטיפול. הדבר קורה רק בסרטים ובספרים, אך בחיים האמיתיים זה פשוט לא עובד כך. הצלחת הטיפול תלויה ביכולת האדם להכיר בכך, שהוא זקוק לעזרה ובנכונותו להמשיך בטיפול.

אם לא תביני מציאות זו, את עלולה לחזור לגבר זה שוב ושוב בעתיד. האירועים שתיארת יחזרו על עצמם שוב ושוב ועלולים בפירוש להרוס את חייך.

היינו רוצות שתהיי מסוגלת לוותר על התקווה שיש לך לגבי גבר זה ותתבונני במצב בצורה אובייקטיבית יותר. אנו מקוות שתוכלי לעשות זאת במשך הזמן. אם תחליטי להמשיך בחייך, יהיה עלייך להרשות לעצמך לעבור תהליך של אבל, תהליך שאותו כפי הנראה דחית בעבר. תהליך זה עשוי להימשך מספר חודשים או תקופה קצרה יותר. בהדרגה, תוכלי להניח גבר זה מאחורייך ולהמשיך הלאה.

אנו יכולות להבטיח לך, שתהיי מסוגלת לבנות חיים מאושרים ויציבים מבחינה רגשית עם מישהו בעתיד. מילת המפתח כאן היא "לבנות". קרוב לוודאי שאותה מערכת יחסים נפלאה לא תתחיל בלחישה קטנה באוזנך, או אפילו באותם "זיקוקים" שאנשים מצפים להרגיש בתחילת מערכת יחסים חדשה. עם זאת, מערכת היחסים הנכונה תוכל לצמוח במשך הזמן ולהפוך לאיחוד אמיתי של "ידידי נפש".

בהצלחה.

רוזי ושרי