ברוכים הבאים ל Aish.co.il
ב' תמוז תשס"ח    5.7.2008      פרשת השבוע: חקת
הניוזלטר השבועי – 22,000 מנויים
שאלה 62: מחכה לשמוע את שלוש מילות הקסם
שאלה 62: מחכה לשמוע את שלוש מילות הקסם

רוזי ושרי היקרות,

אני בדילמה ומקווה שתוכלו לעזור. אני בת 29 ויוצאת עם גבר מזה שנה. הדברים מתנהלים נהדר - יש לנו מטרות משותפות בחיים, יש בינינו קרבה רגשית, כבוד וקבלה הדדית.

אז זה מה שמדאיג אותי:

  1. הוא עדיין לא אמר לי שהוא אוהב אותי. הוא אמר הכל חוץ מ"אני אוהב אותך". הוא אמר, "אני חושב עלינו, לא רק עליי"; "את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים"; "את כל כך חשובה לי". הוא אומר שערכם של מעשים עולה אלפי מונים על ערכן של מילים. אבל בשבילי, מעשים לא יכולים לבוא במקום המילים. אני זקוקה לשניהם. אם הוא לא אוהב אותי עכשיו, הוא לעולם לא יאהב אותי. אמרתי לו כמה זה פוגע בי לא לשמוע את המילים הללו. הוא ביקש ארכה של זמן כדי לעבוד על זה, כי יש לו פוביה מ"המילים האלה". חשבתי לתת לו עוד שלושה חודשים - האם כדאי לי לחכות?
  2. הוא בן 33, גרוש ויש לו שני בנים בגילאים 5 ו- 6. מעולם לא רציתי להיות בקשר עם מישהו שיש לו ילדים, אבל שניהם התחבבו עליי עד כדי כך שאני חושבת גם על טובתם. הוא לא מסתדר עם אשתו לשעבר, אבל אני רואה שהוא מנסה לשוחח עמה בצורה תרבותית בנוגע להחלטות הקשורות לילדים. נראה לי שהפרידה שלו מהילדים הייתה מאוד קשה ושני הצדדים נפגעו (בעיקר הילדים).
  3. חבריי חושבים שהוא בחור טוב. בני משפחתי, לעומת זאת, אומרים שזה לא מה שהם רצו בשבילי ומרגישים שאני יכולה להצליח יותר (בעיקר מכיוון שאני בת להורים גרושים). אני אוהבת ומכבדת מאוד את משפחתי ושקלתי את דבריהם. ברור שגם אני מוטרדת מדברים אלה, אבל אני לא מקבלת בשום אופן את ההפגזה של תגובותיהם השליליות! כל דבר שהוא אומר או עושה מתפרש בצורה הלא נכונה ומוצג בפניי כהוכחה לאשמתו. אני לא עיוורת. אני יודעת שיש לו מגרעות (למי אין?), אבל התכונות הטובות שלו חשובות לי יותר. אמרתי לבני משפחתי עד כמה התנהגותם מפריעה לי, אך הם לא הפסיקו.

    החלטתי לחייך ולהבליג, אבל אני לא בטוחה שאוכל להמשיך בכך זמן רב. גם בלי הדברים שהם אומרים בפירוש מיוזמתם, מספיק קשה שאיני מסוגלת להתייעץ עם משפחתי ולקבל תגובה אובייקטיבית. זה מוסיף מתח למערכת היחסים בינינו.

אז מה דעתכן? האם יש לנו סיכוי? כיצד אקל על המתיחות עם בני משפחתי? האם אני מטורפת לשקול נישואין ראשונים עם גבר שיש לו כל כך הרבה מטען וסיכויים להיכשל? האם אני מרמה את עצמי שזה יכול להצליח?

תודה מראש על האור שתוכלו לשפוך על המצב, כפי שעשיתן כבר למען אחרים.

ג.

ג. היקרה,

תודה שכתבת אלינו. את נמצאת במבוי סתום וצריכה לפתור מספר נושאים.

איננו מאוד מודאגות מכך שגבר זה אינו משתמש במילה "אהבה". יש אנשים שמתקשים מאוד לומר "אני אוהב אותך". הדבר נכון במיוחד במקרה שלו, מכיוון שהוא נפגע מאוד בעבר. מה שאנו מרגישות שכן חשוב כאן, הוא אם יש לשניכם אותן מטרות מבחינת הקשר ביניכם. את אומרת שיש לכם כל המרכיבים החשובים הדרושים לזוג כדי לבנות חיים נהדרים ביחד ואנו מרגישות שאת שוקלת התקדמות לקראת נישואין. האם הוא מרגיש אותו הדבר?

איננו מתעלמות מהעובדה שאת רוצה לשמוע אותו אומר שהוא אוהב אותך. אם הוא שותף להרגשתך שהקשר שלכם הוא קשר טוב, ואם גם הוא רוצה להתקדם לקראת נישואין, הוא יאמר לך שהוא אוהב אותך ברגע שיהיה מוכן. תשובתנו עלולה להישמע כהתחמקות, אבל תיארת מישהו שבאמת זקוק לזמן נוסף כדי להתגבר על הכאב שחווה בעבר. ייתכן שהוא זקוק ליותר אמון, ביטחון ונחמה בקשר עמך, כדי לומר את המילים שמבחינתו - פירושן מחויבות.

את צודקת במידה מסוימת כשאת אומרת שבנקודה זו, אם הוא לא מרגיש אהבה כלפייך עכשיו, הוא לעולם לא ירגיש זאת (למרות שמידת החיבה הפנימית שאתם חשים זה כלפי זו אמורה לגדול במשך הזמן). אבל גם הוא צודק שערכם של מעשים עולה אלפי מונים על ערכן של מילים. אתם בני מזל, כיוון שאכפת לכם זה מזו, ויש לכם הבסיס ליצירת מערכת יחסים יציבה. אם הוא לא יכול עדיין לומר את המילה ה"גדולה", אבל הוא מקווה שהקשר ביניכם יוביל לנישואין, הרי שאת מתקדמת בכיוון הנכון. אם הוא לא מעוניין בנישואין, כל ה"אני אוהב אותך" שבעולם לא יובילו אותך למערכת יחסים יציבה עמו.

אנו סבורות שהרעיון לתת לו שלושה חודשים לומר לך "אני אוהב אותך" הוא בעצם הדרך שלך לתת לו את הזמן להחליט על הכיוון שבו הוא רוצה שהדברים יתקדמו. במובן זה, זוהי תוכנית טובה.

באשר לנקודות האחרות שהעלית:

טבעי שאת מודאגת לגבי נישואין עם מישהו שנישואיו הראשונים לא הצליחו. ייתכן שאת חוששת שהוא לא הפיק לקחים מהפרידה הראשונה שלו; שהוא עלול לראות בגירושין פתרון קל כשתיתקלו בבעיות, או שילדיו ואשתו לשעבר יוסיפו מתח מיותר לחייכם המשותפים. כל אלו הן שאלות לגיטימיות, אבל איננו מאמינות שהן מרתיעות דיין כדי שתחליטי לא להינשא לגבר שעמו את יוצאת. שתינו ראינו לא מעט נישואין שניים שהיו מוצלחים ביותר. נישואין כאלה מצליחים אם בני הזוג למדו מטעויות הפעם הראשונה, החליטו שגירושין אינם פיתרון קל והם חשים מחויבות להצלחת נישואיהם השניים.

הוספת ילדים ואישה לשעבר למשוואה אכן מסבכת את המצב, אבל יש דברים רבים שיכולים בני זוג לעשות כדי למזער את הסיבוכים. מתוך הניסיון של שרי, בני זוג בנישואין שניים הכוללים גם ילדים מנישואין קודמים מסתגלים בצורה טובה יותר אם:

  1. בן הזוג הגרוש עבר את תהליך האבל על נישואיו הראשונים, יכול להתמודד עם גרושתו בצורה תרבותית ואינו מערב את בת הזוג החדשה בעניינים הקשורים לבת הזוג הקודמת.
  2. לפני הנישואין, בני הזוג ידונו בנושאים רבים ככל האפשר הקשורים לילדים, כך שההורה-החורג-לעתיד יידע לקראת מה הוא הולך מבחינת משמעת, ביקורים, עזרה בשיעורי בית, הסעות לחוגים, דמי מזונות, כסף לבזבוזים, עבודות בית וכו'. על בני הזוג להסכים על השינויים שיחולו (במידה שיהיו כאלה) ולדון בכך עם הילדים, כדי שלכולם יהיו ציפיות דומות ככל האפשר מהרגע הראשון. אם הילדים גדולים יותר, יכולים ההורים לשמוע אם יש להם הצעות לפני שהמבוגרים יקיימו את הדיון שלהם.
  3. הילדים וגם המבוגרים צריכים להבין שיידרש זמן עד שהמשפחה תסתגל למצב, אך על כולם להסכים להתנהג בכבוד ואכפתיות, למרות שייתכן שיהיה קושי להתרגל זה לזה. חשוב להראות לילדים שהוריהם עדיין אוהבים אותם מאוד, אך לא יאפשרו להם לסכסך בין ההורה לבת זוגו.

תוכלי למצוא הצעות נוספות בספרים העוסקים בנושא. אנו ממליצות לשני בני הזוג במשפחה העתידית לקרוא ספרים אלה, כדי לנהוג בצורה הטובה ביותר בבניית חיים משותפים עם ילדיהם.

כעת, בהתייחס לקשיים שלך עם משפחתך. ראינו הורים רבים שהתקשו לקבל את בן/ת הזוג של ילדיהם כיוון שאותו אדם לא התאים לציפיות שלהם מחתן/כלה לעתיד. הורים רבים מעדיפים שילדם יינשא לאדם "חדש" ונטול מטען ממערכות יחסים קודמות. מכיוון שהנושא כה חשוב להם, הם לא מבינים שלכל בן זוג יש מידה מסוימת של מטען שנצבר (כיוון שזה מה שקורה לכולנו ככל שאנו מתבגרים).

אם הדאגה העיקרית של הורייך היא העובדה שגבר זה היה נשוי בעבר ויש לו משפחה, אנו מאמינות שאת צודקת בכך שאת "מחייכת ומבליגה" ואנו מקוות שהורייך יקבלו אותו יותר במשך הזמן. זהו מצב נפוץ. אולם, אם בני משפחתך מוטרדים באמת מפגם משמעותי באופיו, אנו מציעות שתבדקי דאגה זו בצורה מעמיקה יותר כדי לראות אם היא נשענת על בסיס במציאות.

אם את עדיין מתקשה להחליט כיצד לפעול, ייתכן שכדאי לך לפנות למישהו שאת מכירה, אדם נשוי באושר שיש לו משפחה מהסוג שאת שוקלת (עם ילדים מנישואין קודמים). כשתראי מישהו שהתמודד בהצלחה עם אותם אתגרים שאת עומדת בפניהם, הדבר יעודד אותך מאוד.

אנו מקוות שהצעותינו יסייעו לך ומאחלות לך הצלחה רבה.

רוזי ושרי


פורסם בתאריך: 21/5/2006

אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע
הצטרפו למעל ל-22,000 מנוי הניוזלטר שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. צפו בגיליון השבועי לדוגמא.

רוזי איינהורן (פסיכותרפיסטית) ושרי צימרמן (עו"ד משפחתית) כותבות ביחד ספרים בנושא ההכרויות. הן ייסדו ביחד את ארגון www.jewishdatingandmarriage.com , ארגון ללא כוונת רווח, שמספק תוכניות ושירותים המסייעים לרווקים ורווקות יהודיים.

ניתן להפנות שאלות בנושא הכרויות לאחד מיועצי המערכת באימייל dating@aish.co.il                       

תגובות למאמר: 4

(4) שלומית 15/6/2006
מילים מילים מילים
זה נחמד לשמוע ביטויי אהבה , אבל עדיף מעשים המראים על אהבה.
שיהיה אכפתי שיעזור שתמיד שיראה את דאגתו במעשים.
המעשה הוא העיקר גם בזוגיות.
בעלי הראשון היה טוב במילים , נו אז מה. בעלי כיום פחות,הרבה פחות אומר והוא אוהב אותי מאד. איך אני יודעת? ממעשיו.


(3) יעל 15/6/2006
מילים לא בהכרח משקפות הכל..
למרות שהמילים הללו חשובות לך, חבל מאוד לתת אולטימטום בנושא זה.
אדם איננו מכונה ולא קופסת שימורים עם תאריך פקיעת הטריות שלו..
עם קצת סבלנות, ופחות דגש על התשוקה העזה לשמוע את המילים הללו - דברים מגיעים לבד, בהיסח הדעת לפעמים ולא מתוך הכרח.
ישנם בעלים שהביעו את אהבתם במילים - אין ספור פעמים, אבל לא עמדו במחן המעשים. וישנן נשים שהיו מעדיפות פחות מילים ויותר מעשים.
חברך סיים מערכת יחסים לא נעימה, יתכן והיא תלווה אותכם לאורך הדרך בעיקול זה או אחר. לעניות דעתי, זה מלחיץ מאוד ומיותר, לתת אולטימטום לאמירה. כל אדם בנוי מעולם פנימי וחיצוני. זהו עולמו. את לא יכולה לכפות עליו להרגיש את הצורך במילים כפי שאת חשה אותן.וכמו שאת צריכה לתת לו את זמן ואת הסבלנות שלך ל"עבד" את כל זה, כך גם הוא מצידו- יתן לך את הזמן לעכל את עובדת היותו נשוי ואת השיתוף שלך בחייו הקודמים [קרי- ילדיו].
שיהיה לך בהצלחה.


(2) שחף דרור 10/6/2006
אוהב אותי...לא אוהב...דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
מאמר תגובה עבור ג' העשוי לשפוך אולי, עוד מעט אור.
שלושת מילות הקסם המיוחלות משולות לסכום נקוב על גבי המחאה, ואילו המעשים מאחורי המילים היפות הם אלה שיקביעו אם ל"צ'ק" יש או אין כיסוי ועדיף כיסוי הולם.

קראתי את תגובתן ועצותן של רוזי ושרי איתן אני מסכים בכל פה ואף תומך.

אולם אשמח להוסיף ואולי גם להאיר עוד מההיבט הגברי, שכן הרי בן זוגך אינו נוכח על מנת לטעון את טענותיו ואינו שותף לכל המתחולל בנפשך ורוחך.

לכן אינני רואה כל פסול בדבריי בכך שאומר שאנו- גברים ונשים נבדלים זה מזו במהותינו ובחיצוניותינו כאחד, כמו גם אין זה סוד שאנו שונים בהלך רוחינו, באופי נטיותינו ובאופן תפישותינו את המציאות, לכן השקפותינו אינן בהכרח חופפות ותואמות.

גבר ואישה ויהיו נאורים ככול שיהיו אינם יכולים סתם כך להיות ולחיות יחדיו ללא "גשר" שתפקידו נועד לתווך בין המינים ובכך לרכך את הראקציות (מפצים / התנגשויות) העשויות מטבע הדברים לעלות על הפרק, בפרט ובעיקר כשהדבר כרוך בזוגיות טעונת כוונה מלאה לזוגיות מתמשכת, איכותית עם תקווה לחיים שופעים וארוכים (לו יהי).

ה"גשר" אשר משמש מתווך בזוגיות אינו נרכש מעל דוכני הספרים ואינו נבנה מעצות כאלה ואחרות.

"גשר" אמיתי נבנה ע"י הכרות ממושכת ואינטנסיבית, תחת מבחני היומיום של חיי שיגרה ועדיין אין כל ערבויות ובטוחות עליהן נוכל להקים את אשר בלבנו.

כל שכן קשה המציאות שבעתיים כאשר מדובר בפרק ב' של (בין הזוג)ועוד יותר קשה ומורכבת המערכת כאשר מעורבים בה ילדים.
נוסיף לכך את בת הזוג ה"לשעברית" + ההורים שמנגד המהווים על פי רוב את "חומת המגן" הניצבת ברקע ונקבל מייד תמונת פאזל סבוכה וכמעט בלתי פתירה, זאת משום שאיש מהמשתתפים אינו בקיא ונהיר בסוגיות אלה על בוריין ולא חלילה במפגיע אלא משום חסך וחסר. שהרי כל אחד נושא עימו משחר נעוריו ומחובי תרבותו האישית את לקחיו ונסיונו האישי שהם למעשה עקבו של אכילס, זו נקודת התורפה והבטן הרכה של כימעט כל זוגיות משום המעורבות הרבה של ה"מומחים".

על מנת לזכות לשמוע את 3 מילות הקסם הכוללות בחובן את המעשה (כיסוי הצ'ק) יש קודם להקרין אהבה וחמלה ללא תנאי, כמובן שיש לקוות לכך בכל עת ומבלי לוותר. אולם חובה להכיר תחילה את האדם - הוא בן הזוג המיוחל ולדעת אותו במישורים נוספים לבד מאשר הפרנסה, המזון, הלבוש והרכוש.

ג. יקרה
ברצוני להרגיע אותך ולשכך את הפאניקה בה את מסתחררת:
ע"י העלאת מספר נקודות חשובות-
תחילה העובדות המהוות גם את היתרונות.

1. הינך בת 29 ובן זוגך בן 33 כך ששניכם סמוכים בגילכם וזה מעניק לכם יתרון קל בהבנת שפתכם ובהשקפתכם המשותפת.

2.מאחר והינכם צעירים יחסית, וכוחכם במותנכם - יש לכם את הכוח לקוות, לשאוף ואף לבנות את עתידכם המשותף.

3.מדברייך עולה אודות טיב ואיכות הקשר בניכם בו שורר כבוד הדדי.
נתון זה הינו בעל ערך שלא יסולא בפז, על כן עלייך להתאזר בסבלנות נוספת.

4. מומלץ וכדאי בכל לשון להגדיר את מהות הקשר / יחסים / זוגיות וכן הלאה...
זאת על מנת למנוע מבעוד מועד בריאת מציאות שאינה הולמת או חלילה וחס אף גרוע מכך!
חובה להגדיר ולתחם את טיב הזוגיות ע"י עיגון הצהרתי מחייב מחד ומעשי בהחלט מאידך.

5. אסור במפורש בכל איסור לפעול מתוך סיסמאות כגון: "יהיה בסדר", "אל דאגה", "הכל בשליטה", או "יהיה טוב". כל אלה הן סיסמאות שווא שתכליתן לצוף מעל פני השטח במוקדם או במאוחר.

6. אולטימטום הינו תנאי המהווה מסר "מאיים" שלא תמיד מומלץ ושאינו מוכיח את עצמו כדבר יעיל ביותר, כוונתי אודות 3 חודשים בהם אמור המיועד להצהיר על אהבתו באוזנייך בקולי קולות חרף ה"פוביה" (בה הוא נתון על פי דברייך).
עליכם חובה לפתוח את כל "הקלפים" כבר עכשיו בטרם יהיה מאוחר, משום שכעת זו ההזדמנות הנאותה לדעת כיצד לסייע ולעזור ואם יש מקום לכך.

7. ממולץ לכם להקדיש זמן איכות בסיוע מקצועי מוסמך משום שלפי דברייך המובאים מעלה חשיבות הצהרת אהבתו הינה בבחינת חוק בל יעבור ומהווה את סלע המחלוקת בניכם, חובה עליכם לדון ולהתעמת בסוגייה זו בטרם תבקשו להמשיך בנתיב משותף, ומציאת פתרון הולם ליישוב המחלוקת בשלב זה יכול רק להועיל ולהוות אבן יסוד מוצקה להמשך בנייה בטוחה, זו האבן ה"קובעת"!

8.ילדיו בני ה-5 ו-6 דורשים את מלוא תשומת הלב האבהית ולא בכדי - כוונתי מעבר לחובות החומריים החיוניים להתפתחותם. בן זוגך נושא באחריות טיפוח בטחונם האישי אל עתיד מצליח, על כן- כאן המקום ללמוד ולבחון עוד על בן זוגך מטיב ואופי יחסיו עם ילדיו...
האם הקשר רציף? האם הינו עומד בחובותיו החומריים והמוסריים? וכן הלאה.
בנקודה זו אין לוותר אף לו בנימה, שכן מאופי מהות יחסיו עם ילדיו עולה שקיפות הטומנת בחובה השלכות ישירות ועקיפות היישר על עתיד זוגיותכם ואו אל עתידכם העשוי להיות מבורך כמשפחה מאוחדת של הורים וילדים.

9. "היועצים" למינהם כגון: הורייך וכן כלל מכרייך ומכרותייך הקרובים והרחוקים אינם יכולים להועיל לך במיוחד משום העדר יכולתם המקצועית וזאת אני אומר עם כל הכבוד לכ"א מהם/ן.
היעדר ידע מקצועי עשוי להתגלות במרוצת הזמנים כרועץ.
עם זאת אני משוכנע שהורייך ויקרייך דורשים בשלומך ומכאן מביעים את עמדתם, אולם לא די בכוונות טובות הרי כבר נאמר "הדרך לגיהינום עטורה בכוונות טובות". לכן מוטב להיוועץ עם מומחה מוסמך שהינו צד נייטראלי בעניין היכול להועיל יותר מכל אוהב דאגן הנתון ב"לחץ הדאגה ליקיריו".

10. הרי האמרה "מים רבים לא יוכלו לכבות את אש האהבה היוקדת" נכתב זה מכבר והדבר מוכח שוב ושוב כעובדה נחרצת.

עוד מילים אחדות אודות האהבה:

הזמר המפורסם דויד בואי נשאל מתישהו בתוכנית טלביזיה - "האם אתה אוהב את רעייתך?" תשובתו הייתה כדלקמן: "את אישתי אני מוקיר ומכבד, לה אני מעניק את חיבתי העמוקה מעומק לבי, אולם את אהבתי הגדולה מכל אני רוחש לבורא עולם.

אני תקווה שהארתי עוד ולו במקצת...

באמונה רבה ובהצלחה

שחף דרור
"סדנאות תקשורת"


(1) ללא שם 22/5/2006
מחכה ל-3 מילות הקסם
אני מאוד מזדהה עם הכותבת מפני שאני עברתי את אותה מערכת יחסים . (כאילו שאני כתבתי את השאלות) וגם אני נתתי לו 3 חודשים של חשיבה לאן היחסים שנו יפנו ובסוף "בלב כבד" החלטתי לנתק את הקשר הזה למרות שמאוד קשה לי ועברו רק 3 חודשים אבל המחשבות על העבר שלו ומילים שהוא לא יכול להגיד אחרי תקופה של שנה וחצי החלטתי שכך יותר טוב מאשר כל הזמן לחשוב מתי הוא מתכוון להגיד לי אני אוהב אותך . וטוב לי ככה , ואני מפחד להתחתן עוד הפעם. היום אני מברכת על זה שעזבתי אותו למרות כל הקושי. אני מאחלת שכולנו נהיה חזקות ונמצא במערכת יחסים אהבה שווה...


מאמרים נוספים: