רוזי ושרי היקרות,

אני אלמנה צעירה. הגבר הראשון שיצאתי אתו לאחר שבעלי נפטר סיים את הקשר בצורה כל כך פתלתלה וחסרת התחשבות שזה עדיין כואב, למרות שחלפו שנתיים מאז. חוויתי מספיק כאב בחיי. אני לא זקוקה ליותר.

אני יודעת שאנשים מאמינים ש"הכל מותר באהבה ובמלחמה", אבל אולי תוכלו להסביר חלק מכללי ההתנהגות הבסיסיים שלכן לסיום מערכות יחסים. ייתכן שאני נאיבית, אבל אם אנשים ילמדו לסיים מערכות יחסים כראוי, הדבר יעזור לאחרים לסבול פחות וזו כבר מטרה חשובה.

ה.

ה. היקרה,

האמת היא שפרידות הן כואבות וכמעט בלתי אפשרי להימנע מפגיעה מסוימת, כשאחד מהצדדים מחליט לסיים את הקשר. רובנו לא רוצים לגרום כאב רגשי לאחרים וחלקנו מתאמצים מאוד לצמצם את הפגיעה שתיגרם בעקבות הפרידה, אבל לפעמים מאמצינו רק מחמירים את המצב. יש גם אנשים שיוזמים פרידה לאחר שבן/בת הזוג בגדו באמונם או גרמו להם כאב. הם עלולים להיות כה שקועים בתחושת הפגיעה, שהם מסוגלים להפוך את הפרידה לקשה הרבה יותר מכפי שעליה להיות (או מכפי שהיו רוצים שתהיה, בנסיבות שונות).

מכיוון שהפרידה בוודאי תכאיב לזה שעמו יצאתם במשך זמן מה, ולא משנה כמה "נחמדים" תנסו להיות - ההמלצות שלנו מכוונות רק לצמצום אותו הכאב. הצעותינו מתמקדות במתן אפשרות לשני הצדדים להכיר בסופיותה של הפרידה, כך שהם יוכלו להתאבל על סיום הקשר, להתאושש ולהמשיך הלאה.

אנו מציעות שהאדם שרוצה לסיים את מערכת היחסים יעשה זאת בפרטיות, לא בנוכחות אנשים נוספים מלבד בן/בת הזוג, כך שזה שמקבל את החדשות לא יצטרך להתמודד עם אחרים בשעת הקושי. בהתאם לכך, אם מישהו מחליט להיפרד בטלפון, אנו מציעות לא לעשות זאת כשהצד השני נמצא בעבודה או בסביבה אחרת שאינה פרטית לחלוטין.

המשפט המקדים המפורסם "אנחנו צריכים לדבר" עשוי להכין את הבמה למה שאתם רוצים לומר

אין "דרך קלה" לבשר את החדשות הרעות, אבל אנו סבורות שהדרך הנכונה היא: הקדמה קצרה, הסבר קצר והצהרה שאתם נפרדים. המשפט המקדים המפורסם "אנחנו צריכים לדבר" עשוי להכין את הבמה למה שאתם רוצים לומר. אם אין ברירה ואתם חייבים להיפרד בטלפון, נסו לפתוח את השיחה במשפט כגון: "הלוואי שיכולנו לערוך שיחה זו פנים אל פנים, אבל אני לא יכול/ה להיות שם עכשיו וזה לא הוגן מצדי לדחות את השיחה על הנושא עד שניפגש".

תוכלו להשתמש במשהו בנוסח הבא כדי לבשר את החדשות: "חשבתי הרבה על הדרך שעברנו מאז שנפגשנו ועל הכיוון שכל אחד מאתנו מתקדם בו. היו לנו הרבה חוויות משותפות, אבל אני חושב/ת שאנחנו מתקדמים בכיוונים שונים." או: "ניסינו להתמודד עם נושאים מסוימים במשך זמן רב ונראה שאנחנו לא מצליחים לפתור אותם." או: "אני לא מרגיש/ה שאני מוכן/ה להתקדם עם הקשר... אני חושב/ת שהגיע הזמן שכל אחד מאתנו ימשיך בדרכו."

ואז הוסיפו את ההצהרה הברורה לגבי סופיות הפרידה: "הייתי רוצה לסיים את הקשר. אני מצטער/ת אם זה פוגע בך. אני מקווה שאחרי שיעבור זמן מה, לא יישארו לך משקעים שליליים או זיכרונות רעים מהקשר בינינו."

אתם יכולים להעביר את המסר מבלי לומר דברים שמגבירים את הכאב, כגון, "אני לא אוהב/ת אותך יותר"... "מעולם לא אהבתי אותך"... "מצאתי מישהו שמתאים לי יותר".

פרידה אינה הזמן המתאים לבטא את רגשות האשם שלכם. הסתפקו ב"אני מצטער/ת אם זה פוגע בך". כל מילה נוספת מיותרת וגורמת לכאב נוסף. על אותו משקל, אל תתארו את כל תהליך המחשבה שלכם בדרך להחלטה להיפרד. ייתכן שאם תבטאו את רגשות האשם שלכם הדבר ישפר את הרגשתכם, ואם תתארו את תהליך המחשבה שלכם תוכלו להצדיק את החלטתכם - אבל אף אחד מהשניים אינו מועיל לאדם שממנו אתם נפרדים. קרוב לוודאי שהוא או היא לא ישמעו כלל את ההסבר הארוך שלכם, התנצלות ארוכה לא תנחם אותם והם יכולים להבין שאתם פשוט מנסים לגרום לעצמכם להרגיש טוב יותר. חסכו מהם את האשמה והתירוצים.

פרידה אינה הזמן המתאים לבטא את רגשות האשם שלכם.

ייתכן שלא תספיקו להטיל את הפצצה לפני שהם יפגיזו אתכם בשאלות או בבקשה לדבר על הדברים (מובן שלא תמיד מדובר בפצצה... ייתכן שבני הזוג שלכם יחושו שהפרידה קרבה מכיוון שהדברים התדרדרו או שהם קלטו שמשהו מתרחש לפי טון הדיבור שלכם). אם האדם השני נסער מכדי להתנהג בהיגיון, שיחה או מענה לשאלותיו ברגע זה לא יסייעו למצב.

אם הוא/היא נשמעים רגועים למדי ומבקשים הסבר, תוכלו לספק הסבר קצר שעליו חשבתם מראש.

נסו לא להאריך בשיחה מתוך תקווה לשפר את הרגשת שני הצדדים. הדבר עלול לגרום לכך שתבטיחו הבטחות שווא או תתחייבו על דברים שעליהם תתחרטו בהמשך. שניכם תצטרכו להתאבל על סיום הקשר, אבל אין זה רעיון טוב לעשות זאת ביחד, גם אם הייתם רוצים בכך מאוד.

לעתים, צריכים גבר ואישה שנפרדים "לקשור את הקצוות" בטרם יוכלו ללכת איש איש לדרכו - להבהיר כמה נקודות או לסכם נושאים טעונים. ברוב המקרים, רגע הפרידה אינו הזמן המתאים לדאוג לכך. תוכלו לשאול אם אפשר יהיה לדבר בעוד מספר שבועות כדי לקשור את הקצוות וייתכן אפילו שתקבעו פגישה לשם כך.

איננו מעודדות אנשים להשתמש במשפט "בוא נישאר ידידים". אנו מעדיפות שהם יאחלו זה לזו כל טוב וינתקו את הקשר. ישנן סיבות רבות לכך. בתור התחלה, אנשים רבים נעלבים מהמחווה: "אחרי שהוא שובר לי את הלב, הוא/היא רוצה שנישאר ידידים?!"

גם אם שני אנשים מוכנים לשקול אפשרות של ידידות אחרי פרידה, אם שניהם עדיין מחפשים בני זוג מתאימים למטרת נישואין, איננו סבורות ששמירה על ידידות היא רעיון טוב. הדבר מונע תכופות מאחד הצדדים או משניהם להמשיך הלאה, כאשר אף בן זוג חדש אינו מגיע בדיוק לסגנון הקשר הרגשי שקיים ביניהם. יתרה מזאת, כשבני זוג לשעבר שומרים על קשר רגשי, הדבר עלול למנוע מהם להתאבל כראוי, תהליך שהוא חיוני כדי להמשיך הלאה.

כשגבר ואישה נשארים ידידים אחרי פרידה, אחד מהם עלול להמשיך לטפח תקוות שמתישהו הם יחזרו להיות ביחד, למרות שאפשרות זו אינה מציאותית - והדבר עלול למנוע ממנו להתפנות רגשית לבני זוג חדשים. לבסוף, האנרגיה הרגשית שבני-זוג-לשעבר זקוקים לה על מנת ליצור קשרים חדשים, מופנית לאפיקים הלא-נכונים כשהם משקיעים בהמשך האינטימיות והאמון ביניהם.

לסיכום: היו מתחשבים, עשו זאת בקצרה ובדרך שמאפשרת לשניכם להמשיך הלאה. אנו מקוות שתמצאו במהרה את האדם הנכון ולעולם לא תצטרכו להשתמש בעצות הללו.

רוזי ושרי