|
כולנו רוצים להיות שמחים! כולנו במקרה הזה, כולל את כל בני האדם. אולם, למרות שכל בני האדם רוצים להיות שמחים, יש ביניהם שלא יודעים מהי שמחה, ואינם מבחינים בין צחוק ובידור לשמחה. בשורות הבאות ננסה להבין מהי שמחה, ומהו בידור.
הבדרן ותרופותיו
לא מזמן קראתי על אחד מגדולי אנשי הבידור אשר נעזר בתרופות נוגדות דיכאון, תרופות אשר בימינו שימושם מצוי מאד וישנם אנשים רבים הנעזרים בהם. והשאלה המהותית מה ההבדל בין בידור לבין שמחה, הכיצד יתכן שאדם העוסק כל היום בבידור ימצא את עצמו באמצע חייו מדוכא עד כדי נטילת תרופות.
ידיעה זו, על הבדרן נוטל התרופות, הזכירה לי מעשיה מפורסמת: ביום מן הימים התייצב חולה דכאוני אצל הפסיכולוג המפורסם שבוינה וביקש רפואה למחלתו - "דוקטור", אמר, "מצב רוחי על הפנים". הרופא ניסה בתחבולות שונות לחלץ את החולה מהמשבר בו הוא נתון אך נחל כישלון חרוץ. הוא גילה כי בשיטות המקובלות לא יוכל לעזור למסכן.
משנוכח שאינו מסוגל לסייע לאומלל פנה ל"שיטה אלטרנטיבית", פיתרון שאינו מקובל בממסד הרפואי אך יכול להועיל. הוא פנה אל הקליינט המדוכא ואמר לו, "העצה האחרונה שאני יכול לייעץ לך היא, כדלהלן: "סע לעיר ליפציג, ולך אל כיכר העיר. שם עומד לו הליצן המפורסם, הלא הוא הבדרן הידוע "ליבלה הלץ" או כפי שנקרא בלשון העם "ליבל'ץ" שמע ממנו מידי יום מספר בדיחות ואולי תתעודד מעט ויבוא מזור למחלתך".
סיים הרופא את דבריו ונשא את עיניו לראות מה יאמר ה"קליינט" על עצה זו, אך לתדהמתו לא היה גבול כשאמר לו החולה:
"זו הייתה יכולה להיות עצה מצויינת, אלא, שאני בעצמי הוא הוא אותו "ליבל'ץ".
השמחה, תגובה למלאות רוחנית
ההבדל בין שמחה לבידור הוא פשוט מאד. כאשר נפש האדם מגיעה למילוי, כלומר, האדם מצליח להגיע להישג כל שהוא ליבו מתמלא שמחה. הוא הצליח במבחן, הוא שמח. הוא פגש את אחיו שאותו השתוקק לראות, והוא שמח.
כל אחד מאיתנו ראה פעם ילד קטן העוזר למסכן, נותן לילדה בוכיה סוכריה, או מעניק חצי שקל לעני מסכן. מה הוא עושה אחרי כן?
הוא רץ לאמא בשמחה. הוא שמח! כי הנפש שלו מלאה. טוב לו בפנים, חם לו בנשמה.
כאשר אנו מצליחים למלאות את הנפש, אנו שמחים. ככל שהדבר יותר חיובי השמחה שבלבנו מחזיקה מעמד זמן רב יותר משום שגם כאשר חלף זמן מה המעשה החיובי ממלא את ליבנו עדיין, ולכן אנו שמחים.
הבידור, תחושת שובע שקרית
לעומת זאת, הבידור, הוא תחליף זול, המרמה את מנגנוני השמחה. הוא יוצר תחושת מלאות נפשית מדומה. הוא נוגע באותם נקודות שבהם נוגעת השמחה, אך הוא חיקוי בלבד. הוא יוצר תחושת שובע מדומה, הגורמת לנו לצחוק אבל הוא אינו ממלא את התוכן הפנימי של האדם ולכן הוא אינו מצליח למלא את מקומה של השמחה.
הבידור דומה לאדם שממלא את בטנו במים, כדי להדחיק את תחושת הרעב שבו, אין ספק שהמים ממלאים את הבטן והוא מרגיש תחושת שובע ומלאות, אולם למעשה אנרגיה הוא לא יקבל מהם ותחושת השבע תעזבנו חיש קט.
שמחת פורים
זו הסיבה שבחג הפורים אנו נותנים "מתנות לאביונים" ו"משלוח מנות". אין זה רק כדי למלא את החסר של הזולת ולגרום לו לשמחה. אלא, גם כדי להסב לנו עצמנו שמחה. משום, שאם אנו רוצים להגיע לשמחה מהותית, עלינו למלא את עצמנו בסיפוק של עשייה חיובית.
על ידי שאנו מעניקים לזולת, נותנים צדקה למסכנים, ומעניקים משלוח מנות לידידינו. אנו ממלאים את עצמנו בשמחה של עשייה חיובית ועל ידי כך אנו יכולים לחוות שמחה אמיתית הנובעת מאושר ותחושת שובע רוחני אמיתית.
| 
