|
במסורת היהודית נאמר, שבעתיד יבוטלו כל המועדים מלבד פורים (מדרש שכר טוב, ט', ב').
מדוע דווקא פורים? מדוע דווקא מועד "שולי", בן יום אחד, "מדרבנן" ולא "מדאורייתא" (כלומר, פסיקה של רבנים ולא ציווי מהתורה), שאפילו לא נאמר בו "הלל", יישאר איתנו לנצח ואילו חגים אחרים, שמוזכרים בתורה, כמו פסח, שבועות וסוכות ייעלמו?
זה תמיד נראה לי מוזר, אבל מי אני שאתווכח עם המסורת היהודית? אך שמונה-עשר החודשים הקשים האחרונים, כאן בארץ הקודש, סיפקו לי קצה חוט לתשובה.
כשנדמה שהכול חשוך, כשהעולם נראה כאוטי ומסוכן ובאופק לא נצפה כל פיתרון לבעיות המדיניות, הצבאיות, הכלכליות והרוחניות, כשאנו זקוקים בדחיפות להנחיות מעשיות ומציאותיות (גם אם אלה לרוב לא פותרות את המצב) - בימים מדכאים ומפחידים שכאלה, ימי "נראה-שאין-כבר- מה- לעשות" - פורים הוא התרופה!
החיים הטובים
לפני למעלה מאלפיים שנה, בעת התרחשותו של סיפור המגילה, העם היהודי בפרס/בבל, היה במצב טוב. שבעים שנות גלות, שהחלו בחורבן הבית, הסתיימו. ארבע שנים קודם לכן, הוביל זרובבל, יחד עם הנביא מרדכי והחכם מרדכי, את שיבת ציון ושם החל העם לבנות מחדש את הבית השני.
אך מרבית היהודים בחרו להישאר בגולה. החיים בפרס היו טובים והם עלו במעלה הסולם החברתי. מעמדם החברתי היה כה גבוה, עד שהוזמנו למשתה המלך ב"בית הלבן" של הבירה, שושן! העתיד בבבל נראה מבטיח.  | | ואז... "ונהפוך הוא" כמאמר הביטוי, בהינף עפעף של העין האלוקית, הכול התהפך! | | |
ואז... "ונהפוך הוא", בהינף עפעף של העין האלוקית, הכול התהפך! כוחו של המן עלה ופחד וייאוש מילאו את לבבות היהודים. פני ה' נסתתרו (מלה שמזכירה את שמה של אסתר) ורק בשעתם הקשה והאפלה ביותר, על סף חורבן ממשי, שבו היהודים והעדיפו את מלכם הנצחי, על פני המלך אחשוורוש. בתהליך שנראה הגיוני וטבעי לא פחות, התהפך מצב העניינים על כנו ואת החשיכה הפיג אורו הבוהק של "כוכב השחר", מביא הגאולה.
הצלה בלתי סבירה
כל זה אירע בזכותו של יהודי עיקש ו"בלתי מעשי", שסירב להיכנע בפני רשויות פרס. יהודי פרס כעסו עליו בשל כך, משום שלמראית עין, הוא העמיד אותם בסכנה! ההצלה הגיעה באמצעות אישה אחת, שגינוני החצר היו זרים לה, שלא היה לה כל כוח פוליטי ולא בני ברית או ניסיון. היא ראתה את המצב, הבינה אותו ופעלה. היא הורתה לבני עמה לצום ולהתפלל ואז סיכנה את רווחתה וטובתה האישית. היא לא פעלה בציבור, לעיני כול, כי אם מאחורי דלתיים סגורות, בארמון המלך ובחדרי חדרים. עוד מוסיף המדרש ומספר, כי ההצלה הגיעה בזכות תפילותיהם הפשוטות והלא מתוחכמות של ילדי שושן היהודים, שעדיין לא למדו כי לתפילה אין כוח בעולם הפוליטי. | | זהו לכאורה סיפור "טבעי", על תככי חצר ועל מאבקי כוח ושלטון - מלך, מלכה, שרים, מרגלים. | | |
אין "ניסים" גלויים בסיפור המגילה ואין התרחשויות ניסיות. זהו לכאורה סיפור "טבעי", על תככי חצר ועל מאבקי כוח ושלטון - מלך, מלכה, שרים, מרגלים, כשהטבע האנושי שולט כאן ברמה. שמו של ה' אינו מוזכר ולו פעם אחת במגילה, אך הוא תמיד נמצא שם, מנחה, מחליט, צופה ומחכה לפעולתנו מאחורי הקלעים, עד לרגע הפעלת "ונהפוך הוא"... והכול משתנה!
על פי המדרש, בכל מקום במגילה בה נכתב "המלך", מתייחס הכתוב לאחשוורוש רק למראית עין. המלך האמיתי הוא אלוקים!
כאז כן היום
כיום גם אנו עומדים במצבים קשים ומסכני חיים: מיתון, אבטלה, מחבלים מתאבדים. כיצד נוכל להמשיך ולשמור על ארצנו, על אדמתנו, על חיינו וחיי ילדינו? האם קיימות תשובות מעשיות לשאלות אלו?
אף אחד לא יודע, כך נדמה.
ואז מגיע י"ד באדר ומספק לנו לא רק תקווה, כי אם גם תקדים. "ונהפוך הוא" - דבר אינו עומד במקום. הדברים משתנים, מתהפכים כהרף עין, "במצמוץ" אחד של "העין האלוקית". ממש כמו מרדכי ואסתר, גם עלינו מוטלת המשימה לחפש פתרונות ולנקוט בכל אמצעי מעשי כדי לשמור על שלומנו ורווחתנו. אך בסופו של דבר, כאז כן היום, אלוקים הוא הכוח המניע. | | לא מזמן, כבר בחיינו- אנו, זכינו לראות נס פורים "טבעי" שכזה, בפרס של היום. | | |
לא מזמן, עוד בחיינו-אנו, זכינו לראות נס פורים "טבעי" שכזה, בפרס של היום. מלחמת המפרץ (הראשונה) המפחידה, הסתיימה יום לפני פורים. 39 טילי סקאד נפלו על ארץ הקודש והחטיאו את מטרותיהם פעם אחר פעם. תושבי ישראל יצאו מהחדרים האטומים, הסירו קילומטרים של נייר אטימה מהחלונות והדלתות והחזירו את המסכות האיומות למקומן בארון. איש לא ידע כיצד תסתיים מלחמה זו ולאחר שהסתיימה, ניתן היה להסביר את כל מה שהתרחש, כהשתלשלות אירועים טבעית לגמרי או כ"נהפוכו", התגלמותה של אצבע אלוקים בהיסטוריה.
כמו אסתר וילדי שושן, אנו ממשיכים להאמין שתפילותינו נשמעו ושאלוקים הוא זה שמנהיג את ההיסטוריה. ה' הבטיח לאברהם שצאצאיו יהיו מרובים מ"כוכבי השמיים". איננו שבויים בידי תהליכים פוליטיים, תוכניות אנושיות או ממשלות, בין אם מדובר בממשלת פרס העתיקה או החדשה, בזו של וושינגטון, או של ירושלים. אנו מחויבים ישירות למלך מלכי המלכים, כשהפעולות שלנו, הן אלה שקובעות את עתידנו.
זהו המסר שמעביר לנו יום הפורים וזוהי ההבטחה שלו. זו גם הסיבה, שבשלה יישאר פורים בלוח השנה היהודי לנצח נצחים.
פעולת ה"ונהפוך הוא" תלויה בעיקר בנו...
| 
