|
כשהתורה מתייחסת לאומה, היא עושה זאת בצורת 'רבים', וכך גם לגבי עם ישראל. ניתן למצוא לדבר ביטוי בחומש שמות (פרק י"ט פס' ב') בו הפסוק מספר על מסעותיו של עם ישראל "וַיִּסעו... ויבואו... ויחנו" - והכול בצורת רבים.
אבל אז מסתיים הפסוק בצורה מפתיעה: "וַיִחַן שם ישראל נגד ההר" - עם ישראל חנה אל מול ההר.
בהגיעם אל הר סיני, משתנה פתאום ההתייחסות לעם ישראל ועוברת מצורת 'רבים' לצורת יחיד. מבאר רש"י - "כאיש אחד, בלב אחד" - במטרה משותפת ובשאיפה אחת.
משתמע מכך, שהאחדות הייתה תנאי הכרחי לקיומו של מעמד הר סיני. אירוע בעל השפעה אדירה כל-כך, יכול להתקיים רק מתוך אחדות מלאה.
תחת התקפה
כיצד הצליחו בני ישראל להגיע לאחדות מושלמת שכזו בהר סיני?
בחומש שמות (פרקים ט"ו-י"ז), מתוארים זמנים קשים העוברים על בני ישראל. אין מים - והם מתלוננים. אחר כך אין בשר - והם שוב מתלוננים. הם כל כך לחוצים, שמשה חושש, שמא יקומו עליו ויהרגו אותו! ואז, שוב חסר מים ובני ישראל מתחילים להתקוטט ולריב - שוב ושוב מחלוקות ופירוד בעם.
ולפתע, מגיע עמלק ומתקיף את בני ישראל - איום חיצוני מנער את העם, ומה קורה לאחר מכן? עם ישראל עוצר לחנות בהר סיני.  | | כאשר מופיע איום על קיומנו כעם, אנחנו מבינים את המסר - ובמהירות. | | |
כאשר מופיע איום על קיומנו כעם, אנחנו מבינים את המסר - ובמהירות. אנחנו נזכרים בכך, שבעצם כולנו עם אחד. יכולנו לראות זאת במלחמת ששת הימים, כשכל עם ישראל עמד יחד להילחם על נפשו. בדומה, גם סביב המאבק למען יהדות ברית המועצות, התלכדה היהדות כולה. ככה זה, כשאנחנו מותקפים - אנחנו מתלכדים.
הנביא משווה את עם ישראל לעדר כבשים וכפי שמסביר המדרש - כשאחד מותקף, כולם מגיבים.
המטרה המשותפת, קודמת לשאיפות היחיד
קיים מקרה נוסף, שבו מתייחסת התורה לְאומה בצורת יחיד. שבעה שבועות קודם למעמד הר סיני, כשהגיע עם ישראל לים סוף, הביטו בני ישראל לאחור וראו כיצד "מצרַיִם נוסע אחריהם" (שמות י"ד, י'). המצרים היו מאוחדים בשאיפתם להשמיד את בני ישראל.
זוהי דוגמא לאחדות סביב דבר שלילי. רש"י בביאורו על הפסוק, משנה מעט את סדר הדברים: "בלב אחד, כאיש אחד". בעוד שלגבי ישראל נאמר קודם "כאיש אחד", על המצרים נאמר קודם "בלב אחד" - כלומר, שאיפת הלב האישית של המצרים, קדמה לשאיפתם הלאומית המאוחדת. | | כאשר רצונות אישיים ותוכניות אישיות, הם המאפיין הדומיננטי של האומה, היא תהרוס את עצמה. | | |
כאשר רצונות אישיים ותוכניות אישיות, הם המאפיין הדומיננטי של האומה, היא תהרוס את עצמה ותגרור אחריה את העולם כולו. אך במקום, שבו הכוח המאחד והמחבר, הוא מטרה בעלת משמעות של אלוקות ותורה, תצעד האומה לעבר השלמות והשלום ותסחוף יחד אתה את העולם כולו.
והמסקנה מובנת היטב גם כיום...!
| 
