• בניית הסוכה
• מה עושים בסוכה
• השמחה של גלות
  מהבית

• סוכה זה נחמד – אבל
  למה?

• על הקשר בין סוכות
  לקהלת


• סוכת חיים: הקשיבו
  לעבר כדי לחיות את
  העתיד

• סוכות: להפוך כלום
  למשהו

• סוכות בהארלם
• את הכסף או את
  החיים?

• כמו כפר באמצע
  העיר

• סוכות וסוד השמחה
• נוי הסוכה – היום
  ולפני 20 שנה...

• חולשה מול שמחה
• תרומת היהדות
  לארכיטקטורה

• "על ניסיך שבכל יום
  עִמָּנו"


• הלכות ארבעת
  המינים

• אתרוג ויופי יהודי
• לא על "האתרוג"
  לבדו...

• ארבעת המינים כסמל
  להרכב הישראלי


• שמיני עצרת
  ושמחת תורה

• שמחת תורה סובייטית
• לרקוד עם הרב
• ירושת התינוק מ'ברגן
  בלזן'

• לרקוד עם התורה
• להתחיל מבראשית

 

 

 

 

 


השמחה של גלות מהבית
השמחה של גלות מהבית

לכל חג ומועד יש ענין המייחד אותו, המגדיר את מהותו. את חג הסוכות מגדירים כ"זמן שמחתנו", ואכן זהו השבוע השמח ביותר במשך השנה. אין הגדרה זו קיימת רק בסידור התפילה - זו תחושה ידועה ומוכרת אצל כל יהודי המפנים את המסר של חג זה. ריקודי שמחת בית השואבה יעידו על כך, רוח הרוממות של נטילת לולב ואתרוג יצטרפו אף הן לאותה עדות, והשמחה האופפת את עם ישראל - הלואי והיתה ממשיכה כך למשך כל השנה כולה.

וכאן מתבקשת התמיהה שהועלתה בכותרת המאמר; האם היינו מצפים שכך נחוש בחג הנקרא על שם הדיור בסוכה? זה נשמע אולי כרגש שיותר הולם לפסח, כאשר כולם מסובין כמו בני חורין. אבל כאשר מסולקים מהבית, כאשר אין לראשנו קורת גג, האם זה יוגדר כזמן של שמחה? זה הפוך על הפוך!

יש פעמים שעצם השאלה מצביעה על הכיוון של התשובה, ודומני שכאן בודאי כך הוא הדבר.

לא עזבנו את הבית לדבר שהוא פחות ונחות דרגא, אלא אדרבה, עלינו לדרגא גבוהה פי כמה.

הבטחון שיכול הבית הקבוע להנחיל לנו הוא אכן הטוב ביותר שיש בעולם, אבל זה עדיין לא מאה אחוז, אפילו לא מתקרב. השמחה שאפשר לקבל מתענוגות העולם היא אכן משמחת, אבל רק בצורה מאד מוגבלת ורדודה, ובכלל לא מתקרבת לעומק הלב.

בטחון אמיתי? שמחה אמיתית? רק ברובד הרוחני הם קיימים, בהתעלות של הנשמה ל"נשימת אויר פסגות", לרבדים שהם מעל ומעבר.

והסוד הוא, שכל זמן שאדם קשור לרובד הגשמי, זה עצמו מגביל את יכולתו להתקשר לאותם רבדים שהם נעלים יותר. זהו הסוד של סוכות.

הניתוק מה'בטחון' (מלרע) של הבית נותן אפשרות ללב לחוש את הבטחון (קרא זאת נא במלעיל) במה שאמיתי יותר וקיים יותר. ההחדרה לעומק הלב וההכרה שנמצאים אנו בשבוע של עונג שהוא דווקא מהסוג הרוחני - הם הנותנים לשמחה להיות גבוהה בכמה דרגות ממה שאפשר להשיג כאשר קשורים לעולם הזה ותענוגותיו המוגבלים.

וא"כ, עלתה בידינו תשובה לשאלת הפתיחה. אנו לא שמחים למרות שעזבנו את הבית לשהות בסוכה, אלא מפני שעשינו את זאת.

אנו צריכים מדי פעם תזכורת שלא למדוד כל דבר לפי העיניים הגשמיות. זקוקים אנו לרענן את סולם הערכים שלנו, ולקבוע אותו מחדש לפי ערכים רוחניים; פחות מוחשיים, אולי, מהעולם הסובב אותנו, אבל יותר אמיתיים וקיימים.

וזהו בדיוק מה שבא חג הסוכות ללמדנו.

חג שמח לכל בית ישראל!


אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע
הצטרפו למעל ל-22,000 מנוי הניוזלטר שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. צפו בגיליון השבועי לדוגמא.

הרב הדר מרגולין מתגורר בירושלים עם רעייתו ועשרת ילדיו, עוסק בהוראה במגוון רחב של נושאים, אשר הציר המרכזי בהם הוא הדגשת פן השמחה הפנימית המפעמת בכל פינה בתורה. הרב מרגולין חיבר עד כה שבעה ספרים בעברית.

ספרו האחרון, "ברכת מועדיך" מאיר את חודש תשרי באור חדש. מגלים בו מבט של שמחה קורנת – לא רק על חג הסוכות, שהוא "זמן שמחתנו", כי אם על חודש תשרי כולו. ראש השנה, יום הכיפורים, ותהליך התשובה, שבדרך כלל נראים יותר רציניים ו"כבדים", מוארים בספר זה באור של שמחה, רעננות ורוממות. הספר שואב את מקורותיו מכל ספרות חז"ל, וממפרשים מכל גווני הקשת, שפתו קלה וזורמת והוא כתוב בסגנונו הייחודי של המחבר.

הקליקו כאן לרכישת הספר.

תגובות למאמר: 2

(2) שני תשס"ח 1/10/2007
שמחה רוחנית
מאמר חזק מאוד כבוד הרב
ותודה רבה
תחילת השנה נותנות הרגשה של שאיפות ורצונות להשתפר - ואז לפעמים זה מאוד מלחיץ... המאמר שלך מאוד עזר לי- להיכנס לפרופורציות - אני מתפללת שאצליח...


(1) ללא שם 5/8/2005
תגובה למאמר
שלום רב הדר מרגולין.
שמי ירדן, קראתי את המאמר והוא מאוד יפה.
אבל את הדבר הכי חשוב (לפי דעתי), תאריכי החג לא מוזכרים במאמר.
מקווה שלקחת את זה ברוח טובה.
ירדן.