אם החותנים שלכם לא קראו את "איך להיות חותנים טובים?" והם מתערבים באופן בלתי ראוי או, ה' ישמור, הרסני, עליכם ליצור הפרדה חדה בינם לביניכם. קשה ככל שזה יהיה. הנישואין שלכם דורשים זאת.

בתורה, אברהם מצווה ללכת מבית אביו. כדי להיות עבד אמיתי של ה', אברהם חייב לעזוב מאחוריו את ההשפעות השליליות של משפחתו. אין כאן בחירה, זה ציווי.

נאמנותו הראשונה של הבעל היא כלפי אשתו. נאמנותה הראשונה של האישה היא כלפי בעלה. הורים בריאים יראו זאת וייהנו מכך. הורים שאינם בריאים ינסו להדק את אחיזתם.

"אני אוהב אתכם אבל ההתנהגות הזאת פוגעת בנישואין שלי. אני לא יכול לתת לזה יד", היא מנטרה שיתכן שתיאלצו לחזור עליה שוב ושוב.

שרה הייתה קרובה מאוד לאימה. אביה היא איש מכירות, ששהה לעתים קרובות מחוץ לבית בנסיעות ממושכות, כשהוא מותיר מאחוריו את שרה ואימה יחד, לבדן. כששרה נישאה, אימה לא מצאה סיבה לשינוי. היא הביאה לעתים קרובות צהריים (מה ששרה קיבלה בברכה), ואז סילקה מהמטבח את החתן החדש שלה, דוד, כדי ששרה והיא יוכלו לפטפט בנעימים שיחות מלב אל לב. דוד היה סובלני ובעל אופי רגוע מטבעו, אבל ההרחקה המתמדת מחברת אשתו התחילה לגבות את המחיר. שרה נאלצה לנקוט עמדה.

היא הציעה לאמה לבחור בין האפשרויות: או ששלושתם יבלו יחד או שאמא שלה תצטרך לקצץ באופן משמעותי את ביקורי הצהריים שלה. זאת הייתה הדרך היחידה לשמר את נישואיהם.

החותנים של טובה רצו שהיא תהיה כלה שונה, כזאת שתיקח בשמחה חלק בכל האירועים והבילויים המשפחתיים. אבל טובה הייתה ביישנית, ונהנתה יותר מערבים רגועים בבית עם יוני, בעלה הטרי. "אנחנו כבר כמעט ולא רואים אותך יותר", התלוננו ההורים שלו. "אשתך הורסת את הקשר שלך איתנו. היא לא באמת נחמדה כמו שחשבנו בהתחלה".

גם יוני נאלץ להגיב בתקיפות. "היא אשתי ואני לא מוכן להקשיב יותר לביקורת שלכם עליה. אני אוהב אתכם, אבל אני לא יכול להמשיך בשיחה הזאת אלא אם הטון והתוכן ישתנו".

זה לא דבר שקל לעשות. זה נוגד בעליל את התחושה שלנו כיצד צריכים לכבד את ההורים. אבל, כל עוד אנחנו שומרים על התנהגות וטון דיבור מכבדים ורגועים, לא רק שאיננו עוברים על המצווה, אנחנו ממלאים את חובתנו לבנות בית נאמן בישראל.

המצבים המתוארים כאן קיצוניים. רובנו זכינו לילדים ולחותנים טובים ומשתפי פעולה, ואנחנו פשוט צריכים לעבוד יחד כדי לעגל במעט את הקצוות החדים. חשוב מאוד להיות מסוגלים לוותר ו'לזרום'; הרבה נקודות קטנות של חוסר הסכמה מתעוררות במערכות יחסים. רק על מעט מהן שווה להיאבק.

התייחסו אל החותנים שלכם בחמימות וכבוד. כמו כולנו, הם פשוט רוצים שיאהבו אותם.

לפעמים בני הזוג שלכם עלולים לומר דברים שליליים על ההורים שלהם. חיוני לגלות סימפטיה לבן הזוג, אך יחד עם זה, לא לקבל את לשון הרע כאמת לאמיתה. כל אחד מאיתנו צריך ליצור מערכת יחסים אישית משלו עם חותניו, ואולי אפילו לעזור לבני הזוג שלנו לרכוש הבנה אובייקטיבית יותר.

לרוב, התייחסו אל החותנים שלכם בחמימות וכבוד. כמו כולנו, הם פשוט רוצים שיאהבו אותם, ורבות מההתנהגויות השליליות שלהם נובעות מההרגשה שלא אכפת מהם או שלא משתפים אותם.

נדרשים לשם כך מאמצים רבים. אבל רק תארו לעצמכם איך הייתם רוצים שיתייחסו אליכם בבוא העת. מערכת יחסים מוצלחת עם החותנים שלכם תהווה נדבך חשוב בביתכם הנבנה.

כולנו צריכים להתפלל לחותנים טובים; ולַכוח ולַשיפוט הנכון לפעול כראוי, אם תפילותיכם לא נענו.