מצוות הכנסת אורחים היא מצווה חשובה מאוד. כשהגיעו שלושה זרים אל אוהלו של אברהם אבינו, באמצע השיחה שלו עם הקדוש ברוך הוא, הוא השאיר את האלוקים ב"שיחה ממתינה" ורץ לשרת את האורחים! והוא עשה את הדבר הנכון. באופן אידיאלי, גם אנחנו צריכים לקדם את ההזדמנות הזאת באותה התלהבות.

טיפ אירוח ראשון: שרתו את האורחים שלכם במאור פנים ובתחושה של קרבה. בדרך כלל אנחנו לא מחכים עד שנהיה במצב רוח מתאים לעשות מצווה, אבל אירוח קודר ולא נעים מחטיא את המטרה, ובהחלט פוגם בחוויית המתארח. אורחים עלולים להרגיש תקועים ומכבידים, בעוד שהיו צריכים להרגיש רצויים ובלתי מכבידים. ברור שכל אורח יעשה הנחה למארחים עסוקים, מארחים מוטרדים, מארחים עמוסים, מארחים עם ילדים בגיל העשרה (קטגוריה מיוחדת בפני עצמה), אבל המארחים חייבים לצאת מגדרם כדי לגרום לאורחים להרגיש בבית.

מצד שני, גם עם זה אפשר ללכת רחוק מדי ולהגזים. אורחים לא רוצים להיות כל כך "בבית", עד שמערבים אותם בוויכוחים אישיים פנימיים ומחלוקות משפחתיות. בדיוק כפי שחיכוכים בין ההורים לא צריכים להיעשות לעיני הילדים, גם האורחים לא צריכים להיחשף לנושא הזה. אולי זה נראה לכם מובן מאליו, אבל הניסיון (המוגבל) שלי כאורחת סובר אחרת.

טיפ אירוח שני: התורה מזהירה שלא לסתור את דברי האורח שלא לצורך. גם אם המארח יכול להוכיח שהוא צודק בנושא מסוים (לא ויכוח פוליטי - בזה אף אחד לא נכנע), יהיה לדבר מחיר. האורחים עלולים להרגיש מאוד לא נוח, וסביר מאוד שלא ייענו להזמנה הבאה. הכלל הזה נכון מאוד גם לגבי חיי הנישואין; הצודק הופך להיות בודד.

טיפ אירוח שלישי: גם אם האורחים צריכים לחוש הכרת תודה על מאמצי המארחים, בתור מארחים, אנחנו לא צריכים להדגיש כמה התאמצנו למענם. "אני יודעת שאת אוהבת לבבות דקל, אז חיפשתי בחמש חנויות עד שמצאתי אותם"; "נשארתי ערה כל הלילה כדי לאפות את העוגה שאתה הכי אוהב". גם ילדים וגם אורחים אינם מגיבים טוב למסע ההאשמה הזה. מלבד זאת, הערות כאלה מגלות שהאירוח בא לספק את צרכיו האישיים של המארח ולא את אלה של האורחים. אם כבר השקעתם את המאמץ המיוחד הזה, תשמרו זאת לעצמכם. הדיבורים פוגמים בהנאה של כולם.

טיפ אירוח רביעי: אל תכריחו את האורחים שלכם לאכול. אתגר של ממש ליידישע מאמע'ס (ואל תעבדו על אף אחד, זה מה שאתן)! מארחת שנהנית מהבישול שלה ורוצה לשתף בהנאה את האורחים (אם נאמר זאת במלים יפות), עלולה להיפגע כאשר הם לא אוהבים, או אפילו לא טועמים, את מה שהכינה. אבל זאת הזדמנות נוספת לזכור שאנחנו עוסקים בצרכי האורח ולא בצרכים שלנו (אני ממליצה על זה בתור מנטרה). אולי יש להם אלרגיה, דיאטה רפואית או שהם סתם לא אוהבים משהו. לא רק שאנחנו לא רוצות שהאורחים שלנו יקיאו ממה שבישלנו, אנחנו גם לא רוצות לחבל במאמצי הדיאטה שלהם (נכון?). אני מבחינה מי בדיוק אוכל מה, מי משאיר מה בצלחת ומי לוקח מנה שנייה, אבל אני משתדלת להמשיך לחייך ולא להעיר.

הערה מועילה: גיליתי שהצורך של האישה היהודיה להאכיל את אורחיה, יכול לבוא על סיפוקו כשמזמינים רווקים כמעט בכל גיל שהוא; אבל חיילים, סטודנטים ובחורי ישיבה זה הכי מוצלח. הם לא ראו אוכל ביתי במשך ימים והם מוכנים לאכול מכל דבר שעל השולחן - והרבה.

טיפ אירוח חמישי: שתפו את ילדיכם בקבלת האורחים ובשירותם. זוהי עצה רב תכליתית: חינוך טוב לילדים שלנו; דוגמא טובה לאורחים, שימשיכו להגיד דברים מחמיאים על המשפחה שלכם לכל ידידיהם; דבר שגורם לילדים שלנו להרגיש טוב יותר עם החדירה לפרטיותם; ודרך להוריד מעלינו חלק מעול ההגשה - מה שמותיר לנו יותר זמן פנוי כדי לשוחח וליהנות מהאורחים (ככל שהילדים שלכם יתבגרו, קולות הנפץ במטבח יהפכו להיות פחות מדאיגים).

טיפ אירוח שישי: לימדו מאחרים. בתחום האדיבות, תמיד יש מישהו שקול יותר, מתחשב יותר. בדיוק כפי שבאירועים אצל אחרים אנחנו אוספות לעתים קרובות טיפים לקישוט הבית, כך נאסוף גם טיפים לאירוח.

רוב המארחים מציידים את אורחי הלינה במגבות. אולי אפשר להוסיף סלסלת סבונים ושמפו? או בקבוק מים וחטיפים ליד המיטה? גם צעצועים, שיהיה לילדים שלהם במה לשחק... החוויה של כולם תהיה טובה יותר אם המארחים יהיו מתחשבים וקשובים.

טיפ אירוח שביעי: אל תגרמו לאורחים שלכם לחוש לכודים. סיימו את הערב לפני שהם יתחילו להסתכל יותר מדי על השעון ולפזול לעבר הדלת. עדיף שהם יעזבו בהרגשה שהיו רוצים שהשיחה (ואולי גם האכילה) תימשך, מאשר בתחושת הקלה של אסיר נמלט.

טיפ אירוח שמיני: תנו לאורחים שנשארים לישון אצלכם מפתח. העצה הקטנה והמטופשת הזאת דווקא חשובה. באופן אישי, ביליתי יותר מדי לילות כשאני שוכבת על הספה בסלון בבהייה תשושה, וציפייה שהאורחים יחזרו לישון... ואחר כך חזרתי שוב על השטות הזאת! אבל, אני חושבת שהערך האמיתי הוא פסיכולוגי. להחזיק את המפתח, זה להחזיק שליטה. מסירת המפתח אומרת הרבה יותר ממילים: "תרגישו בבית".

זה כלל היסוד לאירוח מוצלח - האורחים צריכים להרגיש לגמרי רגועים ובבית, עם אפשרות גישה חופשית למקרר. הם צריכים להרגיש שהדבר היחיד שמטריד אותנו הוא מה חסר להם, ולא משנה מהי המציאות.

ולסיום: עדיף מארח נינוח ומאיר פנים עם כיבוד קל בכלים חד פעמיים, מאשר מארח חמוץ פנים ועייף עם מאכלי גורמה בכלי פורצלן. ואם יש כאלה שיכולים לשלב בין השניים... נפלא!

הקליקו כאן כדי לקרא את המאמר 8 כללי "לא תעשה" שאורחים צריכים להיזהר מהם