|
|
 |
|
|
| חיים חדשים – סיפור |
 |
הוא ניסה לצעוק לה בחזרה "את מסוגלת בכלל לנהוג?! להזמין לך אמבולנס?!", אבל כל ששמע בתגובה היה את הצעקה שלה ושבריר שנייה אחריה קול נפץ של התרסקות. הקו ניתק. |
| יוני לביא |
|
|
|
מברכתו של אבי נתברכתי
מאת יעל שושני
אם הייתם שומעים את אבי ז"ל מברך את ברכת הכהנים, הייתם בטוחים שהוא עושה זאת בקביעות מגיל בר המצווה, אך לא תמיד היה אבא כהן. ולא מפני שלא רצה, אלא מפני שלא ידע. ומעשה שהיה כך היה. |
|
|
|
ימי עכביש
מאת ריבה פומרנץ
אני אמא לילדים, וגם אם אין לי כוחות מיוחדים, יצירתיות והרבה תפילה עושות בדרך כלל את העבודה. |
|
|
|
סיום המלחמה הקרה ביני לבין אחותי
מאת שרה שפירו
הגענו שלוש אחיות להיפרד בפעם האחרונה מהבית של ההורים שלנו, ולחלק את מה שנשאר. איבדנו את אבא ואמא, ולא רצינו לאבד זו את זו. |
|
|
|
לונדון – חצבת – ישראל
מאת חיה אילון
אם פשפשתם בשבועות האחרונים בפנקסי חיסונים מצהיבים לבדוק אם חוסנתם בחצבת, אז זה בגלל בן דוד שלי שהגיע לביקור בארץ עם בתו חולת החצבת. |
|
|
|
אינטואיציה של אמא
מאת חיה אילון
היה זה יום שישי חורפי, כמה שעות לפני כניסת שבת, ומצבה של שני, בתי בת השנתיים, לא מצא חן בעיני. רופא הילדים לא ראה שום בעיה מיוחדת, אך אני עדיין לא הייתי רגועה. האם לנסוע לחדר מיון, על כל הכרוך בכך, או להמתין כהמלצת הרופא? |
|
|
|
שלושים שנה כיום אתמול
מאת שושנה קאסוטו עברון
לפני שלושים שנה נפטר בני-בכורי נתן. האם ניתן להתגבר על אסון כזה ולחזור לחיים? האם מותר לנו ההורים לשקוע בכאב כשבבית חמישה ילדים שזקוקים לנו? |
|
|
|
הברכה של איצ'ה השען
מאת חיה אילון
הפגישה המחודשת לאחר 20 שנה עם איצ'ה השען, היתה עבורי קריאה פנימית נוקבת להרכין ראש בפני אותם גיבורים שאש הכבשנים, התופת והעינויים, לא יכלו להשמיד את רוח האמונה שבליבם. |
|
|
|
נר ה' נשמת אדם
מאת יצחק טנדלר
נריה כהן בן ה-15 היה הצעיר מבין שמונת הקרבנות. אביו הוא רב אהוב בישיבת ההסדר של אש התורה. |
|
|
|
אמא שלי, הילדה שלי
מאת אדית בראון
אמא שלי ואני היינו צמודות זו לזו. אני בחרתי את בגדיה, הנחיתי אותה, לקחתי אותה לרופאים ולבתי חולים, החלטתי את כל ההחלטות הדרושות, בדיוק כמו כל הורה אחר. |
|
|
|
על שיעורי פסנתר והתעלות רוחנית
מאת שושנה שרה
כל אדם יכול להיות יצירתי, לאלתר ואפילו להלחין. כשאנחנו מבינים שהביטוי היצירתי שלנו זורם דרכנו ולאו דווקא נובע מאיתנו, אז אנחנו מחוברים למקור בלתי נדלה של השראה, בכל הזמנים ומצבי הרוח. |
|
|
|
מכתב לאחי הקטן בר-המצווה
מאת מעיין כפיר
אחי הקטן והאהוב. הייתי רוצה שתדע שמאחורי התקליטן והצלם, האולם והמתנות, אנחנו למעשה חוגגים את האמונה שלנו בך וביכולת שלך לגדול, להתמודד, לנצח. |
|
|
|
אב חורג
מאת רבקה אפלסון
לא תמיד ההורים הטובים ביותר הם אלו שהולידו אותנו. |
|
|
|
העגלה הבלתי-נראית שלי
מאת אביגיל רוזן
בעיניי נראה כאילו גיסתי ניצבת בטוחות על פסגת ההר, בעוד שאני נושאת עיניים מתחתית העמק. היא דוחפת עגלת תינוק, ואני פוסעת בידיים ריקות. |
|
|
|
מה שלמדתי מאבא
מאת אליוט כץ
דברים שאתם קונים לילדיכם יחזיקו מעמד מספר חודשים או אולי שנים. אבל חכמת החיים שאתם מלמדים אותם תלווה אותם כל חייהם. |
|
|
|
לגזור קצוות מיותרים
מאת ריבה פומרנץ
כשאכזבה וכאב מתערבלים בבטני, התבוננתי מן הצד כיצד בתי הקטנה משתנה מהדבר שחלמתי שתהיה, למה שהיא רצתה להיות. |
|
|
|
האם מלאכים צריכים לרקוד?
מאת שרה שפירו
באותו ליל סוכות קר וגשום, הצטערתי שאף אחד לא ידע כיצד לגרום לי להרגיש שייכת ולא מנודה. |
|
|
|
סליחה, דני
מאת גדעון סילברסטון
אחרי 20 שנה של בדיחות, קלטנו פתאום שהן באות על חשבון מישהו אחר. |
|
|
|
דרך ארוכה ונפתלת
מאת חנה וייסברג
סיפור דרכה המפותלת (ארה"ב, רוסיה, אינדונזיה, ישראל) של "יהודיה נודדת" אחת, שלא שכחה את שלמדה במסעה הארוך הביתה. |
|
|
|
קריסת חפציבה: סיפור טוב על פרשה רעה
מאת חיה אילון
סיפורו של דוד שלי הצליח לחמם את ליבי. מסתבר שבתוך מבוך פרשיות ההונאה, השחיתות והמרמה שגודשות את העיתונים, יש גם סיפורים קטנים של עזרה, נדיבות וטוב לב שסופם ברכה והצלחה. |
|
|
|
מילים של אבא
מאת צביה ארליך קליין
היא תמיד האמינה שיום אחד הוא יושיב אותה מולו ויגיד לה כמה היא חשובה לו. אך היום הזה מעולם לא הגיע. |
|
|
|
בחורה אנליטית בעולם האמהות
מאת בסי גרוון
תמיד התגאיתי במוח האנליטי, הכמעט גברי שלי. הייתי צופה קרירה ומנותקת מהחיים, לעולם לא היסטרית, כמעט תמיד בשליטה. כשנולד בני הבכור תהיתי אם אוכל לתפקד כמו שאר האימהות. |
|
|
|
לפנים משורת הדין
מאת חיה אילון
לא הצלחתי למצוא ציירת לספר הילדים האחרון שלי, ובלית ברירה החלטתי להמר על רעות, ציירת מתחילה שעשתה עלי רושם מצוין. שיתוף הפעולה בינינו שלא הצליח, העמיד אותי בפני קונפליקט מוסרי. |
|
|
|
סבתי הקטנטונת הגדולה מהחיים
מאת הרב ירחמיאל מילשטיין
סבתא שלי, אישה קטנה בגובה מטר וחצי, שחוללה ניסי גאולה ותקווה לשבורי-לב, בכל מקום שאליו הלכה. |
|
|
|
חציל מטוגן - על נתינה אמיתית של ילד קטן
מאת רונית כפיר
כל ילדי המעון היו ילדים מיוחדים, אבל דניאל היה לדעתי הילד המיוחד מכולם. למרות שלא ראיתי אותו מזה שנים רבות, בכל פעם שאני חושבת על כוחה של הנתינה, אני לא יכולה שלא להיזכר בו. |
|
|
|
רק בן 17 וכבר נוהג?!
מאת ג'ודי גרוון
מדהים שילדים שעדיין סובלים מפצעי בגרות, ולא זוכרים לסגור את דלת המקרר, נחשבים אחראים מספיק כדי לנהוג – מחוויותיה של אמא ל'נהג חדש'. |
|
|
|
הכל התחיל בחתך אחד קטן
מאת רונית כפיר
"מה יש לך כאן חמודי? בסך הכל פצע קטן. אל תדאג מותק, עד מחר הכל יעבור." – האומנם? |
|
|
|
העישון (לא?) מזיק לבריאות
מאת גל אזולאי
"לא חבל שאתה מעשן כל-כך הרבה?" שאלתי את אחד מהאנשים המשכילים ביותר שהכרתי. "שטויות", הוא היה עונה, "אין שום הוכחה שהעישון מזיק לבריאות". "והסטטיסטיקה?" – "היא רק סטטיסטיקה". לך תתווכח. |
|
|
|
איפה הבנים כולם?
מאת רונית כפיר
בכל יום חמישי בערב, נעלמים באופן קבוע כמה בחורים מהישיבה ויוצאים לעיר הגדולה. גם בני יהודה היה ביניהם, עד שתפס אותם המשגיח... |
|
|
|
ייסורים של דודה
מאת ג'ודי קצוף
איך אחותי אמורה להתמודד עם מותו הפתאומי של בנה בן ה-20?! |
|
|
|
אחרי המלחמה – סיפור
מאת זוהרת כהן
המלחמה הסתיימה, ואיתה הסתיימו הרבה חברים שלו. פעם הם היו, פתאום הם אינם. נדב מנסה להתמודד עם הרגשות הזועקים בקרבו. סיפור של אחרי מלחמה. |
|
|
|
זה לא יכול לחכות
מאת רוזלי זלצמן
כשהבן שלי נכנס הביתה, המחשבה הראשונה שלי פונה כלפי מעלה. |
|
|
|
מנחם אוהב את הכותל אהבת נפש
מאת טלי סלע
מסביבי אנשים רבים בוכים, אולי על צרתם שלהם, אולי מבקשים הם על אחרים... ואולי הם זכו, כמוני היום, להתאבל על ירושלים באמת. |
|
|
|
השיעול של אמא שלי
מאת בסי גרוון
בכל פעם שאני שומעת אותו, לבי מתרחב. אמא שלי אתי, ואני מרגישה בטוחה. |
|
|
|
הזקנה מהפיטנגו באה!
מאת רונית כפיר
אם אתם עדיין צעירים, יש לכם הזדמנות להתנהג אחרת. לזכור שהפנים הקמוטות, וההילוך הכפוף הם רק כיסוי שהונח על נשמתו הטהורה של נער כמותכם, רק קצת יותר ותיק בעולם. |
|
|
|
תאכל, מותק שלי, תאכל
מאת מרים כץ
הנישואים הוציאו לאור את גֶן היידישע-מאמע הרדום שלי. מי היה מאמין? מאישה מקצועית ועצמאית הפכתי להיות מישהי שדואגת אם הקוגל יצא פריך מלמעלה. |
|
|
|
סינדרום "הלחץ שלאחר הבר-מצווה"
מאת ג'ודי גרוון
הסימפטומים של סינדרום "הלחץ-שלאחר-הבר-מצווה" מתבטאים בפרצי בכי בלתי נשלטים, בעיקר משום שלילד הקטן שלך יש החוצפה להתבגר ממש מול עינייך. |
|
|
|
להכחיש את השואה
מאת גיטל אברמס
בנערותי הייתי אובססיבית לגבי השואה ונשבעתי לספר את הסיפור. אז הפכתי לאם, והכל השתנה. |
|
|
|
דרך ללא מוצא
מאת איילת
כשאני מסתכלת לאחור ולא רואה מפלט, מביטה לפנים ולא מוצאת תקווה – אני מיד מפנה את מבטי כלפי מעלה. |
|
|
|
משלוח מנות משפחתי
מאת חיה ליאונר
אחווה משפחתית – קשה לקנותה ככלי זהב וקל לאבדה ככלי זכוכית, וכשהזכוכיות נשברות כולם נפצעים... |
|
|
|
אבא דו-הורי
מאת צביה ארליך קליין
בזכות אהבתו של אבי ומסירותו, הרגשתי בחסרונה של אמי רק לעתים רחוקות. |
|
|
|
איך לשמח אנשים ב-5 שקלים?
מאת זוהרת כהן
על מחוות קטנות ולא יקרות שיכולת לזרוע בזולת כוח להתמודד, ולגרום לו לחייך למשך כל אותו היום |
|
|
|
מרק הירקות של סבתא...
מאת שרה'לה
קר לכם, רטוב לכם, הכל אפרורי בחוץ והרוח מנשבת, ובמקרה אתם עוברים ברחוב שגרה הסבתא שלכם... |
|
|
|
זה לא יכול לחכות
מאת רוזלי זלצמן
כשהבן שלי נכנס הביתה, המחשבה הראשונה שלי פונה כלפי מעלה. |
|
|
|
תחת חופת האלוקים
מאת הרב יעקב סלומון
"בערך בעוד עשר שעות, כבר תהיה נשוי ואמא ואני נתעסק עם הדמעות." |
|
|
|
מתנותיו של החורף
מאת ריבה פומרנץ
שנאתי את החורף – עד שבני אילץ אותי להכניס את האלוקים לתמונה הצוננת. |
|
|
|
לומר שלום
מאת שרה דבי גוטפרוינד
אני חולפת בטיסה מעל פני האוקיינוס, ממהרת להגיע למיטת סבתי הגוססת. איני יכולה לשאת את המחשבה על פרידה ממנה. |
|
|
|
אבא מת בעיניים פקוחות
מאת יואל שאול לילוב
המחזה נורא הוד. זה רגע גדול ומרומם כל כך, שאתה יוצא אדם אחר מזה שנכנסת. זה רגע טראומטי, אבל לא במובן של סיוט שיחזור ויכה בך, אלא אירוע שיותיר בך חותם תמידי. |
|
|
|
שכחו אותי בבית
מאת גילה שטול
החלטתי לסרב להזמנתו של אבי לבלות אצלם את חג הסוכות. קשה היה לי לאחר 12 שנות עקרות לשהות במחיצת משפחתי על כל ילדיהם וטפם. |
|
|
|
לבקש סליחה בזמן
מאת שרית אמיחי
בלמתי את הרכב בפתאומיות, ועצרתי את נשימתי בזעזוע. "זיכרמן נפטר, זיכרמן נפטר!" בזיכרוני עלה וצף זכר המעשה האחרון שעוללנו לו ולעיראקי. |
|
|
|
שורה 23, כיסא 1
מאת סימה שרפשטיין-גרשטיין
בראש השנה אני מרגישה מחוברת לסבים ולסבתות, שמעולם לא זכיתי להכיר. |
|
|
|
האישה שאהבה את החיים
מאת זק קורץ
סבתי הגדולה ברטה הייתה אישה מדהימה, ולא רק בגלל שחייתה חיים מלאים עד גיל 106. |
|
|
|
תן לי הזדמנות נוספת!
מאת רנית אברמוביץ
קלטת תמימה מחזירה אותי שמונה שנים לאחור, אל בכיו המתיש של התינוק, פטפוטיהם הבלתי נלאים של הילדים, ואל העייפות הבלתי נגמרת של אמא צעירה. |
|
|
|
יולי מהאגדות
מאת טלי סלע
שתים-עשרה שנה אחרי, ואני יודע שהקסם של יולי לא נגמר. |
|
|
|
"אני האשה של אביה של..."
מאת שרה'לה
עליתי לאוטובוס בתחושת התרגשות. מימי לא יצא לי להיות חלק מפגישה כזו ודי חששתי מהפעם הראשונה. |
|
|
|
גשם ראשון – סיפור
מאת טלי סלע
כל שנה, אמא שלו מגיעה עם הגשם הראשון. הוא מזהה אותה מרחוק כשהיא פונה אל הרחוב שלנו, ואדי נשימתו עוד מרטיבים את הזגוגית כשהוא כבר מגיע אליה, מתנשם ומתנשף מהריצה המהירה, כדי ללוות אותה אל ביתנו. |
|
|
|
פריחת היסמין
מאת ד"ר ג'קי יאריס
זה היה בוקר קשה – הילדים הפכו את הבית וחולים רבים חיכו לפגוש אותי. ואז קרה הבלתי צפוי. |
|
|
|
אהבה של אמא
מאת שרה שפירו
הייתי אם צעירה ושאפתנית. לא עלה בדעתי, שהערה אחת שלה תביא להתמוטטות הביטחון העצמי שלי באימהותי. |
|
|
|
קריאה אחרונה
מאת הרב שרגא סימונס
לאורך החיים והמוות – אם צעירה מלמדת אותנו להעריך את התכנית האלוקית. |
|
|
|
הגל ששטף את המטבח שלי
מאת שרה שפירו
כמו סטירה מצלצלת מכף ידו של אלוקים, הצד הנסתר והבלתי צפוי של החיים, מגלה לפתע את פניו. |
|
|
|
המתנה של נתנאל
מאת יוני לביא
סיפור על ילד חריג שמופיע פתאום ומשבש את החיים, ועל הקו המפריד בין קינאה ואנוכיות לבין אהבה ומסירות. |
|
|
|
ה"ניצבת"
מאת אמיר שרת
היא עומדת דוממת באמצע הכיכר, ודמעה קטנה של הערכה זולגת על לחייה. |
|
|
|
גלגולה של תמונה
מאת שרית אמיחי
מכירים את התמונות הדהויות מפעם, שטומנות בחובן את ההיסטוריה המשפחתית? סיפור על גלגולה של אחת התמונות הללו. |
|
|
|
סליחה באיחור - סיפור ליום כיפור
מאת זוהרת כהן
הם היו חברים טובים... אבל מאז זרמו מים רבים בחייהם. הוא תהה עד מתי ימשך משחק הכבוד הטיפשי הזה, ולמה, לכל הרוחות, הוא עדיין משתתף בו. |
|
|
|
סליחה מצביקה השמן
מאת משה להב
לעיתים, רק בפרספקטיבה של שנים, כשמתפזרים מעט ענני הנגיעה העצמית מתבהרת התמונה ואתה רואה את עצמך בראי האמת ההיסטורית. |
|
|
|
ראש השנה האחרון של ישראל פרנקל
מאת אודליה מרגלית
ישראל פרנקל עסק בחסד ועשיית טוב כל ימי חייו. מה הוא עוד יכול לעשות למען אדם אחר, כשהוא שוכב על ערש דווי בערב ראש השנה? |
|
|
|
מדרון ושמו דכאון
מאת אודליה מרגלית
כדאי תמיד לשים לב לסובבים אותנו, להיות שם בשעת הצורך ולומר את המילה הנכונה שיכולה לעזור ולשנות את כל התמונה. |
|
|
|
אדיבות אמיתית בקנזס
מאת עליזה בולאו
מה הייתם עושים, אילו נתקעתם לבד עם כמה מהנכדים שלכם, באמצע שום-מקום? |
|
|
|
הגיבור שלי
מאת שרית אמיחי
הגיבור שלי, לא רצה בקבר אחים גדול בעבור אמו. "בשביל אמא שלי, שלא אסתכן?" תמה. |
|
|
|
והירח יפה מתמיד
מאת שרית אמיחי
כיממה לפני ליל הסדר, הפריע לאמי שאין 'מספיק' אורחים לחג. מחשבה קצרה וזכינו באורחת יקרה ומיוחדת. |
|
|
|
ה'שביעי של פסח' של סבא שלי
מאת שרית אמיחי
סיפור חייו של סבא שלי, וסיפור ערב הפסח של מוישהל'ה ואביו מגטו וורשא, תמיד שזורים יחדיו בנפשי. |
|
|
|
להזמין את דודה בלה
מאת רינה פלד
להזמין או לא להזמין? ריחות ליל הסדר של אמא שלי, שלא יהיו עוד, ענו בשבילי על השאלה. |
|
|
|
משלוח מנות של אהבה
מאת רינה פלד
השנה חשבתי לשלוח בתוספת למשלוח המסורתי משהו שונה. חשבתי לצרף למשלוחים מנות קטנות של חסד, פרגון, התחשבות ואהבה. |
|
|
|
"בעיית" הילדים הנורמליים
מאת אמונה ברוורמן
הורים שהילדים שלהם רבים, מלכלכים את הבגדים או מקמטים את שעורי הבית, צריכים לזכור כי מדובר בסך הכל בילדים "נורמליים". |
|
|
|
אהבה ללא תנאים
מאת ג'נה טאסקי
תמיד יכולתי לספר להוריי על הטעויות שעשיתי, כיוון שלא משנה מה קרה, ידעתי שהם לעולם לא יפסיקו לאהוב אותי. |
|
|
|
מעיין הנעורים
מאת אמונה ברוורמן
התנסות בקרם חדש נגד קמטים, תוך הרהור ביופי שבהזדקנות. |
|
|
|
הכל ולא כלום
מאת ריקי רט
היה לנו הכל, ולא היה לנו כלום. זוג צעיר מצליח ו'מושלם' נתקל בקשיים בהשגת הדבר אליו הוא משתוקק ביותר. |
|
|
|
הצמיד
מאת גליה ברי
סיפור על אמא שלומדת שיעור חשוב על אהבה, ממתנה פשוטה שקנו לה ילדיה. |
|
|
|
נשמה יפיפיה
מאת אמונה ברוורמן
שיינדל היא סכיזופרנית וחסרת בית – ויהודיה יקרה. |
|
|
|
איזה בלגאן!
מאת אמונה ברוורמן
היה לי בית, ואז נולדו לי ילדים. ניסיון של אמא, לשמור על שפיות, ולהשתחרר קצת מהעולם החומרי. |
|
|
|
|
.jpg)
