כשנער או נערה מתבגרים צורכים סמים - ובכך אני מתכוון לכל החומרים הכלולים בקטגוריה זו, כגון אלכוהול, מריחואנה, גז מזגנים, דבק, סמים קשים, כדורי מרץ ושאר מעוררי הזיות או תרופות מרשם - כל המשפחה נכנסת למשבר.

לרוע המזל, יותר ויותר בני נוער הופכים להיות מכורים לסמים ואלכוהול, וכשהילד צורך סמים, הוריו עומדים בפני מספר עצום של אתגרים, שאלות ודילמות מתמשכות. כיצד הגיע ילדי למצב הזה? מה באפשרותי לעשות כדי לעזור לו? האם יש משהו שאוכל לעשות כדי להגן על ילדיי האחרים? אילו שירותים חיצוניים זמינים כדי לסייע למשפחתנו? ולבסוף: האם יש תקווה?

מה גורם לילדים לצרוך סמים?

למרות שלא קיימת סיבה אחת שהיא השורש לצריכת סמים בגיל הנעורים, יש מספר גורמים התורמים לכך, שיכולים להשתלב זה בזה ולהוביל להתמכרות בגיל ההתבגרות:

1. משפחה לא מתפקדת. אם אחד ההורים או שניהם מפגינים שליטה עצמית גרועה בחייהם, הדבר מציב דוגמה שלילית ביותר בשביל הילד. התקפי זעם, התפרצויות כעס, מריבות קשות בין ההורים, "וורקוהוליזם" חמור בו אחד ההורים מכור לעבודתו ומבלה בה את כל שעותיו. אלימות מילולית או גופנית וסימפטומים אחרים של חוסר תפקוד, זורעים את הזרעים לכך שהילד יפנה לסמים בגיל ההתבגרות.
2. כישלון לימודי וחברתי. לא כל תלמיד גרוע פונה לסמים ואלכוהול. רובם לא עושים זאת. אבל כשהכישלון בלימודים משתלב עם העדר חברים, דחייה מצד ההורים, תחושות כלליות של חוסר יכולת, הערכה עצמית נמוכה ושעמום, המתבגר הופך למועמד "מעולה" ל"פתרון" המהיר והמושך שמציעים הסמים.
3. התעללות. מספר עצום של בני נוער המשתמשים בסמים עברו התעללות בילדותם. שוב, לא כל נער או נערה שעברו התעללות פונים לסמים ואלכוהול. במצבים שבהם הייתה התערבות מקצועית בשלב מוקדם והילדים זכו לתמיכה רגשית הולמת ממשפחתם, הם לרוב מתגברים על חוויות טראומטיות אלה. אך כשהילדים סובלים מהתעללות מצד הוריהם או שההורים לא מספרים על ההתעללות בילדיהם או מתייחסים לטראומה בביטול, כמשהו שאינו דורש טיפול, הילדים נמצאים בסיכון גבוה להתחיל לצרוך סמים.

מה יכולים ההורים לעשות

אין דבר שאפשר לעשות כדי לשנות את הילד ב-180 מעלות. שנים חלפו עד שהילד הגיע לנקודת הייאוש שדחפה אותו לסמים או לאלכוהול והן לא יימחקו בן רגע. בעזרת סבלנות, התמדה, תפילה והרבה סבלנות, תוכלו להגיע לילדיכם אם תנקטו את הצעדים הבאים:

1. התאזרו בסבלנות. אל תמדדו את ההשפעה שלכם בימים או בשבועות, אלא בחודשים ושנים. כל הורה עם סיפור הצלחה יספר לכם שנדרש זמן רב מאוד להוציא ילד מסמים. אבל אפשר לעשות זאת.

2. השקיעו בתיקון ובנייה מחדש של היחסים שלכם עם ילדכם. בשלב זה, המרדנות של ילדכם והאכזבה שלכם השתלבו ליצור פער גדול מאוד ביניכם. אתם אלה שצריכים לגשר על הפער הזה. התחילו בכך שתפסיקו להעביר ביקורת. חפשו מכנה משותף. נסו להתעניין במשהו שקרוב ללבו של ילדכם. הושיטו יד בכל דרך אפשרית כדי לחדש את הקשר שלכם עם ילדכם. לכל הפחות, הביעו אמפתיה לכאב ולסבל שלו/ה.

3. בנו מחדש את ההערכה העצמית של ילדכם על ידי התמקדות בהצלחות בלבד, קטנות ככל שיהיו. שמעתי פעם על נער מתבגר שהיה מכור לסמים, והודיע להוריו על כוונתו להפוך לפסיכולוג. "מעולם לא סיימת בי"ס תיכון," נזף בו האב, "אין לך אפילו תעודת בגרות, למה שלא תנסה ללכת על משהו מציאותי יותר?" הנער נרתע כל כך בעקבות דברי אביו, עד שנדרשו לו חודשים רבים לפני שהוא הביע שאיפות בונות כלשהן. מה שהאב אמור היה לומר הוא: "זה נשמע כמו מטרה נפלאה. ועכשיו בוא נחשוב. מה לדעתך צריך להיות הצעד הראשון לקראת השגת המטרה הזו?"

4. התמודדו עם ההכחשה של ילדכם. אף מכור לא מודה בקלות במצבו. לפחות בהתחלה, מכורים מנסים לשכנע את עצמם ואת הזולת שהם יכולים להפסיק אם באמת ירצו לעשות זאת. הבעיה היחידה היא שהם לא באמת יכולים להפסיק, מכיוון שהדבר כבר לא נמצא בשליטתם. הנקודה היא לא אם מצאתם הוכחה כזו או אחרת, הנקודה היא שילדכם נמצא כעת בשלב בו כוח הרצון לבדו לא מספיק כדי להוציאו מסגנון חיים זה. יהיה צורך בעזרה מקצועית חיצונית.

5. הגנו על ילדיכם על ידי פתרון הבעיות בבית. הדרך הטובה ביותר להבטיח שאחיו של הנער (או הנערה) לא ילכו בדרכיו היא לתקן את הקשיים המשפחתיים שעלולים היו לתרום לצריכת הסמים שלו. אם יש מתחים קשים ביניכם, ההורים, פנו ליועץ נישואין. אם אינכם מספיק קרובים לילדים האחרים, גשו לטיפול משפחתי כדי לשפר את המצב או פנו להדרכת הורים שתסייע לכם ללמוד כיצד ליצור קשר טוב יותר עם ילדיכם.

6. צפו למכשולים. הגמילה מסמים לעולם אינה מתקדמת בקו ישר. בכל המקרים יש התדרדרויות וחזרה לסמים, והן, למרבה הצער, חלק בלתי נפרד מתהליך הגמילה וההחלמה. זכרו זאת ואל תניחו לנסיגות זמניות לייאש אתכם ולגרום לכם לחשוב שאינכם מתקדמים. ההצלחה אינה נמדדת על ידי הינזרות מוחלטת, אלא על ידי מרווחים גדלים והולכים בין הנסיגות.

אפשרויות טיפול

קיים מגוון של אפשרויות טיפול לכם ולבני משפחתכם, כדי לסייע לכם לעזור לילדכם המכור לסמים. בהתאם לנסיבות האישיות שלכם, העדפותיכם והתקציב שלכם, תוכלו לבחור באפשרות אחת או יותר מהאפשרויות הבאות:

1. מרכזי גמילה מסמים. לרוב, הצוות במרכזים אלה מורכב ממכורים לשעבר שמהווים את היועצים הטובים ביותר לגמילה מסמים. התוכניות שמציעות שילוב של ייעוץ אישי וקבוצתי לילדכם, יחד עם טיפול משפחתי לכולם, הן היעילות ביותר.
2. טיפול משפחתי. אם אין אפשרות לעבור שיקום, טיפול משפחתי הוא האפשרות הבאה בתור. אתם וילדכם הצורך סמים תיפגשו עם מטפל כדי להתייחס לנושאים העומדים על הפרק הקשורים להצבת גבולות וזכויות, כמו גם לתלונות ואכזבות מן העבר.
3. פסיכותרפיה אישית. פסיכותרפיה קונבנציונלית אינה יעילה ביותר בעזרה למתבגרים להתגבר על התמכרות לסמים. ניתן לעזור למקרים קלים יותר, אבל רק לאחר חודשים או שנים של טיפול. אופי ההתמכרות הוא כזה שפסיכותרפיה קונבנציונלית אינה מספיק חזקה כדי לשבור את ההכחשה וההגנתיות המקושרות תכופות למצב.
4. הדרכת הורים. אם אף אחת מהאפשרויות האחרות אינה זמינה מכיוון שילדכם מסרב לשתף פעולה, עליכם לפנות לפחות להדרכת הורים ממטפל מוסמך שיסייע לכם להתמודד עם אתגרי היומיום העומדים בפניכם. הדבר לא ישפיע מיידית על התנהגות ילדכם, אך הוא בהחלט יכול למנוע מכם להחמיר את המצב. הוא יכול גם לספק לכם את התמיכה הדרושה לכם.

קיימות אף כיום מסגרות של קבוצות תמיכה הפתוחות לבני משפחה של מכורים לסמים. לא כל המשתתפים הם הורים. חלקם הם בני זוג ואחרים הם ילדים של מכורים. המשותף לכולם הוא כאב הלב הבלתי פוסק הכרוך בחיים עם בן משפחה מכור לסמים. הם יודעים מה אתם עוברים מכיוון שהם עוברים את אותו הדבר.

אם אתם מרגישים מיואשים וחסרי תקווה, אוכל להבטיח לכם שאם תפעלו לפי כל או רוב העצות שלעיל ותוכלו להשיג עזרה מקצועית למען משפחתכם, בסופו של דבר תוכלו להוסיף את שם ילדכם לרשימת בני הנוער שנגמלו מסמים.