|
לעתים קרובות הנימוקים נגד נישואי תערובת הם גרועים למדי.
הראשון בהם הוא הטיעון שיהודים ולא-יהודים שונים זה מזה, ולכן לא כדאי להם להתערבב אלה באלה. גישה שבטית זו הרחיקה את הוריי ורבים אחרים ממורשתם.
הנימוק הגרוע השני נגד נישואים מעורבים הוא ש"אבותינו סבלו ומתו כדי לשמור על זהותם היהודית". הטיעון ש"זה יהרוג את אמא או את סבתא שלך" הוא קרוב משפחה של טיעון זה. במקרה הטוב, פניה כזו לרגש האשמה אינה הגיונית. דרך חייהם ואמונתם של אבותיי אינה הוכחה לכך שעליי לנהוג כמוהם. במקרה הגרוע: לא זו בלבד שאין לגישה זו כל השפעה, היא גם מציגה את הזהות היהודית, והקשר ליהדות כעול כבד, שאותו יש לשאת, גם אם אין הדבר מנוגד לאינטרס האישי של 'נושא העול'. זוהי אינה תשובה טובה לשאלה: "למה להיות יהודים?"
הטיעון השלישי כנגד נישואים מעורבים בדרך כלל אומר כי הדבר מאיים על קיומו של העם היהודי. אמנם הדבר נכון, אבל לוא דווקא משכנע, משום שהוא מעלה את השאלה: "מדוע קיומו של העם היהודי חשוב? מדוע עליי להקריב את טובתי האישית ואת אושרי על מזבח קיומו של העם היהודי?"
נישואי תערובת הם בראש ובראשונה ענין אישי. אם כן, מדוע נישואים ליהודי או ליהודיה ישרתו את טובתכם האישית?
מה יותר חשוב מאהבה?
שחר מתאהב בג'ני. הוא מאמין שסוף סוף, מצא את הנשמה התאומה שלו. ג'ני מתאימה לו הרבה יותר מכל אחת מהנשים שאיתן יצא בעבר. למה שלא יתחתנו? מה חשוב יותר מאהבת אמת?  | | האם יש גורמים נוספים, מלבד אהבה, שאותם יש לקחת בחשבון כשמחליטים להתחתן? | | |
האם יש גורמים נוספים, מלבד אהבה, שאותם יש לקחת בחשבון כשמחליטים להתחתן? האם הייתם מתחתנים עם אדם שאתם אוהבים לו אמר/ה לכם שהוא או היא אינם רוצים ילדים?
כן, אהבה היא חשובה, אבל היא לא הכול. עליכם להיות בעלי מטרות משותפות. נישואי התערובת מתחילים להיות נפוצים כל כך בימינו, משום שה"שחרים" וה"ג'ניות" הינם אכן שותפים לדרך. עבור אנשים רבים, דת אינה אלא מועדון חברים שאליו נולדו. ההבדל שבין גפילטע פיש לבין לחם לבן במיונז אינם מאיימים על יציבות הנישואין.
מדוע היהדות היא בעלת ערך כה רב, שעלינו לפסול 99% מאוכלוסיית העולם בבואנו לבחור לנו בן או בת זוג?
יהדות ככוח מוסרי
קיומו של העם היהודי הוא לא עניין אתני גרידא, אלא סוגיה מוסרית. זאת משום שהיהודים אינם עוד קבוצה אתנית, אלא כוח מוסרי. הברית שהחלה באברהם ונחתמה בהר סיני, במעמד מתן תורה, מעידה על כך שלמצפון היה תפקיד חשוב בהוויתנו היחודית כעם. הענקנו לעולם את מושגי החינוך האוניברסלי והזכות למשפט הוגן. לימדנו את העולם שכולם, כולל המלך, שווים לפני החוק, ושהחוק מגן על כולם, כולל עניים וחלשים.
בתחילת המאה הקודמת, אנשי התרבות האמינו שהמלחמה היא נאצלת, ואילו אנו, היהודים לימדנו את בני האדם, כבר לפני 3,000 שנה, "לכתת חרבותיהם לאתים". יעודנו ההיסטורי כעם ממשיך להתקיים גם בימים אלה, וההוכחה טמונה במספר הגדול של יהודים, מעבר לשיעורם באוכלוסיה, שפעיל בארגוני צדקה ופועל למען עניינים חברתיים, מזכויות האזרח ועד פמיניזם. הדבר בולט בדרך התנהלותה של מדינת ישראל המחויבת ל"טוהר הנשק", עקרון שלפיו חיילים אמורים לעצור ולחשוב על מוסריות הפעולות שהם מבצעים (כפי שקרה לא פעם בלבנון), ושגורם לציבור להביע מחאה חריפה כנגד רציחות שאולי לא בוצעו על ידינו, אך כאלה שיכולנו לעצור (כלומר, טבח סברה ושתילה). | | "היהודים פצעו את האנושות בשתי דרכים: המילה, הפוגעת בגוף, והמצפון, הפוגע בנשמה. אני בא לשחרר את האנושות מכבלים אלה". | | |
השמעת קול המצפון אינה עניין אוניברסלי. מדובר בדבר שאנו, היהודים, מחויבים אליו בתוקף הברית היחודית שכרתנו עם הא-ל. אין בכך כדי לומר שרק לנו יש מצפון, או שרק אנו טובים. אך אין עוד עם שהוויתו נוצקה בדפוס זה. עבורנו המצפון הוא חלק מזהותנו.
בשל משימה יחודית זו, זכינו לקיתונות של שנאה שאין לה אח ורע. היטלר אמר:
"המאבק על השליטה בעולם היא ביני לבין היהודים. כל השאר הוא חסר משמעות. היהודים פצעו את האנושות בשתי דרכים: המילה, הפוגעת בגוף, והמצפון, הפוגע בנשמה. אני בא לשחרר את האנושות מכבלים אלה".
נישואי תערובת משמעם נטישתו של עם שנוצר בדפוס זה, נטישת השייכות לכוח המוסרי החזק ביותר בעולם ונטישת השאיפה לגדלות רוח.
גדלות רוח אינה ענין קל להשגה. היא תוצר של החלטות קשות, שבהן אנו מפגינים את דבקותנו ברעיון. אם הבחירה שלי בנישואין מבטאת את מחויבותי לחיפוש ולמשמעות בדרך היהדות, אני הופך להיות חלק מהיעוד היהודי, ומגדלות הרוח היהודית. לעומת זאת, אם אני מעדיף את אהבתה של אשה מסוימת על פני יעודי כיהודי, אני יורד מנכסיי הרוחניים.
אי אפשר לקבל החלטה שכזו מתוך בורות. הבטחותיהם של אבותינו אינן סיבה טובה דיה בפני עצמה להמשיך לחיות כיהודי. אך היא מצביעה על דבר שהזין וקיים אותנו במשך מאות בשנים, דבר מה שבזכותו שרדנו את סבלות האנטישמיות, ועדיין חשנו עשירים. אין כל דרך להבין מחויבות זו, ואת תמורתה, ללא לימוד התורה, משום שהתורה היא השורש ממנו צמח עץ זה.
למדו להעריך אוצרות אלה, לפני שאתם מוכרים אותם לעד.
צאו ולמדו אותם!
פורסם בתאריך:
25/1/2004
| 
