כולנו עושים טעויות. התורה רצופה באנשים דגולים שעשו טעויות במהלך חייהם. משה רבנו בכבודו ובעצמו טעה מספר פעמים ונאסר עליו להיכנס לארץ ישראל בגלל טעויותיו.

אבותינו היו בני אדם אנושיים, עשויים מבשר ודם. מה שהפך אותם לאנשים דגולים לא הייתה העובדה שהם ניהלו חיים מושלמים, אלא העובדה שהם ידעו כיצד ללמוד מהטעויות של עצמם. כשהם מעדו, הם קמו, ניסו להבין מדוע זה קרה להם, התחרטו או תיקנו את הטעון תיקון ושבו אל הדרך לאלוקים.

מה רוצה אם כך הקב"ה מאתנו כאשר אנו שוגים?

משמעות המילה "תשובה" נגזרת מהשורש "לשוב". לעיתים קרובות אנשים טועים לפרש את המילה במשמעות "חרטה", או "צער", אך למעשה, כאשר הקב"ה מבקש מאתנו לעשות תשובה, הוא בעצם מבקש מאתנו לשוב אליו.

לחזור אל המוכר

אם אתה קונה כרטיס אוטובוס "הלוך-חזור" לאילת, אתה עוזב את ביתך ונוסע לאילת, ולאחר שמסתיים הביקור שלך שם, אתה משתמש בכרטיס ה"חזור" שלך בכדי לעלות על האוטובוס ולשוב הביתה. "לשוב" פירושו לחזור למקום שכבר היית בו, מקום מוכר.

"תשובה" פירושה שאנו חוזרים למסלול שקבע עבורינו הקב"ה כשנולדנו, המסלול אותו מכירות הנשמות שלנו כביתנו, המסלול של הטוב המוחלט בו אנו הופכים לאנשים טובים יותר.

קיימים סוגים רבים של תשובה, כפי שקיימים סוגים רבים של טעויות. ישנן טעויות חמורות שעלולות לשבש את כל מסלול החיים של האדם, טעויות שלעיתים קרובות גורמות לנו לחוש אשמה גדולה על מעשינו, ופוגמות בקשרים שלנו עם הסביבה ועם הקב"ה.

לעיתים קרובות אנו יודעים שמה שאנו עושים הוא טעות, אך משכנעים את עצמנו שזה בסדר.

כולנו עושים טעויות שכאלה: כולנו יודעים מתי אנחנו ממציאים תירוצים, מכופפים את האמת, מתחמקים ממאמץ או מתעלמים ממה שבאמת חשוב ומשמעותי בחיינו. לעיתים קרובות אנו יודעים באותו הזמן שהדבר שאנו עושים הוא טעות, אך אנחנו כל כך נסחפים עד שאנו משכנעים את עצמנו שהמעשה הוא בעצם בסדר.

הקב"ה מבין זאת. כל מי שיש לו ילדים אינו מצפה מהם להיות מושלמים. הוא יודע שבמשך ההתפתחות שלהם, הם יעשו טעויות רבות. אפילו כשנאמר להם לא לעשות משהו שיזיק להם, הם עדיין יעשו זאת.

כיצד אתם רוצים שהילדים שלכם ירגישו כאשר הם טועים? האם אתם רוצים שהם יסבלו מרגשות אשם עד סוף חייהם? שירגישו נורא עם עצמם? ברור שלא. אתם בוודאי רוצים שהם יבינו שטעו, שיתחרטו על כך, שיפצו על הטעות בעת הצורך, שילמדו ממנה בכדי לא לשגות כך שוב, ושימשיכו הלאה בחייהם.

"אשמה" איננה מושג יהודי. תחושת האשמה משתקת, מכנסת את האדם בתוך עצמו וגורמת לו להפסיק להתמודד.

"אשמה" איננה מושג יהודי. תחושת האשמה משתקת, מכנסת את האדם בתוך עצמו וגורמת לו להפסיק להתמודד, בעוד שהגישה היהודית אומרת שעל האדם להשתמש בטעויות שלו בכדי לגדול ולצמוח.

הקב"ה הוא אבינו שבשמיים. הוא איננו רוצה שנשקע ברגשות שליליים ובשנאה עצמית כשאנו טועים. הוא רוצה שנראה זאת כהזדמנות לצמיחה ולא כשלשלאות ברזל כבדות שמושכות אותנו כלפי מטה לצמיתות.

הרמב"ם, גדול החכמים ברפואת הגוף והנפש על פי התורה, פיתח תהליך הכולל מספר צעדים בדרך לתשובה השלמה. בפעם הבאה שנטעה, נוכל להשתמש בתהליך זה שלב אחר שלב. התוצאה אליה מגיעים בתום התהליך היא מחילה וצמיחה.

הצעד הראשון: עצירה

הפסיקו את הפעולה ההרסנית שאתם נוקטים בה. אם, לדוגמא, אתם מאבדים את העשתונות ומתפרצים בזעם כלפי אחרים, פשוט הפסיקו.

הצעד השני: חרטה

עליכם לחוש חרטה על הטעות שעשיתם. זה לא בסדר להתפרץ מול אנשים אחרים, מכיוון שהסביבה עלולה להיפגע מכך. עליכם להתחרט על הצער והנזק שנגרם.

הצעד השלישי: שימוש במילים

אמרו בקול רם בפני הקב"ה שאתם מתחרטים וציינו על מה. אין צורך לעשות זאת בבית הכנסת, ולא משנה הנוסח או השפה שתבחרו. דברו עם הקב"ה לפחות בלחישה שניתן לשמוע, לא רק בדיבור שבלב; כמובן שהקב"ה כבר יודע, אך אתם זקוקים לשמוע בעצמכם את המילים היוצאות מפיכם. הגידו לו שאתם מצטערים על כל הטעויות שעשיתם. אם מעשיכם הזיקו לאנשים אחרים, עליכם לדאוג לפצות אותם על כך. לאחר שהתפרצתם עליהם, עליכם לפנות אליהם ולבקש מהם מחילה.

הצעד הרביעי: הכנת תכנית

כיצד תוודאו שהטעות לא תחזור על עצמה שוב? הכינו תוכנית פעולה פרקטית ומפורטת. אם אתם יודעים שיש נושאים שמעוררים עימותים ביניכם לבין חבריכם, יתכן שתחליטו להימנע מדיון על הנושאים הללו לטובת השלום והאחווה ביניכם.

השלמת כל הצעדים הללו נקראת תשובה גמורה. אנו יכולים לדעת כי הגענו אליה כאשר הקב"ה מעמיד אותנו במצב הזהה לזה שבו היינו כאשר עשינו את הטעות הראשונה, אך הפעם איננו נופלים במלכודת, ונמנעים מחזרה על הטעות ההיא.

ברגע שהגעתם לתשובה גמורה, הקב"ה מקבל את חזרתכם למקור, וב"קלטת הוידאו "של החיים שלכם, נמחקות הטעויות שלכם לגמרי.

בדוגמא שלנו, של התפרצות הזעם מול החבר, יהיה זה בזמן כלשהו בעתיד, בו שוב יעלה בשיחה הנושא הבעייתי ההוא. אם תצליחו להתאפק ולא להיגרר לויכוח, סימן שעשיתם תשובה גמורה.

ברגע שהגעתם לתשובה גמורה, הקב"ה מקבל את חזרתכם למקור, וב"קלטת הוידאו" של החיים שלכם, נמחקות הטעויות שלכם לגמרי. בראש השנה וביום הכיפורים, כאשר הקב"ה בודק את המחשבות והמעשים שלכם במשך השנה, הוא פשוט לא "רואה" את אותן הטעויות.

העובדה שהקב"ה מעניק לנו את האפשרות לשוב למסלול התקין, נובעת מאהבתו הרבה אלינו. השאירו אם כן מאחור את רגשות האשם, הבושה, המבוכה והתחושות השליליות. הניחו להן להיעלם, ושובו אל דרך הנכונה.