|
|
 |
|
|
| ההרצאה האחרונה |
 |
אילו ניתנה לכם הזדמנות למסור הרצאה אחרונה אחת לפני מותכם, מה הייתם אומרים? רנדי פאוץ' קיבל הזדמנות כזו, והרצאתו הפכה לסנסציית אינטרנט ולספר רב מכר. |
| הרב ברוך לף |
|
|
|
על מדליות וגאווה לאומית
מאת זוהרת כהן
כל כך רצינו מדליה, רצוי אחת מזהב, כדי שנוכל להזיל דמעות התרגשות מול המסך וליישר את הכתפיים עם חזה מורם, בגאווה יהודית-ישראלית שכבר שכחנו. האם בכך נמדד ערכה של אומתנו? |
|
|
|
אם מי שאנחנו מדברים עליו היה שומע...
מאת נועם אשר
לפעמים צריך לדבר על אנשים אחרים, או שלכל הפחות אין בכך כל רע. השאלה היא מה בדיוק אנחנו אומרים, והמציאות מלמדת שבדיבור על הזולת רובנו נוטים להפריז. המילים פשוט מתגלגלות החוצה בקלות רבה מדי. |
|
|
|
קסמו של שבועות 1967
מאת לארי דומניטש
"מעולם לא פגשתי אווירה מחשמלת כזאת לפני כן, או אחר כך. בכל מקום שבו עצרנו, התחלנו לרקוד" – 200,000 יהודים עלו אל הכותל המערבי ביום שחרור ירושלים ב-1967, וחג השבועות שהגיע כמה ימים אחר כך היה מתוק במיוחד. |
|
|
|
בידי אויב
מאת צוות שיעור-טיימס
ראיון בלעדי עם בני רגב, אחיו של החייל השבוי, אלדד רגב. |
|
|
|
לשמוע את הדממה
מאת הרב יעקב סלומון
בתקופת הסלולאריים המתוחכמים, איפה אתם יכולים למצוא שמץ של שלווה ודממה מוחלטת? |
|
|
|
אל תאכלו עוגות: על עצות ועל ניסיון אישי
מאת נועם אשר
המועמד הרפובליקני לנשיאות בארה"ב לא באמת מבין למה צריך ביטוח בריאות ממשלתי. אבל כמו רוב הבלתי-מבינים, זה לא מפריע לו לתת עצות. האם גם אנחנו חוטאים בכך? |
|
|
|
לפעמים צריך עיני זר כדי להעריך את החיים בארץ
מאת נועם אשר
בני אדם נוטים לקחת כמובן מאליו את מה ששלהם. אנחנו משבחים את בתי השכנים, מתפעלים ממנהגים של משפחות אחרות, ועוצרים נשימה מול נופי ארצות זרות. אבל אם רק מצליחים לקחת צעד לאחור ולהביט בעיניים של אורח, הכל משתנה. |
|
|
|
שואה זה לא
מאת נועם אשר
המילה שואה הפכה להיות שגורה מידי על שפתיים בהקשר למעשי אכזריות בקנה מידה גדול. האם צריך למחות על כך? |
|
|
|
האולימפיאדה בסין: על ספורט ופוליטיקה
מאת נועם אשר
רעיונות של שלום ואחווה, כבוד הדדי, הכרות בין סין למערב, עוטפים את האולימפיאדה בסין, אך האמת שעומדת מאחורי המילים היפות, היא שבעולם של ימינו ספורט הוא ערך גדול יותר מזכויות אדם. |
|
|
|
נישואים: זן בסכנת הכחדה
מאת נועם אשר
שיעורי הנישואים במערב צונחים בהתמדה. האם לכישורים החברתיים הלקויים של הילדים בימינו יש חלק בכך? |
|
|
|
אלצהיימר: השנים המיותרות
מאת נועם אשר
הסופר הבריטי טרי פראצ'ט חלה באלצהיימר, וגילה לפתע שהממסד חושב שלא שווה להשקיע במציאת מרפא למחלה שלוקים בה בעיקר זקנים. |
|
|
|
והרי החיים יפים כל-כך...
מאת נועם אשר
האם הייתם חוששים ללדת תינוק עם מוגבלות? רבקה אטקינסון לא הייתה מהססת. אחרי הכל, היא סובלת ממוגבלות בעצמה, ולא חושבת שחייה שווים פחות בשל כך. |
|
|
|
תנו לשמש לעלות
מאת נועם אשר
כששמעתי שבעיירה הצפונית ביותר בעולם, זריחת השמש היא האירוע הגדול של השנה, נזכרתי בדבריו המרגשים של האסטרונאוט דייב בראון, שותפו למסע של אילן רמון ז"ל. |
|
|
|
ביום שהבן שלי התגייס
מאת רינה פלד
כל כך קיוויתי שיכריזו באותו היום על פירוק הצבא, על שלום פתאומי או על השמדה מסיבית של כל קיני המחבלים של החמאס. אבל שום דבר מיוחד לא קרה כשנפרדתי לשלום מבני בכורי ושלחתי אותו לנח"ל החרדי. |
|
|
|
רשות הרבים בע"מ
מאת נועם אשר
מבלי שהרגשנו הפכה הארץ ליריד שלטים ופרסומות ענק שמתגרה בנו ללא מעצורים, ורשות הרבים, שהיתה אמורה להיות של כולם, הפכה לרשות הפרט של קומץ בעלי עניין. |
|
|
|
גלובליזציה: כפר אחד, לא כפר אחיד
מאת נועם אשר
האתגר הגדול של העידן הגלובאלי בתולדות המין האנושי הוא שמירת הייחודית שלנו. להיות על המפה, אבל להיות מה שאנחנו באמת. |
|
|
|
מגדל אור באפלת המלחמה
מאת שולה וויספר
מלחמת לבנון השנייה, על כל מחדליה ושיאיה, גולשת אט אט אל ההיסטוריה הלאומית, אך סגן מ. אינו מסוגל לשכוח דווקא את רגעי האור בהם זכו 600 חיילי הגדוד שלו. סיפור אישי. |
|
|
|
מתבגרים לנצח: מתי מסתיים גיל הטיפש-עשרה?
מאת נועם אשר
הם צמודים לאייפוד שלהם, מאזינים ללהקות העכשוויות ביותר, משלמים 250 דולר על ג'ינס קרוע, נושאים רק תיקי כתף ופעילויות רבות שלהם כוללות אלכוהול, טיולים וגאדג'טים – בני טיפש-עשרה? לא ממש, הם בשנות ה-30 וה-40 לחייהם. |
|
|
|
משפחה אחת גדולה
מאת חנה וייסברג
איננו חייבים להימצא במלחמה כדי שאזרחי המדינה יתאחדו וירגישו כמו בני משפחה. לשם כך יש לנו את סוכות. |
|
|
|
ההתרסקות בפוקט: האם חייבים מיד לחפש את יוסל'ה?
מאת נועם אשר
המון דובר על הסולידאריות הישראלית המוזרה שגורמת לנו להתכתש בלי סוף בימות שלום ולהתלכד כאחים בעת צרה. האם לא הגיע הזמן לוותר על הגלותיות, להפסיק למדוד אסונות לפי מס' הקורבנות הישראלים ולהפנים קצת יותר קוסמופוליטיות? |
|
|
|
על סכינים, רפואה הוליסטית ויום הכיפורים
מאת נועם אשר
המאבטחים בבתי הספר, קיבלו הוראה מהמשטרה לבדוק האם תלמידים נושאים על גופם סכינים. האם בכך תיפטר בעיית האלימות או שמא מדובר במתן אקמול למי שצריך טיפול שורש בשיניים? |
|
|
|
מונולוג עצוב של מורה בתיכון
מאת שושנה ויג
עבורי, שנת הלימודים החדשה, היא עוד שנה נוספת במערכת תובענית, כפוית טובה ורווית אלימות. עוד שנה בה אזהר מפני ההנהלה ואבטח רק בעצמי. |
|
|
|
החופשה נגמרה, אז קדימה לעבודה!
מאת חיה אילון
החופש נגמר והדבר האחרון שהייתי רוצה הוא לחזור הביתה, לשגרה ולעבודה. איך זה יכול להיות שהתחלתי לשנוא את העבודה שאני כל כך אוהבת? |
|
|
|
השפעת המדיה התקשורתית: בדיסני כבר לא מעשנים יותר
מאת נועם אשר
דיסני נכנעה ללחץ והוציאה מסרטיה את סצנות העישון, אך מיד דאגה לסייג את החלטתה: "עישון סיגריות הוא בעיה יחידה במינה", הסביר המנכ"ל, "המאמצים שאנחנו עושים במסגרת זו אינם מהווים תקדים לגבי נושאים אחרים." |
|
|
|
שבעה או אינספור פלאי תבל?
מאת נועם אשר
עולם שיש בו רק שבעה פלאים הוא עולם עני מאד. למזלנו, בעולם שלנו יש הרבה יותר. תשאלו את הילדים. |
|
|
|
אזרח פשוט כותב למחזיקים בגלעד שליט
מאת אליעזר היון
המערכה בינינו אינה שקולה – אתם הרי יודעים שברגע שנשמע את קולו הרועד של גלעד מספר על געגועיו אלינו או על מצבו הרפואי הלב שלנו יימס. |
|
|
|
קצה גבול היכולת: לא רוצה או לא יכול?
מאת נועם אשר
מה קצה גבול היכולת שלנו? מסתבר שהרבה יותר רחוק ממה שאנו חושבים. בדומה לממשלה, כולנו לפעמים צריכים גאידמק משלנו, שיניע אותנו לגלות שבעצם אפשר. |
|
|
|
54 מליון משתמשים קבועים בפרוזאק והיד עוד נטויה
מאת נועם אשר
העובדה שבבריטניה לבדה מונפקים 31 מיליוני מרשמים לפרוזאק בשנה, היא כמו הידיעה שמפעל לייצור קביים הכפיל את הכנסותיו. אתה שמח שעוזרים לכל האנשים הללו ללכת, אבל אתה גם תוהה מה גרם להם להיפצע... |
|
|
|
אחריות – מה זה בכלל?
מאת נועם אשר
אף אחד מאיתנו לא באמת מופתע שהפוליטיקאים לא מוכנים לקחת אחריות לכישלון. בעידן שלנו, מסתבר שאחריות היא מילה ארכאית, אך האם החיסרון דבק רק בנציגי השלטון? |
|
|
|
הרוצח מווירג’יניה: זאב בודד וטורף
מאת נועם אשר
בניית פרופיל של פושע אמורה לספק פרטים רבים ככל האפשר על בן האנוש שיצר את הטרגדיה. אבל הפעם, הניסיון להתחקות אחרי מניעי הרוצח השאיר בעיקר משבצות ריקות, מפני שאיש לא הכיר אותו באמת – ואולי דווקא זה היה צריך להדליק את הנורה האדומה. |
|
|
|
התודעה הישראלית וזיכרון השואה
מאת נועם אשר
ממשהו שצריך להתבייש בו, למשהו שמותר לדבר עליו למשהו שמתחילים להבין אותו – 62 שנה לסיומה, 59 שנים להקמת מדינת ישראל ואנחנו קרובים יותר מתמיד לעשות צדק עם זיכרון השואה. |
|
|
|
עלילת דם תוצרת בית
מאת אורי פז
גם אם מתוך הלקאה עצמית לפעמים חששנו שיש מן האמת בהאשמות העולם נגדנו, תמיד ידענו שלעלילות הדם אין כל שחר. עד שצץ לו אחד מתוכנו, פרופ' יהודי ישראלי, שהחל לנסות להצדיק גם אותן. |
|
|
|
האינטלקטואלים החדשים וגבולות ההיגיון האנושי
מאת נועם אשר
בעוד מדענים מקבלים בענווה את הקביעה שאנחנו פשוט לא יכולים לדעת הכל, דווקא אנשי מדעי הרוח נראים מוטרדים מחוסר יכולתם לרדת לשורש כל דבר באמצעות חוקיות פשוטה, ומעדיפים לחפש סיבה בכל מחיר. |
|
|
|
הנפילה מדור הנפילים של הציונות
מאת נועם אשר
פטירתו של טדי קולק, גרמה לתקשורת להוציא מהארכיון מטבעות לשון שאין מרבים להשתמש בהן. נראה כי דור הנפילים של הציונות לא הותיר יורשים, ולכן כל מוות של מנהיג ציוני בולט הוא עוד צליל ברקוויאם לציונות. |
|
|
|
אז איפה אתם בסילבסטר?
מאת נועם אשר
פעם היה לנו ראש השנה אחד, אבל עכשיו הוא כבר לא מספיק. את מי אנחנו מנסים לחקות, בעצם? |
|
|
|
"קוראים לי רייצ'ל קורי''
מאת ג'ונתן טובין
העיתונאי ג'ונתן טובין חושף את השקרים והחד-צדדיות במחזה האנטי-ישראלי החדש - "קוראים לי רייצ'ל קורי" המוצג בניו-יורק. טובין מבקש שלא להקל דעת במחזה כה מגמתי, בייחוד בשל השפעתו הרעה על הסטודנטים בקמפוסים. |
|
|
|
לשפוך את הלב באוזני הבַּרְמֶן-רובוט
מאת נועם אשר
עם כל ההתלהבות לפיתוח בינה מלאכותית ומכונות עם אישיות משלהן, כפי שבאה לידי ביטוי בתערוכה האחרונה בווינה, האם בני האדם צריכים לחשוש למעמדם? |
|
|
|
אידיאל היופי – רזון או חולי?
מאת נועם אשר
העולם מתחיל להתפכח ולהבין שדימוי היופי שלנו התעוות לבלי היכר. איך הפכו הפרעות אכילה וניתוחים קוסמטיים לחלק מסמלי היופי? |
|
|
|
בחירה או חיים
מאת נועם אשר
בעוד תומכי ההפלות חוגגים ניצחון, הרפואה המתקדמת מציבה סימני שאלה קשים בפניהם. |
|
|
|
מי מפחד מהרודן התורן?
מאת נועם אשר
למרות החששות המוצדקים מהפצצה האיראנית, יש לקח שכדאי ללמוד מפרשת חייו של סדאם, פרשה שנמצאת עכשיו, כך נראה, בשלבה האחרון. |
|
|
|
הטרדות מיניות ונורמות חברתיות לקויות
מאת אורי פז
הדיון הציבורי סביב נושא ההטרדות המיניות מתמקד בפן המשפטי, אך מתעלם משאלות יסוד חברתיות, כמו: האם הטרדות מיניות, מקורן בנורמות חברתיות לקויות, או ליתר דיוק, של דפוס חברתי לקוי? |
|
|
|
חסד ראוותני
מאת נועם אשר
כשצדקה וחסד הופכים לחלק מתעשיית הבידור, מתן בסתר, הערך יהודי הישן כמעט והולך לאיבוד. |
|
|
|
לאן מועדות פנינו כאומה?
מאת שושנה ויג
אנו שמכורים לתרבות הרייטניג, שמזפזפים בשלט בשכבנו ובקומנו. אנו שהמלכנו לנו רקדנים ודוגמניות על פני אנשי רוח ומדע, צריכים לחשוב היטב לאן מועדות פנינו כאומה? |
|
|
|
ילדים זה עדיין שמחה?
מאת נועם אשר
"ילדים זה שמחה" אומר השיר המפורסם, אך בעולם המערבי מספר הילדים הולך וקטן. למה זה קורה, ומדוע אנחנו, היהודים, צריכים להיות שונים? |
|
|
|
הפיתרון הסופי של החיזבאללה
מאת אלן מ. דרשוביץ
אפילו אם תגיב ישראל בהפצצה גרעינית משל עצמה, יאבד העולם המוסלמי רק 15 מיליון איש, שלפי דברי נשיא איראן הקודם, יהיו "קרבן" קטן מתוך מיליארד המוסלמים בעולם. |
|
|
|
מהי הרוח של אנשי הרוח?
מאת נועם אשר
אנחנו זקוקים למצפון חברתי ולמראות גדולות שיוצבו בכוח מול פנינו, אבל יש לבחור בקפידה את המוכיחים שלהם אנו רוצים לשמוע. |
|
|
|
שיחה עם הרב של מטולה
מאת פנינה שרמן
שיחה עם הרב ברוך פכטר, רבה של מטולה, על החיים ביישוב הגבול ועל סיבת הישארותו בצפון. |
|
|
|
בזמנים קשים, נותנים ידיים
מאת מערכת aish.co.il
איך עם ישראל יודע בעת צרה ליצור את רשת הביטחון הגדולה בעולם, ולהוציא את כל הטוב והיפה שבנו. |
|
|
|
שוב במלחמה
מאת שרה יוכבד ריגלר
אני לא יודעת אם ננצח במלחמה הזאת. אבל אני כן יודעת, שזה לא מונח בידי החמאס או החיזבאללה. |
|
|
|
עם ישראל בצל החטיפות
מאת נועם אשר
בימים של שיגרה אנחנו מנסים להיות עם רגיל. אבל כשמכים אותנו, אנחנו משתנים בבת אחת. |
|
|
|
לפעמים צריך פשוט לזוז הצידה
מאת נועם אשר
קשה לזוז הצידה. זה קשה, אולי, יותר מכל, כשנוכחות מתמשכת נחשבת הפרעה – הרהורים לאחר הודעתו הדרמטית של ביל גייטס על פרישתו מניהול מיקרוסופט. |
|
|
|
דמות האב, לא מה שהיה פעם
מאת נועם אשר
האם המתנה האולטימטיבית ליום האב היא שיתנו לו קצת שקט?! מסתבר שיש כבר הרבה אבות שלא מסכימים. |
|
|
|
למה אני [בכ"ז] אוהב את ישראל?
מאת אליעזר היון
כשאני בארץ, אני מקטר בדיוק כמו כולם. ביקור קצר בעיר מץ שבצרפת, לרגל שמחה משפחתית, גרם לי להתחיל לראות דברים אחרת. |
|
|
|
במה טועה א.ב. יהושע?
מאת הרב אבי שפרן
המשכיותו של העם היהודי תלויה באחיזתו במסורת היהודית, ולא במאפיינים תרבותיים. |
|
|
|
חיים בתוך בועה
מאת נועם אשר
מה מביא אדם שפוי לבלות שבוע בתוך בועה מלאה מים? מסתבר שכולנו מחפשים אותה האשליה, רק בדרכים שונות. |
|
|
|
מה היה קורה אם פרעה היה נידון בבית-משפט אנושי?
מאת נועם אשר
האם הוא היה שם ללעג את השופטים כפי שסדאם חוסיין עושה? עומד בנוקשות בתאו כמו מילושביץ? נראה שלא משנה מה הוא היה עושה, לא היינו מרוצים מסוף הסיפור כמו שעלילת החומש מותירה אותנו. |
|
|
|
לידתו ושקיעתו של הפמיניזם המקורי
מאת מעיין כפיר
יום האישה הבינלאומי מעלה מחדש את השאלות הישנות: אלו זכויות אנו באמת רוצות, והאם הפמיניזם מתאים עצמו לאמות המידה של הגברים? |
|
|
|
השמיים בוכים
מאת הרבנית פייגה טוורסקי
מחשבות אישיות בעקבות מותו הטראגי של חתננו האהוב, הרב אליעזר גלצהלר. |
|
|
|
ערכים למכירה – מה קרה לגוגל?
מאת נועם אשר
כולם אהבו לאהוב את גוגל, אבל פתאום מסתבר שהחברה הזו היא לא בדיוק מה שחשבנו. איך ערכים מתמוססים מול שיקולים עסקיים |
|
|
|
'בלקברי' – משתמשים או משועבדים
מאת נועם אשר
מכשיר הבלקברי בסכנה, ו-4 מיליון אמריקאים מודאגים שלא יוכלו לקבל דואר מהעבודה בכל רגע נתון. איך הפכנו לחברה משועבדת למקום העבודה? |
|
|
|
מי היה הרב כדורי בשבילי?
מאת אליעזר היון
סופרלטיבים רבים נאמרו עליו, המקובל האחרון, עושה הניסים, כותב הקמעות המופלא וכו'. אני דווקא הרגשתי אותו מנקודה מאד פשוטה, עממית אפילו. |
|
|
|
מתערבים שאני מצליח להפיל את הזקנה?
מאת נועם אשר
שני נערים משועממים ממגדל העמק המציאו להם משחק מבדר במיוחד: הם התערבו על עשרה שקלים מי מביניהם יעז להפיל אישה זקנה ברחוב. הגיגים על האפליה כנגד גיל הזהב. |
|
|
|
מתי אנחנו מתפללים?
מאת מעיין כפיר
המילים "מתפללים לשלומו" הפכו בימים אילו למטבע לשון שגורה, כמעט כמו המילים "אירוע מוחי". מה קרה שפתאום נזכרנו להתפלל? |
|
|
|
על סוסים וקנקנים
מאת דורית פניאל
בדרך כלל אני משתדלת להתעלות מעל דברים חיצוניים - אבל לסוס כזה מכוער לא הייתי מוכנה. |
|
|
|
מעבר למתרס החיים
מאת אודליה מרגלית
זה סיפור כואב ואמיתי. איש אחד הפך היום לרוצח בשגגה, ו-12 נכדים איבדו את סבתא שלהם. |
|
|
|
מורשת הסקי של סבא שלי
מאת ד"ר ג'קי יאריס
חדוות הגלישה זורמת בדמם של בני משפחתנו וכוללת ארבעה דורות – מאוסטריה השסועה בזמן המלחמה ועד לצלעות ההרים בקליפורניה. |
|
|
|
"את עיתונאית? את שקרנית!"
מאת שרה פכטר
"אני מבקש ממך שלא תכתבי את שמי המלא" – "אין שום בעיה אדוני", אני עונה, מבלי שאתאר לעצמי לאיזה תסבוכת אני עומדת להיכנס. |
| | | |
