במרכז הקונגרסים בירושלים - שם שמעלה מייד ניחוחות של חליפה מחויטת בשילוב משקה צונן ותגית בעלת שם באנגלית, נערך ממש בימים אלה אירוע המחזיר לכולנו את הצבע לפנים.

באירוע מוצגים במשך יומיים, דוכנים המוכרים לנו מוצרים, תחדישים רפואיים, ופעילויות שיסייעו לנו בסופו של התהליך להגיע אל האיזון האופטימלי בהוצאה מינימלית.

בהצצה חטופה, ומתוך יכולת מדודה של אבחנה חזותית בינונית, יכולתי לאצור בקרבי במהירות את המסר הפשוט - משהו לא מאוזן מתחולל לנו במפגש הלא מקרי שבין הרוח לנשמה. הסתבר לי שאנחנו ניזקקים לאולם קוגרסים עטוי אורות וכרזות, ולמטפלים מהסוג הזה והדומה לו שיעשו בשבילנו את העבודה שתחזיר לנשמתנו המיוסרת את איזונה הנצרך.

ובמה עסקינן?

סבתי עליה השלום, עלתה לנגד עיני ברגע שהתכופפתי לבדוק את הפורמולה המצויינת שנטילת שתי קפסולות ממנה פעמיים ביום תצליח להפוך אותי לרגועה עד דמומה. חשבתי לעצמי היכן אוכל לאפסן את שאריות הנוירוזה הלא רצונית שמתגנבת לי לאישיות בכל פעם שבני משאיר את ילקוטו במרכז הסלון, ונרגעתי לחלוטין. שתי קפסולות, ובאופן על-טבעי אוכל להירגע בערסל הבריאותי שאוכל לרכוש במחיר מציאה של ארוחת שבת לחמישה אנשים, ולהנות מיחסי אם-בן נאותים.

ומה שלום הילקוט? עדיין בסלון.

נחזור לסבתא שלי. היא עלתה לי לתודעה שוב כשעברתי על יד דוכן המרכז לראיה בעיניים. אירידיולוגיה בלעז.

שאלתי את עצמי אם סבתא שלי גם ניזקקה לאיבחון עיני כאשר עמלה לגדל את משפחתה מתוך אמונה שלמה ומאוזנת?

שאלתי את עצמי אם סבתא שלי גם נזקקה לאבחון עיני כאשר עמלה לגדל את משפחתה מתוך אמונה שלמה ומאוזנת, ומי שם בכפר הרומני שבו כתתה את רגליה להכין פשיטת תירס הבין שלאחר סוף המאה נזדקק לאיבחונים פנים-עיניים כדי לגלות אבנים בכיס המרה. אין ספק שהאבחון מותיר את הכיס שלנו מר דיו כדי להזדקק מייד לשהות מיוחדת בספא של מרגלית (שם ממש בדוי) ואני לא מקבלת אחוזים.

מרגלית מציעה אירוח הכולל בריכות מים, ומגלשות, בריכת פעוטות, ומרבצי דשא. לעצלים יותר, היא מציעה מתקני שעשועים ומסעדות גורמה, ואחרי שמתארחים אצל מרגלית - רמת הסוכר כל כך מתרגשת, והפחמימות שבעורקים כל כך מתרגשות - שמוכרחים בדחיפות להגיע לרמי (שם בדוי האיש לא) שיעזור לנו במהירות של חודש וחצי להשיל מאיתנו קילוגרמים טורדניים שנאגרו בכבוד אצל מרגלית שם רצינו להגיע לאיזון.

בעוד רמי עובד קשה על מנת לשכנע אותנו לרזות, מופר מיד האיזון החברתי שלנו וכדאי לפנות לקליניקה שתשקם לנו במהירות את עור הפנים מבלי לנתח אותו. למה? כי רמי גרם לנו לכווץ את שרירי העיניים ולחרוץ בהם קמטי הבעה אפלים. ומי יפתור אותנו מצרה זו אם לא השֵמֶן הבריאותי.

שלושה טיפטופים בזויות העין יחזירו אותנו לשנות העשרים שלנו. לא יהיה לנו כל צורך לרוץ לאיבחוני איזון או למטפלים נוספים כי וולדיק ( השם בדוי השפה לא) יראה לנו בעזרת המחשב הנייד שלו שבעצם מסביבנו מטיילת לה הילה עצומה של בריאות וחיוניות.

ואם לא גילינו אותה עד היום ,זה רק משום שוולדיק, עדיין לא צילם לנו אותה במדפסת הצבעונית שלו. תמורת אי אילו שקלים הגונים יראה לנו איש המחשבים שאין לנו מה לדאוג בכלל. ההילה שמעל לראשנו עשירה ומגוונת ורק צריך לממש אותה.

אז איך מממשים את כל האנרגיה הזו?

פונים למאבחנת באבנים, מתיישבים על כיסא קטן מידות ורב מיסטיות, בוחרים אבן מתוך הערימה, ומרת אבן מסבירה לנו מייד מדוע בחרנו באבן הזו, מה משמעותה לגבינו, וכיצד עלינו להמשיך ולהתאמץ על מנת שלא נאבד את האישיות שלנו לגמרי.

אחזתי את האישיות שלי בחזקה, חיבקתי אותה חזק חזק, שאף מטפל אלטרנטיבי לא ינסה לאזן לי אותה בטעות, הרחתי את ריח השמנים והסבון שעמד באוויר, ויצאתי אל האוויר הקריר של ירושלים של כאן ועכשיו.

בין ערביים.מישהו שואל איפה יש מניין ספרדי באזור. האוטובוסים שעל יד בניני האומה עוצרים במרכז הכביש. כרגיל, אנשים ממשיכים לשאת סלים ולגרור עגלות כמו תמיד. הקבצן התורן משלח ידו לצדקה, אם צעירה מכסה תינוקה בכובע כותנה לבן.

משהו מזהיב בצבע הערב של ירושלים.

מתכוננים לערבית.

יש חיים אחרי האיזונים.