|
מומחה לדמוגרפיה, הפרופסור סרג'יו דה לה פרגולה, מעריך שהשנה יהיו נתוני הגירה שליליים של יהודים בישראל: כלומר, שיעור הירידה של יהודים מהארץ יהיה גדול משיעור העלייה. דה לה פרגולה אמר את הדברים בכנס של המועצה הציונית.
בראיון ל-ynet מסביר דה לה פרגולה שהערכתו מבוססת על נתוני העלייה שנרשמו בשליש הראשון של השנה. "על-פי הנתונים שבידינו", הוא אומר, "אני מעריך שעד סוף השנה יעלו לישראל 30,000 עולים. לפי מידע שהצטבר בשנים האחרונות, רק כמחצית מהעולים יהודים. אין לנו עדיין נתונים על שיעורי הירידה השנה, אולם על-סמך נתונים משנים קודמות והערכות שלנו, יעזבו את הארץ השנה כ-15,000 יהודים, וייתכן שאף יותר. מכך אנו מסיקים שמאזן ההגירה יהיה שלילי". לדבריו, "המצב הכלכלי הקשה הוא הגורם העיקרי לירידה מהארץ, והוא יביא למספר גדול של יורדים יחסית לשנים האחרונות".
נדמה כי בחודשים האחרונים נושא הירידה מהארץ מסרב לרדת מסדר היום. רק בשלושת הימים האחרונים נתקלתי בו שלוש פעמים.  | | "כלכלה דפוקה, מדינה דפוקה, אנשים דפוקים. אני יורד מהארץ". | | |
הראשונה הייתה בתור לבנק. אחד מהלקוחות שלדעתו קיבל שירות לא מספיק טוב, צעק באמצע הבנק "נמאס לי כבר מהבירוקרטיה כאן. כלכלה דפוקה, מדינה דפוקה, אנשים דפוקים. אני יורד מהארץ".
השנייה הייתה במייל מצער שקיבלתי מחברה ללימודים לשעבר. "שלום, אני נוסעת" הייתה כותרתו, כשבהמשך היא מספרת שהתסכול משנה של חיפוש עבודה נואש מביא אותה לחפש את מזלה באנגליה.
הפעם השלישית הייתה בשיחת סלון שגרתית בה עלה הנושא. שישה זוגות מתוך עשרה (למעלה מחמישים אחוז כך לימדוני), הצהירו שהם שוקלים לעזוב.
אם הצלחנו עוד איכשהו לשרוד את הפיגועים הנוראים שנחתו עלינו בשנתיים האחרונות, הקיצוצים במשק, הפיטורים ההמונים, ובעקבותיהם המצב הכלכלי הקשה, הרי שעכשיו אנו ניצבים מול התמודדות עם תופעה בהיקף שכמותה לא היה כאן בעבר. טובי בנינו ובנותינו דור שני ושלישי בארץ, אורזים את מטלטליהם ונוסעים לחפש את מזלם באירופה, קנדה ארה"ב ואפילו אוסטרליה. נדמה כי החלום הישראלי על בית צמוד קרקע עם גג אדום התחלף לו באחת בויזה, גרין קארד וכרטיס טיסה בכיוון אחד.
מאין באנו?
סבא וסבתא שלי זכרונם לברכה, הגיעו לארץ לאחר השואה. שני אודים מוצלים מאש שאיבדו כמעט את כל משפחתם.
הם לא חיפשו לעשות כאן קריירה, להתעשר או להגשים את עצמם. הם באו לכאן במטרה אחת - לחיות בארץ שהיא כל כולה של יהודים, בלי פחד שיום אחד יקום מישהו וינסה לגרש אותם.
כמו הסבא והסבתא שלכם, גם הם נחתו במעברה, "נהנו" ממנעמי החולירה, סללו כבישים, שרדו את הצנע ולא, הם לא התלוננו, וגם לא חשבו לרגע לרדת מכאן.
אבא שלי - בדיוק כמו האבא שלכם לחם ביום כיפור, בשלום הגליל ושירת שנים במילואים - רבים מחבריו לא שבו מן הקרב. | | הם לא עשו את כל זה בשביל שאנחנו נפנה את גבנו ונזרוק הכל לאשפתות. | | |
הם לא עשו את כל זה בשביל שאנחנו נפנה את גבנו ונזרוק הכל לאשפתות.
"המצב" נוהגים כל היורדים לומר. "המצב" נעשה פשוט בלתי נסבל.
אצל חלק "המצב" הוא בעיקר הפחד מפני פיגועים, שירות המילואים והמצב הביטחוני בכלל.
אצל אחרים תחת הכותרת "המצב" נמצא דווקא המצב הכלכלי הקשה - אבטלה, מיסים נוספים שהוטלו ועוד ועוד.
למי שעוזב בגלל הפיגועים, צר לי להודיע כי ביום אחד, לפני כשנתיים ב11 לספטמבר, העולם השתנה. אינך מוגן מפני טרור בשום מקום אליו תיפנה.
אם אתם יורדים לארה"ב כדי "להגן על הילדים ממה שהולך פה" כדי שתקראו את כותרת העיתון בניו יורק, לונדון או כל מקום אחר המצטייר בעינכם כאי של שלווה וביטחון. אומנם אין בכותרות העיתונים פיגועים, אבל רצח, אונס וחטיפות ילדים במימדים מזוויעים כבר הפכו בהרבה מקומות לדבר שבשגרה .
מי שנוסע כדי לשפר את עתידו הכלכלי - כדי שידע שבשום מקום לא יפרשו לפניו שטיח אדום. את האבטלה לא המציאו כאן. בכל מקום קיימים מחוסרי עבודה.
אשקר אם אומר שלא חלפה לי פעם או פעמיים מחשבה של "לארוז הכל וללכת מכאן" בגין "המצב". נכון, לא קל לחיות בארץ הזאת, בה ללכת לקניון לאכול גלידה היא דבר שיש לחשוב עליו פעמיים. בארץ שבה אתה עולה לאוטובוס אבל לא בטוח לאיזה תחנה תגיע, ואם בכלל. בארץ שבה אתה אומר עשרים פעם ביום תודה שיש לך עבודה, למרות שהבוס מעצבן והמשכורת לא משהו אבל למרות הכל אתה נאחז בה, כי יש בה משהו שאתה אוהב.
כי אין לך ארץ אחרת.
איפה עוד בעולם...
כי איפה עוד בעולם...
נוסעים שזה עתה נחתו מחו"ל מוחאים כף אל כף ושרים "הבאנו שלום עליכם",
כולם יודעים יותר טוב מראש הממשלה, מה באמת הפיתרון למה שקורה כאן,
אתה קונה את העגבניות שלך בקילו, ולא חושב על כל אחת מהן פעמים,
יש במבה ושקדי מרק (וסליחה על הפרסומת לאוסם), ונס קפה ומעורב ירושלמי ופלאפל.
החברים מהצבא עדין מתקשרים לאחל לך מזל טוב כל שנה,
יתגייסו לעזרתך בעת צרה החברים מהיסודי, התיכון הצבא והאוניברסיטה.
הילדים שלך ידברו בעברית - השפה עליה גדלת, איתה למדת חיית ונשמת.
נמצאת המשפחה שלך, החברים שלך , השורשים שלך.
כי איפה עוד בעולם...
לא משנה מה תעשה, תמיד תדע שיש לך לאן לשוב?
מאמר בנושא קרוב: חוק הג'ונגל.
פורסם בתאריך:
22/2/2004
| 
