בציורים של טיציאן, למשל, אי אפשר למצוא נשים רזות. על טעם וריח כידוע, לא מתווכחים. במיוחד לא עם צייר מהמעלה הראשונה. אבל מאז טיציאן דומה שאיש לא מסכים עם אידיאל היופי הנשי שלו. להיראות טוב פירושו להיות דק גיזרה, ושומן הוא מילה גסה.

עוד בשנות השישים התלונן אפרים קישון על הנשים האמריקניות שנראות כמו "קולבי בגדים מהלכים". אמריקה השתנתה בהרבה מובנים, אבל לא בעניין הזה. לא רק שרזון קיצוני הוא עדיין מעלה, האמריקניים הצליחו ללמד כמעט את כל העולם ללכת בעקבותיהם. "באמריקה", כותב טרנס ריל בספרו 'אני לא רוצה לדבר על זה', "אין דבר כזה אישה רזה מדי".

רופאים חושבים אחרת, אבל הציבור נוטה להקשיב למעצבי אופנה יותר מאשר לרופאים. וכל מי שחזרה בידיים ריקות ממסע קניות תסביר זאת פעמים רבות במידות לא הגיוניות של בגדים. היצרנים, כך נראה, מאמינים שכל אישה היא כמעט אנורקטית, ותופרים את הבגדים בהתאם. בהתחשב בהתפשטות המאיימת של האנורקסיה, בעיקר בקרב צעירות, אולי הם לא כל כך טועים.

האקסיומה 'אישה צריכה להיות רזה' טבועה עמוק כל-כך בנפש הקולקטיבית, והקולות שקוראים נגדה זוכים בעיקר להתעלמות.

אולי בגלל שהאקסיומה 'אישה צריכה להיות רזה' טבועה עמוק כל כך בנפש הקולקטיבית, הקולות שקוראים נגדה זוכים בעיקר להתעלמות, בדיוק כפי שנתעלם מהטענה שקווים מקבילים דווקא כן נפגשים. בשיעורי גיאומטריה בתיכון כולנו למדנו שאקסיומות אי אפשר להוכיח, אבל גם שאי אפשר להתווכח איתן.

אבל יש קולות שלעולם לא יקראו במדבר: לא בגלל איכות הקול אלא בגלל זהות הקורא. סלבריטאים זוכים לאוזן קשבת גם כשאין בפיהם דברי טעם. ולפני שבועות מספר בחרה סלבריטאית אחת לדבר נגד שיגעון הרזון. הסלבריטאית הזו הייתה לא פחות ולא יותר מאשר הגברת הראשונה של הספרות הבריטית, ג'יי. קיי. רולינג, הוגת הארי פוטר ומייסדת הוגוורטס במחוזות הדמיון. כצפוי, העולם עבר לדום.

רולינג מביעה דאגה

רולינג לא עמדה על בימה והרצתה את משנתה בנושא. היא גם לא כינסה מסיבת עיתונאים. מידת הפרסום שלה חוסכת ממנה את הצורך במאמצים שכאלה. לרולינג יש אתר אינטרנט משלה, ארץ-פלאות בפלאש, וכל מילה שהיא רושמת שם מדווחת בדייקנות במאות, אם לא אלפי, כלי תקשורת.

לפני זמן קצר, היא חרגה מהרגלה. בדרך כלל היא מעדכנת את האתר בחדשות לגבי הופעותיה בציבור, וכמובן התקדמות העבודה על הכרך האחרון בסדרת הארי פוטר. אבל הפעם היא בחרה לכתוב, בסגנון אנרגטי מאד, קטע שהכתירה בשם: "לבנות בלבד, כנראה".

עיתונאים משני המינים ציטטו את הקטע כמעט במלואו. "להיות רזים", היא כתבה. "הוא מן הסתם לא נושא שציפיתם לקרא עליו באתר שלי. אבל הנסיעה האחרונה שלי ללונדון סיפקה לי חומר למחשבה". באותה נסיעה ללונדון היא רפרפה במגזין נשים. "היו שם מספר תמונות של אישה צעירה, שהיא או חולה מסוכנת או סובלת מהפרעת אכילה (שזה כמובן אותו הדבר...)". היא תיארה בפרוטרוט את הצלעות הבולטות של אותה דוגמנית, שמעידות שהיא למעשה בתת-תזונה. "היא זקוקה לעזרה, אבל העולם שם אותה, במקום זה, על שערי מגזינים".

רולינג ביקרה באותה נסיעה את השחקנים המשתתפים בצילומי הסרט "הארי פוטר ומסדר עוף החול". אחד השחקנים-הנערים שאל אותה פתאום למה כשבנות רוצות להעליב מישהי הן קוראות לה שמנה - גם אם היא לא שמנה.

"'שמנה' זה בדרך כלל העלבון הראשון שנערה מטיחה בנערה אחרת כשהיא רוצה לפגוע בה", הסברתי. זכרתי את ההתנהגות הזו מימי בבית הספר ובין בני הנוער שאותם נהגתי ללמד. אבל יכולתי לראות שבעיניו, נער נורמאלי ובריא בנפשו, זו הייתה התנהגות ביזארית".

"האם", תובעת רולינג לדעת, "שמן זה הדבר הכי גרוע שאדם יכול להיות? יותר גרוע מ'נקמן' 'קנאי' 'שיטחי' 'מרושע'?"

בהמשך היום היא פקדה אירוע חלוקת פרסים, שם פגשה מכרה שלא ראתה מספר שנים. "הדבר הראשון שהיא אמרה לי? 'הורדת הרבה משקל מאז הפעם האחרונה שראיתי אותך.'"

הדוגמא האחרונה מן הסתם תעלה חיוך מר על פניהן של נשים רבות. מי לא נתקלה בתופעה הזו? מה אנחנו עצמנו אומרות לחברה שמזמן לא פגשנו, ושברצוננו להחמיא לה? 'רזית!'

לרולינג המשפט הזה צרם במיוחד. "מה שהתחשק לי לומר", היא זעמה, "היה: 'ילדתי את ילדי השלישי והוצאתי את הספר השישי שלי מאז נפגשנו לאחרונה. האם כל אחד מהדברים הללו לא חשוב יותר ומעניין יותר ממידת הבגדים שלי?"

בטיסה הביתה, הזדמן לסופרת לקרא בעיתון על הסינגל "בנות טיפשות" של כוכבת הפופ פינק. השיר מדבר באופן סטירי על הפיכתם של "קיסמי-שיניים מדברים" (=דוגמניות) למודלים לחיקוי לבנות. "נשים ששאיפתן היחידה היא להצטלם תשע פעמים ביום, כל פעם בחליפה אחרת". רולינג העניקה לסינגל את הכינוי "המנון החיסון" לכל מה שחשבה באותו יום על נשים ומשקל. "כל זה יכול להיראות טריוויאלי... אבל זה לא. זה על מה שבנות רוצות להיות, על מה שאומרים להן שהן צריכות להיות, ועל איך שהן מרגישות עם עצמן". היא סיכמה את דבריה בהבעת חשש לגורל בנותיה, שיצטרכו לגדול בעולם עם אובססיית-רזון. "אני מעדיפה שהן תהיינה עצמאיות, מעניינות, אידיאליסטיות, נדיבות... אלף דברים לפני 'רזות'".

העיתונים בבריטניה - ובכל חבר העמים הבריטי - ציטטו כמובן כמעט כל מילה שהופיעה ברשימה הזו. רולינג נהנית ממעמד של סופרסטארית בינלאומית, ולא בכדי. הארי פוטר הוא ספר פולחן מוצהר, ורולינג היא הקוסמת האמיתית עבור כל מעריציו ומוקיריו של הילד עם המשקפיים והצלקת. רק לשם דוגמא, לפני זמן מה, התלוננה רולינג באתר שלה על הקושי להשיג דפי כתיבה באדינבורו, שם היא מתגוררת. בעקבות כך, המוני אוהדים דואגים הציפו אותה במשלוחי דפדפות וגיליונות נייר מכל הסוגים והמינים. רולינג, כאישה נבונה, מודעת ודאי להשפעה שיש לה על צבא קוראיה. היא מטפחת בקפידה את הקשר בינה לבינם מסיבות מסחריות ושיקולים כלכליים, אבל הרשימה "לבנות בלבד" לא נכתבה מהשיקולים הללו. לעיתים רחוקות מאד היא מביעה את דעתה באתר בנושא שלא קשור ישירות לספריה, מה שמוכיח שאותו יום בלונדון נחרט עמוק בזיכרונה.

לנצל את הבמה

כולנו חולמים להיות מפורסמים ואהובים. בתרבות הסלבריטאים בה אנחנו חיים, המידה שבה אתה ידוע כמעט וקובעת את הערך שלך. לא תמיד אנחנו זוכרים שלהיות מפורסם כולל יותר מכסף, הצלחה, ואנשים שצובאים עליך לבקש חתימה. אדם מפורסם נמצא תמיד על הבימה, ותמיד נתון בידו המיקרופון. בעידן המודרני, כל מילה שהוא משמיע אל תוך המיקרופון הזה מהדהדת, בלי להגזים, מקצה העולם ועד קצהו.

אדם מפורסם נמצא תמיד על הבימה, ותמיד נתון בידו המיקרופון.

לכן יפה כל כך לראות את רולינג משתמשת במיקרופון הקסום שלה לדבר אל מעריציה, רבים מהם בגיל הנעורים, על נושא חשוב שלא זוכה להתייחסות מספקת. גם הסינגל של פינק ראוי לשבח, אבל רולינג היא ללא ספק אחת מעשר הנשים המפורסמות בעולם. לכן לכל מילה שלה בנושא המשקל, יש משקל גדול כל כך.

אפילו המילים של רולינג לא יכולות לעצור את כדור השלג המתגלגל של הרעבה עצמית, ציפיות לא ריאליות, ודימוי גוף שלילי בקרב נשים. אבל המילים שלה יכולות לתרום לאווירה שמזעיפה פנים לעבר מגזינים שמציגים נשים חולניות כדוגמא ומופת, והמילים שלה יכולות לשכנע אולי כמה נערות לא לעשות דיאטה בלי התייעצות רפואית.

הסלבריטאי הגדול בעולם לא יכול לשנות את העולם. אבל אם יהיו מספיק אנשים כמו רולינג, המוכנים לנצל לטובה את המיקרופון הנתון דרך קבע בידם, השינוי בא יבוא. העולם שלנו יהיה מקום טוב יותר ככל שמפורסמים ירבו לרתום את כוחם למטרות נעלות. הציבור שתולה בהם עיניים מעריצות ועוקב אחר כל מילה שלהם, יאזין גם למילים שלא נועדו לקדם מכירות.

יכול להיות שרולינג תישאר במיעוט, אבל לפחות את שלה היא עשתה: היא הפעילה את האזעקה, מתוך ידיעה שמהמקום בו היא עומדת, האזעקה תישמע למרחקים.

מעיין הנעורים התנסות בקרם חדש נגד קמטים, תוך הרהור ביופי שבהזדקנות.

פגישה במשקל כבד היא סובלת מעודף משקל, מרגישה דחויה ומוכנה לפרוש לחלוטין מעולם ההיכרויות. האם יש פתרון לבעיה זו?