ברוכים הבאים ל Aish.co.il
ז' אלול תשס"ח    7.9.2008      פרשת השבוע: כי תצא
הניוזלטר השבועי – 22,000 מנויים
אזרח פשוט כותב למחזיקים בגלעד שליט
אזרח פשוט כותב למחזיקים בגלעד שליט

לכבוד,
ראשי החמאס המחזיקים בחייל החטוף גלעד שליט.

המערכה בינינו אינה שקולה. היחס אינו אקוויוולנטי. או בעברית מדוברת: זה לא כוחות.

זה לא כוחות כי אתם הרי יודעים שברגע שנשמע את קולו הרועד של גלעד מספר על געגועיו אלינו או על מצבו הרפואי הלב שלנו יימס. ברור היה שנקרע מפנים והדרישות שלכם יתחילו להישמע רציונאליות.

מה ההיגיון בזה? לפי איזו לוגיקה אנחנו עובדים? איך יכול להיות שבשביל חייל פשוט אחד אנחנו מדברים אתכם ברצינות על שחרור של 1100 מחבלים רוצחים ילדים נשים וטף? איך אפשר לקבל את העובדה שכמעט שנה לא אפשרתם לאף אחד כולל הצלב האדום לבדוק את מצבו של גלעד או את שני החיילים שאולי גוססים בלבנון בעוד האסירים שלכם זוכים אצלנו ליחס שפוי?

קשה לנו להסביר לכם את זה אלא אם כן המשפט "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" אומר לכם משהו

כנראה שאנחנו לא עובדים עם היגיון קר, עם קו מהלך רציונאלי. יש בנו מן דחף יהודי לא ברור, הגורם לנו לפעול כפי שאנו פועלים. קשה לנו להסביר לכם את זה אלא אם כן המשפט "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" אומר לכם משהו. הדחף הזה המוטבע בנו הוא מובנה. אולי האופרציה הזו של רבבות יהודים שמתו במהלך הדורות בעבור היותם יהודים, יצרה אצלנו את הנורמה המשונה הזו, שיהודים לא משאירים בשטח ויהי מה.

מה שברור הוא שאתם יודעים את זה. אחרת איך הסברתם לעצמכם את השחרור של רבי המרצחים שלכם בעבור שלוש גופות שהוחזקו בהקפאה אצל החיזבאללה.

אתם יודעים שרוב ראשי המדינה שלנו הודחו או התפטרו בעקבות מלחמת לבנון השנייה בה נהרגו 44 אזרחים ו-119 חיילים. בלבנון לעומת זאת נהרגו למעלה מ-1100 אזרחים ועוד מאות אנשי חיזבאללה, מה שלא הפריע לראשי החיזבאללה להרגיש מנצחים ולרוב אזרחיה היהודים של המדינה להרגיש מושפלים.

כאלה אנחנו. אנחנו זוכרים היטיב את הרוגי מלחמת יום הכיפורים, מדברים על זה אצלנו כמעט בכל פורום. אגב, מישהו מדבר אצלכם על מלחמת עיראק-איראן בה מתו למעלה ממיליון ערבים, חלקם באמצעים כימיים? או האם אתם זוכרים את המספר המדויק של פלסטינאים שמתו על ידי המלך חוסיין ב"ספטמבר השחור"?

אשר על כן אנחנו יודעים שאין מה לבקש מכם לשחרר את גלעד תמורת 300 אסירים. אנחנו יודעים שזה לא אקטואלי. בסוף אולי גם תקבלו את ה-1100 שלכם וגם את הארכי-רוצח ברגותי. בינתיים, בתור אחד שאין בידו לשחרר את גלעד בכוח או בדרך מו"מ, אני רק מבקש שתתנו לנו לראות אותו שהוא בסדר, שתטפלו בו טוב, ושלא נשמע אותו רק דרך קלטת רועד ואומר שהוא "חייב לאשפוז".

ממני,

אזרח פשוט.


פורסם בתאריך: 1/7/2007

אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע
הצטרפו למעל ל-22,000 מנוי הניוזלטר שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. צפו בגיליון השבועי לדוגמא.
תגובות למאמר: 3

(3) דודי 8/7/2007
נפלא
הדברים אמיתים ומדויקים אבל כמובן צריך הכרעה רבנית


(2) אסנת 1/7/2007
מקווה שהמכתב ישפיע ...
מתוך המאמר מובנים כל אותם ההבדלים בנינו לבין אותם פלסטינאים. אנחנו כל כך רגישים ומשתדלים שלא לפגוע באזרחים לעולם לא ראיתי איזו אמא ערביה בוכה בגלל מוות של חייל שלנו, לעומת בכי אישי שלי כשנפגעו אזרחים מהצד השני ובשל כך אני גאה להיות יהודיה ומקווה לראות רגישות ואכפתיות מצד מחזיקי גילעד שליט ברמה של יחס, של טיפול רפואי ולחשוב על עיסקה עם פרופורציה משהו שיקדם את העניין לפני שיהיה מאוחר מדי עבורו ועבור בני משפחתו שכל החיים שלהם השתנו. אני רוצה להאמין שיש אנשים טובים גם בצד השני שלא יפחדו להיות רגישים זו בעצם הזדמנות נוספת עבורם לשנות גישה אפשר לבחור לנסות אחרת.


(1) ללא שם 1/7/2007
מצטרפת למילים
קשה להיות "נשמה טובה" בעולם אכזר


מאמרים נוספים: