תערוכה חדשה בווינה מציגה לציבור הרחב רובוטים מיוחדים במינם. לא, הם לא עושים דברים שטרם ראינו רובוטים עושים. התערוכה אינה חגיגה פרועה של מדע בדיוני המתממש לכדי מציאות אלא מימושים טכנולוגיים השימושיים לחיינו, כמו בַּרְמֶן-רובוט, מלצר טכנולוגי המשרת בני אדם החפצים בשתייה. הרובוטים הללו לא רק מערבבים את המשקאות, ומציעים חטיפים: הם מפגינים יכולת שיחה ומעשנים סיגריות. מפתחיהם ניסו להעניק להם אישיות משלהם. "אנשים יוצרים אינטראקציה עם הרובוט שלי, הם ממש מדברים איתו", אמר דייויד קולקונס, המלמד רובוטיקה באוניברסיטת סן-פרנסיסקו, בראיון לרויטרס. "זה פנטסטי, בדיוק מה שקיוויתי שיקרה".

רובוט אחד הפגין אישיות מרשימה בכך שהפציץ רובוט אחר בגלעיני דובדבנים. "הכול תלוי בגישה, באווירה ובאישיות של הרובוט", הסביר מפתח אחר. "הרובוטים לא צריכים להיות יעילים או להתנהג כאילו הם בבית חרושת. הם צריכים להיות אדיבים ותרבותיים".

בינה מלאכותית חזקה

רובוטיקה אינה בשום אופן ענף טכנולוגי חדש, אבל התערוכה בווינה מבטאת מגמה מודרנית במיוחד: רובוטים לא אמורים רק לנטרל פצצות או לעסוק במה שבני אדם אינם יכולים או רוצים לעשות, הם צריכים גם להיות בעלי אישיות, נטיות מקוריות, וקסם אישי. במילים אחרות, הם צריכים להיות יותר אנושיים. אולי לא פלא לפיכך שביפן נערכה לפני זמן קצר אליפות העולם בכדורגל להומינואידים (רובוטים בדמות אדם): אם הרובוטים שלנו הם אנושיים, עליהם גם להתעניין בספורט, לא? חבל רק שקהל הצופים היה אנושי כולו.

מקור החלום על מכונות אינטליגנטיות יכול להימצא כבר במיתולוגיה היונית. מאז פיגמליון, אנשים חלמו על האפשרות לעצב מכונה דמוית אדם עם התנהגות אנושית. הספרות מלאה בדמויות כאלו: פרנקנשטיין של מרי שלי הוא דוגמא מוכרת. המילה רובוט שאובה מהמילה עבודה (רַבּוֹטָה ברוסית), כי אכן מטרתם הראשונית של הרובוטים הייתה פשוט לעבוד, לא להקסים אורחים בבר. אבל, המילה הזו נהגתה לפני שתחום הבינה המלאכותית צבר תאוצה.

התחום הקרוי 'בינה מלאכותית חזקה' מניח שמכונות יכולות לפתח מודעות עצמית ויכולת אנושית לפתור בעיות.

בינה מלאכותית הוא ענף של מדע המחשבים שמתמקד בעיקר ביכולות הלמידה, ההתאמה, וההתנהגות האינטליגנטית של מכונות. יש לו השלכות חשובות ליישומי תוכנה שונים, לזיהוי דיבור, פנים וכתיבה, למשחקי אסטרטגיה כמו שחמט מול מחשב, ולדברים נוספים. אבל לבינה המלאכותית יש גם מטרות שאפתניות יותר: התחום הקרוי 'בינה מלאכותית חזקה' מניח שמכונות יכולות לפתח מודעות עצמית ויכולת אנושית לפתור בעיות. "לפי התיאוריה הזו," כותב ג'ון סירל שטבע את המונח, "המחשב הוא לא רק כלי בחקר המוח, המחשב המתוכנת כהלכה הוא מוח בפני עצמו."

זהו התחום שמלהיב את חובבי הבינה המלאכותית הגדולים. האם אפשר ליצור רובוט, מחשב, או כל מכונה שהיא שיהיו אנושיים לחלוטין בתהליכי החשיבה והמודעות שלהם? האם אפשר לקחת ברצינות את אלו המצהירים בביטחון שבינה מלאכותית תחליף תוך דורות מספר את הבינה האנושית, כי כל מה שאדם יכול לעשות, מכונה תוכל לעשות טוב ממנו?

סתירות עקרוניות

כשמדובר ביכולות חשיבה, הסקה ופתרון בעיות, המתמטיקה מטילה צל כבד על התלהבות המתכנתים. קורט גדל, מגדולי הלוגיקנים והמתמטיקאים של המאה ה-20, הוכיח במשפטי אי השלמות שלו, שמכונה - כל מכונה שהיא - לעולם לא תוכל להחליט לגבי כל משפט נתון אם הוא נכון או לא. שורת הכלים שעומדת בפני המוח האנושי בבואו להבחין בין אמת ושקר לעולם לא תהיה זמינה מבחינה לוגית למכונה. לפיכך, אין שום משמעות לכך שמכונה תהיה בעלת 'מודעות'.

אבל לא רק לגבי יכולות החשיבה של מכונות יש ספקות, אלא גם באשר ליכולות האינטראקציה שלהם עם בני אדם: אף מחשב לא הצליח עדיין לעבור את מבחן טיורינג. במבחן הזה אדם יושב מול מחשב ומשוחח עם אדם אחר - ועם תוכנת מחשב, טעונת אינטליגנציה מלאכותית. אותו אדם צריך לקבוע מי האדם ומי המחשב. הניסוי חוזר על עצמו מספר פעמים, ואם המחשב הצליח להוליך שולל את הנבחן ברוב הפעמים, ניתן לקבוע שהמחשב הוא אכן בעל "בינה". עד היום לא הצליח אף מחשב לעבור את המבחן הזה. דוגמא לשאלה מכשילה? אם בודק שואל את המחשב מה השורש הריבועי של 34,580 המחשב לא אמור לענות לו - תשובה 'נכונה' במקרה הזה תהיה משהו כמו: "אין לי מושג, תשאל את המחשב..."

אבל, על אף שאף מחשב מעולם לא עבר את המבחן הזה בהצלחה, מומחים רבים טוענים שהמבחן מטעה. גם אם מחשב יעבור מבחן כזה - אין משמעות הדבר שיש לו בינה מסוג אנושי, אלא רק שהוא מסוגל ליצור צירופי מילים שנשמעים לנו טוב.

התוכנה אלייזה הייתה פריצת דרך במובן הזה. מפתחה ניסה לדמות פסיכולוג אנושי, ולתת לתוכנה את המענה שלו אנשים מצפים מאדם כזה. היא אומרת: "ספר לי על עצמך." "האם אתה רוצה להרחיב?" "בבקשה, תמשיך." אבל אלייזה המבינה, גם היא לא מצליחה להטעות אנשים לזמן ארוך. היא חוזרת על עצמה, נשמעת מגוחכת בשלב מסוים, ופשוט אינה אמינה. בעקבותיה פותחו תוכנות דומות שמנהלות שיחה עם בני אדם, אבל פשוט לא מצליחות לחקות את הניואנסים הרבים והדקים של שיחה אנושית.

למרות כל הניסיונות הכושלים, התערוכה השבוע בווינה מוכיחה שהמפתחים לא מתייאשים מהניסיון להפוך מכונות לאנושיות יותר. אין די בכך שימלאו את תפקידן, משום מה דוחק בכולם הרצון להעניק להן מימד אנושי, אולי מתוך שיכרון גדלות מסוים. אבל הטכנולוגיה המתקדמת ביותר אינה מצליחה לעשות זאת. רובוט שמסוגל להשמיע הערות שנונות יכול להיות משעשע לזמן קצר, אבל לא יותר מכך. תוכנה שמגלה אמפטיה לבעיות שלנו יכולה להישמע כמו פיתרון קסם בהתחלה, אבל בסופו של דבר אינה תחליף לתמיכה אנושית. לו היה לנו חבר תומך ואוהב שלפתע גילינו שההורים שלנו משלמים לו על שירותיו הטובים - האם היה לנו עניין בידידותו? כך גם נימוסים טובים וגילויי חיבה ממכונות אינטליגנטיות לא יכולים לענות על צרכינו. מאחוריהם לא עומדת בחירה בטוב ורצון לעזור או להיות ידידותיים. האם אנחנו זקוקים לשאלות מסוימות שיוצבו בפנינו כשאנחנו מדוכאים? הרי מה שאנחנו באמת צריכים זו הידיעה שלאדם אחר, עם לב בשר ודם, אכפת מאיתנו. המכונה הכי משוכללת לא יכולה להעניק לנו את הביטחון הזה.

תחום הבינה המלאכותית עוד יתפתח רבות, בעתיד, אבל לא רק מסיבות לוגיות-מתמטיות לא תוכלנה מכונות לחקות בדיוק מושלם את האדם. בבני אנוש יש יותר מיכולת הסקה וצירוף מילים. הפיתוחים החדשים הם בבחינת ערימת לבנים שנבנית לגובה במקום לרוחב. השכלולים הולכים באותם כיוון, ונבנים זה על גבי זה מבלי שמישהו מוצא תובנה חדשה לחלוטין שתעניק תודעה למחשבים. תובנה כזו היא בלתי אפשרית. מחשבים יוכלו אולי לשלוף מידע מהר מתמיד ולחשב משוואות מסובכות עד אין קץ, אבל לא לפתח צדדים חדשים באישיותם. המחשבים יכולים להשתפר בחיקוי חלק מסוים של השכל האנושי, אבל לעולם לא יהיה אפשר לטעת בהם בינת הלב או שכל ישר. ולשום מפתח אין עדיין את הנוסחא ליצירת נשמה - ההבדל העיקרי בין האדם לשאר הברואים.

אולי רובוטים יעבדו יום אחד בברים, בתקווה שלא ישליכו גלעינים על לקוחות. אבל אפילו המכונות עם האישיות המפותחת ביותר, לעולם לא יוכלו למלא בשלמות את מקומם של בני האדם.

מאמר בנושא קרוב:

אני, רק רובוט תמיד רציתי חבר רובוט, אבל לא נראה לי שהחלום שלי עומד להתגשם.