|
הוא לא שרד את השואה, ולא לחם בשום מלחמה.
הוא לא היה ראש ממשלה, ולא בחר בפוליטיקה.
בסך הכל היה רואה חשבון, ודאג לחשב הכל נכון.
בדרכו הצנועה והפשוטה, השיג הישגים שהשפעתם עדיין חשובה.
בתחילת המאה בקנדה הרחוקה, סיים בחור יהודי לימודי ראיית חשבון בהצלחה.
הימים ימי "שפל הכלכלי הגדול", הפעילות החשבונאית היתה מצומצמת ומועטה.
תחילה מתפרנס מהקרנת סרטים בבית הקולנוע המשפחתי,
שם מגיעים העניים להשיח את דעתם ולהתחמם מעט מהקור המקפיא.
עם השיפור במצב הכלכלי מציע עצמו למשרות שונות כרואה חשבון מוסמך.
"אינך מתאים למשרדינו שכן אינך עובד בשבת" - אמרו לו בכל מקום שאליו פנה.
"אעבוד במקום זאת ביום ראשון" - השיב סבי בעוז וברון.
אין אנו רוצים אותך - אמרו לו המעסיקים בלי בושה ובכוונת זדון.
הימים ימים קשים וההתאוששות מן המיתון רק בתחילתה.
פוגש הוא בגברת יהודיה ממרכז המדינה, שבאה לבקר את אחותה בעיר הבירה.
הם יוצאים כמה ימים, ואז הנערה צריכה לחזור לבית ההורים.
קובעים הם להתכתב, ממרחק מאות קילומטרים מנסים להתאהב.
כעבור מספר ימים שהופכים לחדשים,
שואלת האישה, מתי אנו מתחתנים?
עדיין אין לי עבודה עונה הבחור,
כיצד אפרנס אישה בית ותינוק חמוד?
עונה הלה ואומרת לו: איננו צעירים עוד ועת לעשות.
בוא לכאן, ושאני לאישה, או שיותר לא אכתוב לך מילה וחצי מילה.
אסף הבחור את עצמו ונשא וקידש האישה במקום מושבה.
יחד חזרו לאוטובה הבירה וקבעו בה מושבם עם אמונה ואהבה.
לא התייאש הסב, אמר ועשה, הקים לעצמו משרד וחייל עשה.
ארבעים שנה עבד ועבד. שרת לקוחותיו ודאג לכל עובדיו.
פתח הפתח לבאים אחריו, והמעסיקים שוב לא סרבו להעסיק שומר שבת וחג.
בזכות דבקותו במטרה, שמירת השבת קמה והיתה.
בבית הכנסת שמש כפרנס, ולעת מצא גם בחזנות לא מאס.
לזוג נולדו בנות ארבעה, ובבית השמחה גדולה.
וכל שבוע מצטרף לשיעור בגמרא.
עם חלוף השנים המשרד גדל, וקורץ לקנייה לאחד ממשרדי הענק.
הסב נעתר ומוכר בתנאים טובים,
ומקדיש עתותיו ללימוד עברית ולשיר חזנות עם תווים.
לצד זאת מקפיד על שיעורי התעמלות סדירים.
וכך זכיתי בן הדור השלישי, ללמוד בשבת עם אבי וסבי,
דף גמרא למדתי איתם, כשאמי רווה נחת מהחבורה חוצה הדורות.
כך חי סבי 87 שנה, ומרצו איתו עד היממה האחרונה.
אני נזכר בו תמיד, כשעם הילדים אנו מתעמלים לפי הקלטת שנתן לי לפני שנים.
פורסם בתאריך:
4/12/2005
| 
