|
מאז שנולדתי ב-1948, מעולם לא חוויתי אסון מסיבי ופתאומי בסדר גודל כזה, כמו אותה רעידת אדמה שגרמה לגל הצונאמי הכביר, שבמניין סופי קטל למעלה מ-150 אלף איש. לצערי, החיים בישראל במשך שנות האינתיפאדה האחרונות, הרגילו אותי לזעקות הבכי בלוויותיהם של ילדים, אבל המחשבה על מאות ילדים שנקברים יחד בקברי המונים מזעזעת אותי וממש מכאיבה לליבי. איך אדם אמור/יכול/מצליח להגיב לטרגדיה בהיקף עצום שכזה?
צעיר ישראלי שטייל בתאילנד בזמן שהצונאמי שטף את היבשה, דיווח למשפחתו שאין פאניקה בין האזרחים המקומיים. הם בודהיסטים, הוא הסביר, ומאמינים בקארמה. הם מקבלים את גורלם.
על פי הקארמה, אין דבר שקורה לאדם באופן מקרי. אלא, על פי חוק דקדקני של סיבה ותוצאה, פעולה ותגובה. כמו שהיינו אומרים "מה שנתת זה מה שתקבל". כל פעולה אנושית יוצרת השפעה אשר במוקדם או במאוחר, כמו הצונאמי שבונה את עצמו עם הזמן והמרחק, פוגעת בעוצמה הרסנית.
מעניין למצוא בתפישת עולם זו אלמנטים שונים המקבילים ליהדות. בהחלט, אין מקריות בעולם, וההתנהלות האנושית מניעה כוחות רוחניים שבסופו של דבר באים לידי ביטוי בתוצאות פיסיקליות, המשפיעות בחזרה על בני האדם עצמם.
אך בכל אופן, היהדות שונה מהקארמה בהיבטים מהותיים. ראשית, חוק הקארמה הוא אישי באופן מוחלט; מי שגנב, יגנבו ממנו, בגלגול זה או בבא אחריו או בבא אחריו... השפעת חוסר היושר של הפרט תשוב ותפגע רק בו עצמו. התנהגותו של האדם אינה יכול לגרום סבל לאחרים. למרות שקיים מושג של 'קארמה קבוצתית', גם כאן הבומרנג חוזר לידי מי שהשליך אותו; רק שהעבריינים הופכים לקרבנות.
היהדות, לעומת זאת, מייחסת לפעולה האנושית השפעה הרבה יותר רחבה. אדם שגונב 100 ₪ בתל-אביב, מנמיך את רמת המוסר הכללית במקסיקו-סיטי, ותורם להוצאתה לפועל של מעילה רחבת היקף במלבורן. וגם להיפך - אדם שעושה מעשה טוב בחיפה יכול למנוע תאונת רכב בלונדון, או סיבוך במהלך ניתוח לב פתוח בלוס-אנג'לס. גלי ההשפעה הרוחנית של המעשה, ממשיכים לנוע למרחקים מתחת לפני השטח, בלתי נראים, אך בעלי עוצמה מדהימה.
כוחות רוחניים, כמו גלי האוקיינוס, אינם נחלשים עם המרחק...
היכולת להשתנות
הבדל עקרוני נוסף בין הקארמה לתפישת היהדות, הוא שהקארמה אינה ניתנת לשינוי. היהדות, לעומת זאת, מעניקה לנו את מושג התשובה. המשמעות העומדת מאחורי רעיון התשובה אומרת, שאדם יכול להתחרט ולשנות את דרכיו, וכשהוא עושה זאת, פעולות העבר נמחקות באופן ספיריטואלי. ויותר מכך, אם מישהו חוזר בתשובה מתוך אהבת אלוקים טהורה, הגלים הנסתרים, נהר האש, הופכים לכוח חיובי - נהר מים זכים.
 | | נשים לב להשפעה הרוחנית של כל פעולה שאנחנו עושים - לא רק עלינו, אלא על העולם כולו. | | |
זו בדיוק תשובת היהדות לאסון. על פי התלמוד, כאשר אדם סובל, הוא צריך לבדוק את מעשיו. ומכאן אפשר להבין, שחרטה ותשובה מהתנהגות פסולה יכולה לשנות את מזלו של האדם. ומה לגבי אדם שאינו סובל בעצמו, אלא רק שומע על אסון שהתרחש במקום מרוחק? התלמוד טוען, שגם אם מדובר בשמועה רחוקה על אסון כמו רעידת אדמה, אנחנו צריכים להגיב לטרגדיה בכך שנבדוק את מעשינו.
תרומה כספית למאמצי הסיוע היא בהחלט תגובה נכונה לאסון, שעולה בממדיו על החורבן בהירושימה; אבל, פעולה גשמית אינה מבטלת את הצורך בתגובה רוחנית מקבילה. ואם כל אחד מאיתנו שואל את עצמו, "אבל מה אני יכול לעשות?", אז הנה כמה תגובות רוחניות מתאימות:
- ניתן לעצמנו להצטער על האובדן הטראגי של חיי אדם. לא נרחיק את עצמנו מבחינה רגשית בכך שנקבור את הלב בחדשות ובאקטואליה. נחוש את הכאב.
- נשים לב לעדינותם - ולכן גם לערכם הרב - של החיים. לא הייתה כל אזהרה, לאותם אנשים על חופי דרום מזרח אסיה, שתתריע שאלו הם רגעי חייהם האחרונים. גם לנו לא תהיה. נלמד להעריך את ערכה הרב של כל שעה בחיינו.
- נשים לב להשפעה הרוחנית של כל פעולה שאנחנו עושים - לא רק עלינו, אלא על העולם כולו. שקרים קטנים, גניבות, רמאויות, רכילות, הפקרות ונצלנות מעוררים לתנועה גלים שליליים. כשאנשים רבים מעורבים בפעולות כאלה, הגלים עלולים לצמוח לנחשול גואה.
- נשנה פעולה אחת. נקבל על עצמנו לעשות מצווה אחת, מעשה טוב אחד, או להימנע מסוג אחד של התנהגות שלילית. דרך הגנה זו טובה יותר מכל מערכת התראה מוקדמת.
על פי הרמב"ם, מי שאינו שב בתשובה בתגובה לסבל אנושי, הוא אדם אכזרי. אם נרחיב את דבריו נבין, שיש בכוחנו לשים קץ לסבל האנושי! ואם כך, איך אפשר לצפות בתמונות המזעזעות של גופות על החופים - כל אחת מהן הייתה קרוב אהוב של אחרים - מבלי שיתעורר בנו הרצון לעשות, ככל שביכולתנו, כדי למנוע את האסון הבא?
בעקבות האסון, רואיין באחת מרשתות החדשות סיסמולוג ידוע. לדבריו, התפרצות וולקנית באיים הקנאריים, עלולה לגרום להתרוממותו של גל צונאמי אדיר, שישעט ברחבי האוקיינוס האטלנטי, ויהיה בעל עוצמה מספיקה כדי להחריב את מנהטן. היהדות תוסיף, שהתרחשות כזאת אינה רק עניין של גורל, אין זו התפרצות גיאולוגית סתמית, וגם לא כוחות אקראיים. הכדור נמצא בידינו. בכוחנו למנוע את האסון הבא, על ידי ההחלטות המוסריות שאנו עושים.
אנא שתפו אותנו במחשבותיכם וברגשותיכם במקום המיועד לתגובות, למטה.
פורסם בתאריך:
2/1/2005
| 
