לא משנה מה ואיך אתה לומד - מִספרים, מהרצאות או מניסיון חיים - עשה זאת מתוך מטרה, לשתף בכך גם אחרים. אמור לעצמך: זה היה מרתק. במה זה גרם לי להשתנות ולהשתפר? מה למדתי מזה לגבי החיים? ועכשיו, איך אני יכול להעביר את הרעיון הלאה?

הדרך הארבעים ושש לחוכמה - הלומד על מנת ללמד - דורשת מאתנו, שלא נהיה אגואיסטיים ולא נתקדם רק להנאתנו וטובתנו האישית. אם רכשנו חוכמה בעלת ערך - ניתן ממנה גם לאחרים, ובטוח שלא נפסיד!

1. נגדיר את הרעיון בצורה ברורה: "מהו העיקרון הבסיסי?"

2. נבין אותו במלואו: "האם אני בטוח שאני מבין את כל היבטיו של הרעיון?"

3. נתכנן כיצד להעביר את המסר לאחרים: "איך אני מנסח את זה?"

4. נעבור לפסים מעשיים: "למי אעביר את המידע?"

נכניס את אופן החשיבה הזה להילוך אוטומטי, וכך, בכל פעם בה נלמד משהו חדש, מייד נחשוב, כיצד להעבירו הלאה.

מה ששווה ללמוד, שווה גם ללמד

חלק ממבנה האישיות שלנו, גורם לנו לרצות ולהשפיע על העולם. כל אחד רוצה להיות מי שיצא עם סקופ חדש. האם הדבר נובע אך ורק מתוך שאיפה לתהילה ולפרסום? לאו דווקא. אילו היה בידך מידע, שיכול לשנות לטובה את מהלך ההיסטוריה, אין ספק שהיית מוכן להפיץ אותו אפילו בצורה אנונימית.

נגיד שאתה הולך ברחוב ופוגש בחייזר. הוא אומר לך: "הגעתי מגלקסיה רחוקה על מנת להעביר מסר חשוב לתושבי כדור הארץ." מה הדבר הראשון שתעשה? "אני מוכרח לפרסם את זה! מאיזה עולם אתה אומר שהגעת... איך מאייתים את השם שלך... תן לי לבדוק את המחושים האלה, הם באמת עובדים?"

אתה שוקל, חושב, מנתח ומתמקד - הכול משום שיש קהל שמצפה לשמוע את דבריך.

אתה שוקל, חושב, מנתח ומתמקד - הכול משום שיש קהל שמצפה לשמוע את דבריך.

נסה לדמיין שאתה צריך ללמד את הדרך הזו, מתוך ארבעים ושמונה הדרכים, לקהל של 1,000 איש. מה היית אומר? איך היית מכין את ההרצאה? מהן הנקודות עמן אתה מסכים, ולאילו נקודות אתה מתנגד?

נלמד להשליך את הטכניקה הזאת על כל חוויות החיים שלנו. בפעם הבאה שתצא לקונצרט, דמיין שאתה מבקר מוסיקלי עבור עיתון נפוץ. כולם מחכים בכיליון עיניים לקרוא את סקירתך. הם יתרגמו אותה לסינית, אנגלית ורוסית. האם אתה מבין כיצד מחשבה כזו תשפיע על עוצמת החוויה שלך? כל תנועת שרביט של המנצח, כל צלצול מצלתיים יזכו ממך לתשומת לב מדוקדקת. אתה חי במלוא מובן המלה.

אל תפספס אף הזדמנות. אם אתה חוזר מחופשה, חשוב מה המסר שאתה רוצה להעביר לחברים שלך בבית. אין זה משנה מה אתה עושה - מטייל, מתחתן, משחק כדור-סל - המשך לשאול את עצמך: "מה אני לומד מזה - ואיך אני יכול ללמד את זה?"

אין ספק שיש בך כוחות. השאלה היא כיצד אתה מתכוון להשתמש בהם?

צור הזדמנויות ללמד

אתה נוסע לאילת ולצדך יושב אדם זר (כולנו יודעים כמה נסיעה ארוכה כזאת יכולה להיות משעממת). איזו הזדמנות נפלאה לשוחח על נקודת המבט שלך על נושאים חשובים! אבל, המחשבה שהוא עלול לבטל את דבריך בבוז, מונעת ממך מלעשות זאת.

נבקש עצה - נשתף אותו בבעיה, ונבקש עצה כיצד לפתור אותה.

על מנת לחמם את השיחה, ננסה את הטכניקה הבאה: נשתף אותו בבעיה, ונבקש עצה כיצד לפתור אותה. "חשבתי על הרעיון הזה. אתה יכול לעזור לי להבין אותו?" בתוך השיחה שתתפתח, נמצא כר נרחב להסביר את רעיונותינו במלואם.

נחפש הזדמנויות ללמד - בין אם אנו עומדים בתור בבנק, ובין אם אנו יוצאים לאכול עם חברים. נהיה יצירתיים - האפשרויות רבות מספור.

לא צריך להיות מושלם על מנת ללמד

עצם הרעיון 'ללמד אחרים', גורם לנו לתחושה של חוסר נעימות. אנחנו עלולים לראות את עצמנו כלא ראויים לתפקיד כזה: "מי אני שאלמד אחרים? אני עדיין לא יודע מספיק. אני עצמי רחוק מלהיות מושלם!"

בפועל, אלו הם תירוצים. משום שאם נחשוב על הדברים - הרי שאין בעולם אדם מושלם.

גם המורים הטובים ביותר טועים לפעמים. בהתחלה יותר, ואחר כך, פחות. ממש כמו לרכב על אופניים או לנהוג במכונית - ככל שעושים זאת יותר, כך זה נעשה קל יותר. אף אחד לא הפך למורה מצוין, מבלי לפשל בהתחלה.

איך רוכשים מיומנות? מתחילים ללמד!

איך רוכשים מיומנות? מתחילים ללמד!

בפעם הראשונה יתכן מאוד שיצחקו עליך. אבל אל תתייאש (תגיד תודה שלא זרקו עליך ביצים!). נסה שוב. בפעם השנייה הם יתווכחו איתך. זה כבר סימן טוב - הצלחת לעורר בהם עניין. בפעם השלישית הם יודו לך, וזה יהפוך את כל ההשקעה הקודמת לכדאית.

אל תחכה עד שתהיה מושלם - משום שבהירות מושלמת עדיין נמצאת הרחק ממך. פשוט תתחיל ללמד, ותעשה את זה הכי טוב שאתה יכול.

אם הם רוצים, שיבקשו

אולי תגיד: אני אחכה עד שאנשים יבקשו ממני עצה, ואז אני אלמד אותם.

אילו היית רואה אדם פצוע מדמם ברחוב, לא היית מחכה עד שהוא יבוא לבקש עזרה. אפילו אם הוא יגיד: "די, עזוב אותי לבד!" אתה לא תעזוב את המקום בעוד הוא מדמם למוות, ותפטיר: "נו, טוב, הוא לא רוצה את העזרה שלי." אין ספק שתעשה הכול כדי להרגיע אותו ולהגיע איתו לשיתוף פעולה.

לעתים קרובות, דווקא אלה שזקוקים באופן נואש לעזרה, הם אלה שנמנעים מלבקש אותה.

לעתים קרובות, דווקא אלה שזקוקים באופן נואש לעזרה, הם אלה שנמנעים מלבקש אותה. אם כן, נעורר אותם לכך. אם למכר שלנו יש בעיות בחיי הנישואין, נציע לו עזרה בצורה טקטית ועדינה. לא נחכה עד שהוא יגיד: "בבקשה, תעשו לי טובה, תפקחו לי את העיניים..." משום שאת ה"מנגינה" הזו אין סיכוי שנשמע בזמן הקרוב!

לא נחלוף על פניו של פצוע שותת דם, ובאותה מידה לא נעשה את זה גם למי הנשמה שלו מדממת - והוא מדוכא ואומלל.

כל אומן והרפרטואר שלו

בדיוק כפי שכל אומן צריך ללמוד מאומנים מומחים, כך גם מורה טוב צריך ללמוד את המתודיקה של המורים הטובים. אם אתה מכיר מורה טוב (זה יכול להיות מורה, כתב, שחקן וכד'), שים לב לטכניקות בהן הוא משתמש, על מנת להעביר את המסר.

על מנת לפתח רפרטואר מוצלח נשאל את עצמנו את השאלות הבאות:

• מה מושך אנשים?

• מה חשוב לאנשים לדעת?

• אילו רעיונות יהיו הטובים ביותר?

• מה למדתי בעצמי על מהמורות החיים?

נשמור על רשימה של נושאים אודותם למדנו, נארגן אותה, ונוכל ללמד את הדברים המתאימים בזמן המתאים.

נהפוך את עצמנו למומחים. נמצא תחום שאנו בקיאים בו וננסה ללטש אותו לשלמות.

תמיד נעדכן, נרחיב ונשפר את הרפרטואר שלנו. נשתדל לשמור על רעננותם של הרעיונות. כאשר אנו מתלהבים מהחומר שלנו, גם הקהל צפוי להתלהב.

נחפש את הערך

בכל פעם בה אתה קורא ספר או שומע חדשות, שאל את עצמך, "מה הערך שבמידע הזה? מה זה מלמד אותי לגבי החיים?" מקד את מחשבתך לגלות את "הרעיון שעומד מאחורי הדברים".

ואז שאל: "מי עוד יכול להרוויח מהנושא הזה, ואיך אני יכול להעביר לו את המידע/הרעיון?"

חפש בתוכך את חמשת הדברים החשובים ביותר שאתה יודע.

תאר לעצמך שצוות מהערוץ השני דופק על הדלת, כדי לראיין אותך בשידור חי, אודות הדברים החשובים שלמדת בחיים. מה תענה להם? חפש בתוכך את חמשת הדברים החשובים ביותר שאתה יודע. זה תהליך קשה, אבל הכרחי על מנת שתוכל להבין את עצמך.

נגדיר וננסח כל נושא. ואז, נדמיין כיצד אנו מרצים עליו בפני קבוצת מאזינים. ולסיום - נמצא מישהו ונלמד אותו באמת!

מה קיבלתי, ומה אני יכול לתת

כל אחד מאיתנו לומד המון בכל יום. אבל, אנחנו לא מודעים לערכם של הדברים, ולכן הם נשכחים ואובדים. משך השנים הואבסנו בכמויות אדירות של שטויות ומלל חסר ערך, עד שהתרגלנו להניח לדברים האמיתיים לרדת לטמיון, יחד עם ה"ספאם".

נערוך מעין יומן ובו נסכם מה שלמדנו. ישנן דרכים שונות לכתיבת יומן. אדם אחד יתאר עובדות: יוני נפל היום מהאופניים." השני יכתוב מכתבים לידיד דמיוני "יומני היקר, נפגעתי מאוד היום..."

ארבעים ושמונה הדרכים אומרות, שמטרת היומן היא להבהיר: במה התקדמתי והשתפרתי היום? כיצד אוכל להעביר זאת למישהו אחר?"

על מנת לחזק את המבט שלך לקראת העברתו הלאה, בחן את הרעיונות בעודם רעננים במוחך. לפני שאתה הולך לישון בלילה, כתוב חמישה דברי חוכמה, חמש הארות חדשות וחמישה פרטים לצמיחה. כשאתה עושה זאת, סימן שאתה ער וצומח.

חשיבה לעתיד

מדוע חשובה כל כך המיומנות של ביטוי רעיונות בפני אחרים? משום שיום אחד נרצה ללמד את ילדינו חוכמה. אם נהיה מיומנים, נוכל להעביר לילדינו את הערכים האישיים שלנו, בצורה הרבה יותר ברורה.

לדוגמא. אם אני קורא ספר שעוסק בהגשמה עצמית, כדאי שארשום לעצמי נקודות חשובות, משום שיום אחד (כשימלאו לו 16 שנים), הילד שלי יהיה אולי מדוכדך ויזדקק לעזרתי. ועד אז, כדאי שאני אהפוך למומחה במציאת תכלית לחיים!

למד עכשיו כיצד ללמד ולהעביר מסרים. אם אתה רואה מישהו שזקוק לעידוד, עזור לו.

על מנת להפוך מושג זה למציאותי יותר, נסה לכתוב צוואה ובה מורשת מוסרית. "ילד יקר: כעת כשאני כבר בן X שנים, הייתי רוצה להעביר אליך כמה דברים חשובים שלמדתי על/מתוך החיים..."

לומד על מנת ללמד - הדרך הארבעים ושש לחוכמה

• כאשר אנו לומדים על מנת ללמד, אנו מגיעים לבהירות גבוהה של החומר.

• אם משהו שווה שיילמדו אותו, שווה גם ללמד אותו.

• וודא שאתה לומד משהו חדש מידי יום. אם לא למדת כלום, לא התקדמת כלל.

• הידיעה שתצטרך ללמד, נותנת לך יותר כוח בהבנה, בניתוח, בתשומת הלב ובמוטיבציה. השתמש בה!

• לימוד חוכמה לאחרים, הוא המשימה של "להיות אור לגויים".

מאמר 46 מתוך 50 בסדרת 48 דרכים לחכמה << למאמר הקודם 48 הדרכים לחכמה: דרך 45 – "שומע ומוסיף", הרחבת הרעיונות למאמר הבא >> 48 הדרכים לחכמה: דרך 47 – "הלומד על מנת לעשות" – לגרש את רוח השטות