הזמן המבטיח ביותר להתחיל תוכנית לפיתוח האישיות, הוא יומו הראשון של חודש אלול. מזה דורות רבים, אלול הוא זמן לשינוי עצמי ולהתחדשות. אלול, בתור החודש שקודם לימים הנוראים - ראש השנה ויום כיפור - הוא הזמן שיועד להכנות לקראת אירועים אלה.

אלול הראשון

כדי להכניס את אלול לפרספקטיבה היסטורית, ניזכר בסיפור עם ישראל בהר סיני. בני ישראל נפלו נפילה גדולה בעשיית עגל הזהב, ועל פני השטח, הקשר שלהם עם האלוקים לא נראה במצב טוב.

תהליך הפיוס התחיל ביומו הראשון של חודש אלול. באותו יום עלה משה על הר סיני (בפעם השלישית), שם בילה 40 יום בתפילות לשלום עם ישראל. באותו זמן, בני ישראל עצמם בחנו את מעמקי לבותיהם, וחידשו את רצונם לעמוד באתגר שקיבלו בהר סיני.

ארבעים יום לאחר מכן הצליח עם ישראל לרומם את עצמו לרמה רוחנית כזו, שהוא שוב התאים למערכת יחסים ייחודית עם האלוקים. באותו יום ירד משה מן ההר עם הלוחות השניים שעליהם עשרת הדברות, ובכך סימל את סליחת האלוקים והשבת עם ישראל למעמדו כעם שישא את מסר האלוקים. יום זה של איחוד מחודש, היה יום הכיפורים - יום של כפרה ומחילה.

תבנית של ארבעים

מדוע נמשך התהליך דווקא ארבעים יום? יותר מזה: נראה שמוטיב הארבעים מתגלה בעשרות מקומות בתורה. גם בפעם הראשונה שמשה עולה על ההר, הוא שוהה עליו ארבעים יום. עם ישראל נודד במדבר במשך ארבעים שנה. בסיפור נוח והמבול, הגשם נמשך ארבעים יום. במקווה, צריך שיהיו מים בשיעור של לפחות 40 סאה (יחידת נפח). ורשימת הארבעים נמשכת עוד ועוד...

'ארבעים' מסמל את רעיון ההתחדשות - התחלה חדשה.

'ארבעים' מסמל את רעיון ההתחדשות - התחלה חדשה. ארבעים אומר שמשהו יכול להיראות אותו דבר על פני השטח, אבל במהותו הוא משהו חדש לחלוטין. למשל:

בפעם הראשונה שמשה עלה להר סיני למשך ארבעים יום כדי לקבל את התורה, בני ישראל עברו מטמורפוזה - מאוסף אנשים לעם. ארבעים ימי המבול של נוח מסמלים את העולם המחודש שמתחיל שוב מנקודת ההתחלה. ארבעים שנות נדודי ישראל במדבר היו המהפך של עם ישראל, מֵעַם בעל מנטליות של עבדים מצריים, לכזה שהבין מהי חירות אמיתית. והטבילה במקוה היא הסמל היהודי המושלם להתחדשות רוחנית (בדומה לכך, אין זה מקרי שהאלוקים עיצב את תהליך 40 השבועות של ההתפתחות העוברית ברחם).

ארבעים הימים מאלול עד ליום הכיפורים היו חיוניים למערכת היחסים בין האלוקים לעם ישראל. בכל פעם שבה אנחנו חשים שהאלוקים מרוחק מאיתנו, אנחנו יכולים להיות בטוחים שלא הוא זה שהתרחק. העם הפך להיות בלתי ראוי למערכת יחסים אינטימית כזאת. הם עברו את אותם ארבעים הימים בשינוי האישיות הפנימית שלהם, ומאז, אלול הוא הזמן האידיאלי לשיפור עצמי והתחדשות.

מה היינו רוצים להיות?

חז"ל אומרים שארבעים יום מרגע יצירת הוולד, הנשמה נכנסת לגופו לראשונה.

יום כיפור, שחל 40 יום לאחר ראש חודש אלול, הוא יום הלידה-מחדש מבחינה רוחנית. במלים שלנו, זהו יום לידתו של "אני רוחני חדש". בהתאם לכך, א' באלול מסמל את יום ה"עיבור" של האני החדש.

כעת, מתחיל התהליך הדרוש כדי לקבל את הנשמה המחודשת שלנו.

אגב, מי אתה רוצה להיות בעוד 40 יום? תארו לעצמכם, במשך כמה רגעים, שהכל אפשרי. נניח שהייתם יכולים לסלק את כל הרע ולהגדיל את הטוב שבעצמכם. מי הייתם רוצים להיות?

תנו לעצמכם כמה דקות לבחון את ה"אני" האידיאלי שלכם (מומלץ מאוד לכתוב את זה). חשבו על שאלות מסוג זה:

• איזה מין חברים או הורים הייתם רוצים להיות?
• איך תתנהגו בחברה?
• כיצד תנהלו את ענייניכם האישיים?
• אילו הרגלים הייתם רוצים לשבור?
• איך הייתם רוצים לדבר?
• לְמה תקדישו את כוחותיכם וזמנכם?
• מה הייתם רוצים להבין?
• באילו תחומים הייתם רוצים שתהיה לכם שליטה רבה יותר?
• אילו דברים הייתם מעדיפים שלא ייכנסו שוב לראש שלכם?
• באיזה מצב הייתם רוצים שיהיה הגוף שלכם?
• באילו תחומים הייתם רוצים להיות זהירים יותר?
• באילו תחומים הייתם רוצים להיות שלווים יותר?

לאחר שתבנו את דמותו הכללית של האני האידיאלי, נסו לתאר את אותו אדם (בכתב) בצורה הכי פרטנית שאפשר. זה לא אומר שנהפוך להיות האדם הזה בשנה הבאה, אבל אם לא נדע לאן אנחנו מנסים להגיע, לעולם לא נגיע.

נסחו כמה מטרות ברורות. זהו הצעד הראשון לקראת שינוי עצמי קבוע בכיוון הנכון. כמו שאומר התלמוד:

בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו (מכות י' ע' ב').

*תורגם ברשות מתוך - "Spiritual Accounting -- A Practical Guide to Permanent Change" (ניהול חשבונות רוחני - מדריך מעשי לשינוי בר קיימא), מאת יואל פדוויץ.