הקשבה אמיתית היא המפתח לכל מערכת יחסים מוצלחת, ולמרות זאת היא נדירה. יחסי הורה-ילד נהרסים לעתים קרובות על ידי הורים מנותקים, אדישים, מוטרדים או שקועים מדי בעצמם. אותו דבר נכון גם לגבי נישואין וידידות. לעתים קרובות, אנשים לא נותנים מספיק תשומת-לב לאלה שלטענתם איכפת להם מהם - ילדיהם, הוריהם, בני זוגם או החברים שלהם.

בדרך כלל קשה לנו לחכות עד שהשני יגמור לדבר (ובדרך כלל אנחנו לא), עד שנוכל לספר לו את החדשות המדהימות (והיותר חשובות) שלנו, או את הרעיונות המעניינים שלנו.

לילה אחד באוניברסיטה, נשארתי ערה עד מאוחר ושוחחתי עם השותפה שלי לחדר. בזה כשלעצמו לא היה שום דבר חריג, אבל במקרה המסוים הזה החלטתי להיפתח ולהיחשף באמת. גיליתי כמה סיפורים מאוד אישיים, כאלה ששינו לי את החיים. כשסיימתי בסוף לדבר, חיכיתי לתגובה. כל מה ששמעתי היה קולות רכים של נחירה!

הייתי ממוטטת. אחר כך הבנתי שלא היה כאן רק חוסר רגישות נוראי מצידה, אלא שגם אני הייתי אשמה. הייתי שקועה כל כך בסיפור האישי שלי, עד שלא הרגשתי ש"איבדתי את הקהל". אילו היא הייתה חושבת על הצרכים שלי, היא הייתה עושה את המאמץ להישאר ערה (או לפחות להודיע לי כשזה כבר נהיה בלתי אפשרי!), אבל אילו הייתי אני חושבת על הצרכים שלה, אולי הייתי מקצרת את הסיפור, בודקת מה היא עושה, ומבקשת תגובות יותר אקטיביות.

למרבה המזל, זאת הייתה מערכת יחסים שלא שרדה מעבר לשנת הלימודים הראשונה שם (ולא בגלל הסיפור הזה!), אז ההשפעות לטווח הארוך היו מינימאליות. אבל, התרחשויות דומות קורות מדי יום במערכות יחסים שהן כן חשובות - בין בני זוג, הורים וילדים, מעסיקים ומועסקים.

זה לא שאנחנו לא מסוגלים לזכור את הפרטים של הסיפור שסיפר לנו בן הזוג; זה רק שהחלטנו שהנושא לא חשוב באמת.

אנחנו בהחלט מסוגלים להקשיב היטב למישהו אחר; רק שהחיים שלנו והמחשבות שלנו נראים בעינינו הרבה יותר אמיתיים. זה לא שאנחנו לא מסוגלים לזכור את הפרטים של הסיפור שסיפר לנו בן הזוג; זה רק שהחלטנו שהנושא לא חשוב באמת.

על מנת להגיע למערכות יחסים מוצלחות, אנחנו צריכים להפוך את צרכיהם של האחרים, את תחומי העניין והכאב שלהם לאמיתיים ומוחשיים, כמו אלה שלנו עצמנו. אנחנו צריכים להרגיש שהחיים שלהם מרתקים.

בעלי אוהב לעקוב אחר מקורן של מילים (אפילו קניתי לו מילון אטימולוגי ליום ההולדת שלו - והוא ממש אהב את זה!), אני, מצד שני, מה אומר לכם? "לא מעניין אותי" זו לשון המעטה. אבל משום שזה חשוב לו, אני מקשיבה. ואני מגיבה (מנסה לכל הפחות). ולא רק בסבלנות מיוסרת כשאני יושבת על קוצים ועיניי מתרוצצות, אלא מתוך עניין אמיתי. משום שאיכפת לי ממנו. משום שאני מתעניינת בו. ומשום שככה אני רוצה שהוא יגיב אליי כשאני מעלה אחד מהנושאים החביבים עליי.

הקשבה אמיתית מנתבת ומעמיקה גם מערכות יחסים בין הורים לילדיהם - למרות שלפעמים, לא משנה עד כמה אנחנו מתאמצים להקשיב לילדים המתבגרים שלנו - הם תמיד יטענו שאנחנו לא מבינים אותם. הורים רבים לא יודעים מיהם חבריהם של ילדיהם, ממה הם נהנים, מה קשה להם, מי הילדים שלהם באמת. לפעמים, הם לא מכירים את הילדים עצמם משום שהם נצמדים לדמיון שיצרו, ומתעלמים מתגובות הבשר-ודם של צאצאיהם. ככל שהילדים מתבגרים, הסיטואציה הזאת הופכת להיות קשה יותר לתיקון.

כשחברתי שרון הייתה בגיל ההתבגרות, הייתה אִמהּ נתונה בתקופה סוערת מאוד. היא לא הייתה מאושרת מעצמה ומחיי הנישואין שלה, היא הסתכלה על העולם במבט מדוכדך ומתגונן, ורק מעט זמן ואנרגיה נותרו לה בשביל שרון. עכשיו, כשהיא מבוגרת יותר, רגועה יותר וחכמה יותר, היא רוצה לחדש את היחסים שלה עם בתה. "אמא", אמרה לה שרון בעצב, "אין לנו שום יחסים לחדש".

כדי להכיר אדם אחר באמת, דרושה אמפתיה כנה. זאת אומרת, לצאת מעצמנו, גם אם אנחנו מאוד עמוסים וקשה לנו, ולנסות להבין מישהו אחר. מערכות יחסים אמיתיות נוצרות מתוך התחושה שבני האדם האחרים מעניינים ומרַגְשים - ומתוך כך שאנחנו מקשיבים להם באותה דרך שהיינו רוצים שיקשיבו לנו.

באופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מוציאים את עצמנו מהעסק, כך ניראה טוב יותר בעיניו של הזולת. אמרו לי שזה יכול להיות הסוד של ראיון עבודה מוצלח - לשאול ולהקשיב במקום לענות ולדבר כל הזמן. וזה יכול להיות להוות תמריץ מעולה למעסיקים!

היכולת להיות מאזין טוב מרחיבה את העולם שלנו: אנחנו הופכים להיות חלק מחייהם של כל אלה שדרכיהם הצטלבו בשלנו, וכולנו מרוויחים מזה. לרוע המזל, גם ההפך הוא הנכון. האזנה גרועה מצמצמת את עולמנו; היא מגבילה את מערכות היחסים שלנו ובסופו של דבר מותירה אותנו לבד.

אהבתי את השורה במחזהו של אוסקר וויילד - 'החשיבות שבכנות': "אני אף פעם לא יוצא לדרך בלי היומן שלי. אדם מוכרח לקרוא משהו סנסציוני כשהוא נוסע ברכבת". קצת אהבה עצמית זה דבר טוב; יותר מדי אגוצנטריות הורסת אותנו. חיים בעולם שבו אנחנו נמצאים תמיד במרכז, יכולים לגרום בתחילה לתחושת שביעות רצון, אבל, זו הדרך שמובילה לבדידות. אם כל מה שאנחנו יכולים להתרכז בו הוא החיים שלנו עצמנו, זה באמת נהיה קצת משעמם!