מהי בעצם יד?

מהי יד? מה בעצם הופך יד, ל"יד"? מה הופך סתם גוש בשר ליד? איך מגדירים יד? יש שיגידו שיד היא האיבר הזה שתלוי לנו מהכתף, אבל מה מייחד אותה כיד? הרי ללא הפעולה הייחודית של יד כגון תפיסה, כתיבה, ציור, פריטה על כלי נגינה, שימוש בסכין ומזלג ועוד היא פשוט חסרת משמעות. סתם גוש בשר תולה עם צורה מוזרה כזו.

אז מה היא בעצם יד? יש שיגדירו יד כמכלול של פעולות ידניות, איבר שזז ומבצע פעולות מסוימות אבל היד הרי לא זזה מעצמה וישנם מקרים שהיד משותקת ובכל זאת היא נקראת יד. ובכלל, לאחר מיתתו של האדם היא הופכת להיות סתם מזון לתולעים.

אז יש מנגנון שמזיז אותה... האם למנגנון הזה אנחנו בעצם אנחנו קוראים יד? כי מה בעצם מניע את המנגנון הזה? מה גורם למנגון הזה להחליט פתאום להניע את היד? סתם כך? יש משהו שגורם למנגון להזיז את היד. מהו?

המנגנון שמניע את האיבר הזה שנקרא "יד", הוא לא אחר מאשר הרצון שלנו. כלומר, דבר ראשון אנחנו צריכים כדי להזיז את היד זה "לרצות שהיד תזוז". הרצון שלנו גורם למנגנון הידני לפעול על פיו, המנגנון הוא זה שמזיז את היד.

אז מה, כשאנחנו אומרים "יד", אנחנו מתכוונים בעצם לרצון? אפשר... אבל זו בעיה, כי הרצון הזה מזיז לא רק את היד. הוא מזיז את כל האיברים הפיזיים שלנו. אז מהו בעצם? ומי היא בעצם היד?

הרצון הוא ה"אני" שלנו. יש שמכנים אותו התת מודע שלנו. הוא החלק הרוחני שבנו שרוצה דברים בין פיזיים, בין רוחניים. הרצון דבר ראשון רוצה להזיז את היד. אז מה הוא עושה? הוא מתקשר ל'מנגנון' כדי שיפעיל את כל מה שצריך להפעיל באיברים הפיזיים.

אז בעצם ב"רצון" שלנו יש תבנית שלמה של גוף האדם כלומר, יש אדם פיזי של גוף ואיברים, ומולו יש אדם רוחני הנמצא ברצון שלנו, בחלק הרוחני שלנו. הרצון רוצה, ה'מנגנון' מופעל והיד נעה לעשות את הפעולות הידניות האלה ששייכות למערכת אנחנו מכנים "יד".

הקישוריות המופלאה הזו בין האיברים הפיזיים לאלו הרוחניים ברצון שלנו, ב"אני" שלנו, היא לא דבר מובן מאליו. לא מספיק לרצות. לפעמים אדם רוצה להזיז רגל אבל 'המנגון' לא מצליח להזיזה. למה? כי נוצר נתק איפה שהוא במערכת. וכמו שכל איבר פיזי יש מולו איבר רוחני, כך מול כל נתק פיזי, יש נתק רוחני.

הקשר הזה בין רצון רוחני ולא מוגבל לבין גושי הבשר המכונים גוף הוא בחזקת נס גלוי!

איך הם מתקשרים? איך הרצון שלנו לבדו, מצליח לגרום לגושי בשר לזוז? מה בעצם מקשר בין הרצון שלנו למנגנון שמפעיל את איברינו הגשמיים?

סיומה של ברכת "אשר יצר", הברכה שאנו מברכים לאחר התפנות בשירותים, הוא "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

חכמינו מיחסים את שתי המילים האחרונות, לקשר הפלאי שיש בין הנשמה שלנו לבין אברי הגוף, בין החלק הרוחני לבין הגשמי שבנו.

לא נותר לי אלא להסכים, ולהודות שאכן מדובר בפלא...